זיהום קרקע

מטרת הסקר ההיסטורי לאשש או לשלול אפשרות לזיהום קרקע וקיומו של סיכון. לרוב ללא שימוש בדיגום, אלא על ידי: זיהוי מקורות אפשריים לזיהום של הקרקע בהווה ובעבר, לרבות מיקומם והיקפם, וזיהוי החומרים המזהמים שנעשה בהם שימוש. ככל שהממצאים יתמכו בחשד לזיהום קרקע או שלא ישללו אפשרות לקיומו של סיכון, יידרש המשך טיפול.
למידע נוסף על סקר היסטורי לקרקע החשודה בזיהום.
מסמך מלווה: הנחיות מקצועיות לביצוע סקר היסטורי באתרים החשודים בזיהום קרקע או מי תהום, 2015, המשרד להגנ"ס.  

ספקים לטיפול בזיהום קרקע:

מטרת הסקר היא איתור ומיפוי של זיהום קרקע באתר הנבדק, בין השאר על ידי לקיחת דגימות קרקע, גז קרקע ומים. סקר זה יבוצע רק לאחר אישור תוכנית הסקר ובפרט תוכנית הדיגום ע"י המשרד להגנת הסביבה.
ככלל, מדובר בשניים (ולעתים שלושה) סוגי סקרי קרקע שונים:

1. סקר גזי קרקע: סקר גז קרקע נדרש כשקיים חשד לזיהום בחומרים אורגניים נדיפים [VOC's – Volatile Organic Compound] או חצי נדיפים. כשנדרש סקר גז קרקע הוא יבוצע בדרך כלל לפני סקר הקרקע, שכן הוא יכול לסייע באיתור זיהום קרקע.
   מסמך מלווה:
   מסמך דוגמא לסקר גזי קרקע: סקר גזי קרקע אקטיבי, מגרש גן ילדים, בורמה 11, תל אביב, 2014.
   למידע נוסף אודות סקר גזי קרקע.
2. סקר קרקע: המשרד להגנ"ס ממליץ על דרישות סף למבצעי הסקר, מגדיר דרישות למכשירים המשמשים לבדיקות ודורש כי הדיגומים יבדקו רק ע"י מעבדות בעלות הסמכה רלוונטית של הרשות להסמכת מעבדות.
   מסמך מלווה: הנחיות מקצועיות לביצוע סקר קרקע, 2016.
   מסמך דוגמא לסקר קרקע: סקר קרקע במפעל ורוליט, תל אביב, 2014
   למידע נוסף אודות סקר קרקעות מזוהמות בקרוב...
3. סקר מי תהום: במידה ויש חשש לזיהום מי תהום, המשרד להגנ"ס מעביר את המידע הרלוונטי לרשות המים שיכולה לדרוש ניטור מי תהום. 
   מסמך מלווה: נוהל עבודה משותף בין המשרד להגנ"ס לרשות המים בתחום איתור ושיקום קרקע ומקורות מים 10.2010
   מסמך דוגמא לסקר מי תהום: סקר מי תהום תחנת דלק "טלאל" ביפו, 2014
   למידע נוסף אודות סקר מי תהום –בקרוב...

קישור למאגר סקרי גזי קרקע, סקרי קרקע ומי תהום באתר המשרד להגנ"ס

ספקים לטיפול בזיהום קרקע:

ברירת המחדל לערכי הסף לטיפול בקרקע מזוהמת הם ערכי סף ראשוניים מחמירים VSL - Very Strict Lavel. אלטרנטיבה לשימוש בערכי סף אלה, הנחשבים למחמירים, הוא פרוטוקול IRBCA המבוסס על סקר סיכונים.
מסמך מלווה: המסמך נכנס לתוקף במרץ 2015, וגרסא מעודכנת פורסמה להערות הציבור במאי 2019. המסמך: פרוטוקול IRBCA.

למידע נוסף אודות פרוטוקול IRBCA - בקרוב...

ישנן שתי אפשרויות עיקריות לטפל בזיהום שנתגלה:

1. טיפול בקרקע: הפחתת הריכוז של המזהמים בקרקע עד לרמה הנדרשת.המשרד להגנ"ס מצהיר כי קיימת עדיפות לשיטה זו על פני נקיטה באמצעי הפחתה.
2. אמצעי הפחתה פיזיים החוסמים את החשיפה למזהמים.

למידע נוסף אודות אופן הטיפול במזהמים – בקרוב...

ספקים לטיפול בזיהום קרקע:

לאחר ביצוע בדיקות מוודאות לפי הנדרש, ייתן המשרד אישור בכתב לסיום הטיפול [NFA - No Further Action]. אישור זה יכול להיות מותנה בתנאים, לרבות ביצוע תקופתי או מתמשך של בדיקות, ניטור ודיגום בקרקע.

הדרישה בתחום התכנון והבנייה תואמת את הדרישה לסקר היסטורי על פי סוג הפעילות התעשייתית כפי שמתוארת לעיל, כך שבשטח תוכנית/בנייה בה בוצע פעילות מזהמת או פעילות מזהמת בסיכון (כמוגדר בנספח ג' לעקרונות המדיניות) יש לבצע סקר היסטורי על מנת לאשש או לשלול אפשרות לזיהום קרקע.

המשרד להגנ"ס מפנה לאתר המפות הממשלתי, בו ניתן להציג שכבה הנקראת "שימושים תעשייתיים ואחרים" בה מסומנים שטחים בהם קיים פוטנציאל לביצוע פעילות מזהמת כיום או בעבר. כך שאם בשטח התוכנית המיועדת יש סימון של שכבה זו – יש לבחון את שימושי הקרקע כיום ובעבר לקיומה של פעילות מזהמת או מזהמת בסיכון. המפה מוצגת בהמשך.

טיפ חשוב1: שטח שלא נמצא בו סימון של שכבת "שימושים תעשייתיים ואחרים" אינו פטור מבירור שימושי קרקע מזהמים! וזאת משום שבשכבה הנ"ל לא מצויינים פעילותם של תחנות דלק, מטמנות, פעילויות ביטחוניות ופעילויות נוספות שכן מוגדרות כפעילויות מזהמות או מזהמות בסיכון.

טיפ חשוב 2: ייתכן סיכון מזיהום קרקעגם בשטחים בהם לא התקיימו פעילויות מזהמות או מזהמות בסיכון. למשל,כתוצאה מקרבה לאתר מזוהם או מי תהום מזוהמים, או שינוי ייעוד ממוסך למגורים. גם במצבים אלה ראוי לשלב סקר קרקע בהליכי התכנון.

מפה עם תצוגת שכבת "שימושים תעשייתיים ואחרים"

שלבי התהליך דומים לטיפול בקרקע חשודה בזיהום - לעסק, כמפורט לעיל, אך מועד היישום של השלבים השונים מעוגן בהתקדמות תהליך התכנון והבנייה. הדברים מוצגים בטבלה מסכמת.