ב-3 החודשים האחרונים המשיך משרד האנרגיה לקדם את המעבר לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, ובעיקר אנרגיה סולארית, במטרה לעמוד ביעד הלאומי של 30% אנרגיה מתחדשת בשנת 2030.

כך למשל אישר שר הפנים לפני כחודש את התקנות המחייבות להתקין פאנלים פוטו-וולטאים בבניינים חדשים שאינם למגורים וששטח הגג שלהם גדול מ-250 מ"ר. התקנות כוללות גם חובה להתקין מתקן פוטו-וולטאיים בהספק של 5 קילו-ואט בבתים צמודי קרקע ששטח הגג שלהם גדול מ-100 מ"ר. כמו כן, קובעות התקנות החדשות כי יש לעשות הכנות להתקנת תאים פוטו-וולטאים בבנייני מגורים חדשים ששטח הגג שלהם גדול מ- 25 מ"ר.

לצד אישור התקנות, פרסם משרד האנרגיה גם שורה של דוחות ומסמכי מדיניות שעוסקים במגוון של היבטים של תחום האנרגיה הסולארית:

מסמך אחד הוא ניתוח כלכלי המשווה בין התועלת הכלכלית של ייצור חשמל מאנרגיה סולארית לבין התועלת של ייצור חשמל מגז טבעי. ההשוואה מראה שייצור חשמל מאנרגיה סולארית יעיל יותר מבחינה כלכלית. מהדוח עולה שכאשר לקוחים בחשבון עלויות חיצוניות כגון פליטות מזהמים, הקמת רשת החלוקה וכו' - עלות הייצור של קוט"ש אחד מגז טבעי עומדת על כ-43.1 אג' לעומת כ-35.4 אג' לקוט"ש שיוצר מאנרגיה סולארית.

מסמך אחר שפורסם מרכז את המידע הרגולטורי הנדרש להקמת מתקנים סולאריים ואגירת חשמל, במטרה להנגיש את המידע בצורה מסודרת. המסמך ממפה 23 תהליכי רגולציה שנדרשים להקמת מתקנים סולאריים ומתקני אגירה, כולל ניתוח של עשרות נהלים ורגולציות, לצד מיפוי של מאות פעולות נדרשות להקמת המתקנים. כמו כן כולל המסמך לראשונה ניתוח מעמיק של החסמים הרגולטוריים המעכבים את קידום שוק האנרגיה המתחדשת.

מסמך נוסף שפרסם משרד האנרגיה לאחרונה הוא דוח הכולל סקירה ומפת דרכים לקידום אנרגיה מקיימת ברשויות מקומיות. הדוח בוחן דרכים שיסייעו לרשויות לקדם את המעבר לאנרגיות מתחדשות בכלל המגזרים (מגורים, מסחר, תעסוקה, תעשייה וכד') ומציג את צעדי המדיניות שבהם כדאי להתמקד בשנים הקרובות כדי להפיק את המרב. לצד אלה מוצגים בדוח גם החסמים שמקשים על הרשויות המקומיות לנצל את הפוטנציאל הכלכלי וסביבתי הגלום באנרגיות המתחדשות לצד המלצות שיעזרו לרשויות לעבור לאנרגיה מקיימת באמצעות התייעלות אנרגטית, מיצוי הפוטנציאל לייצור אנרגיה מתחדשת ומעבר לתחבורה חשמלית.

לבסוף, נייר מדיניות אחר שפרסם משרד האנרגיה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד התרבות והספורט עוסק בפריסה של גגות סולאריים מעל מגרשי ספורט פתוחים ברחבי הארץ. המסמך סוקר את תועלות הקירוי, מציג ניתוח כלכלי וטכנולוגי, מציג את החסמים המרכזיים כמו עלויות קונסטרוקציה, רגולציה, מיסוי, הגבלות תכנוניות וחיבור לחשמל ומציע גם שורה של צעדים לקידום הנושא כמו הקמת צוות בין-משרדי, קביעת יעד לאומי של 1,000 מגרשי ספורט מקורים הקירוי סולארי עד 2030, השקת מסלול סיוע כלכלי לרשויות, עדכון תקנות תכנון ופטור מהיטלים ועוד.

קישורים לדוחות והמסמכים מופיעים בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. אנרגיה סולארית: צעדים חדשים כדי לעמוד ביעדים ל-2030, 27.05.2025
2. שר האנרגיה: נעמוד ביעד של 30% אנרגיה מתחדשת ב-2030, 04.02.2025
3. סקר ממשלתי לגיבוש תוכנית אסטרטגית לאנרגיות מתחדשות, 21.4.2025
4. משרד האנרגיה מאמץ את איפוס פליטות גזי החממה כעקרון, 18.8.2024
5. אופטימיות: נתוני 2023 מראים כי ניתן לעמוד ביעדי אנרגיות מתחדשות, 3.3.2024
6. למידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

אושרו התקנות המחייבות להתקין פאנלים סולאריים בבניינים חדשים

כאמור, לפני כחודש אושרו התקנות המחייבות להתקין פאנלים פוטו-וולטאים בבניינים חדשים שאינם למגורים וששטח הגג שלהם גדול מ-250 מ"ר. התקנות כוללות גם חובה להתקין מתקן פוטו-וולטאיים בהספק של 5 קילו-ואט בבתים צמודי קרקע ששטח הגג שלהם גדול מ-100 מ"ר. כמו כן, קובעות התקנות החדשות כי יש לעשות הכנות להתקנת תאים פוטו-וולטאים בבנייני מגורים חדשים ששטח הגג שלהם גדול מ- 25 מ"ר.

נוסף על אלה, וכפי שדיווחנו, אושרו לפני כ-3 חודשים תקנות המחייבות להתקין פאנלים פוטו-וולטאים על קירויים של מתקני תשתית.

במשרד האנרגיה מציינים שבעקבות התקנות החדשות יוקמו בישראל עד שנת 2040 עשרות אלפי מתקנים פוטו-וולטאיים בעלי הספק מותקן כולל של כ-3,500 מגה וואט, הספק ששווה ערך להספקת חשמל שנתית ל-550,000 משקי בית. כמו כן התקנת הפאנלים הפוטו-וולטאיים על גגות המבנים "תחסוך" כ-35,000 דונם של שטחים קרקעיים. במקביל, ייצור החשמל במקום שקרוב למקום שבו החשמל גם נצרך יחסוך השקעות של מיליארדי ₪ בהקמת תשתיות רשת החשמל, שתופסות שטחים גדולים, ויתרום לביזור משק האנרגיה ולחיזוק חוסנו. במשרד האנרגיה מדגישים שהמלחמה עם איראן הדגישה שוב את התרומה של תקנות אלה להבטחת רציפות הספקת החשמל והחשיבות של משק חשמל מבוזר המבוסס על אנרגיה מתחדשת.

נזכיר, שמבדיקת נתוני הפקת החשמל הארציים שערך infospot, עולה שבמהלך ימי המלחמה עם איראן תמהיל הדלקים ששימש לייצור חשמל בישראל כלל יותר שימוש באנרגיה סולארית. בהשוואה לימי שגרה, חלקה של האנרגיה המתחדשת בתמהיל הדלקים עלה בשיעור של כ-27% וסיפק כ-19% מהחשמל במלחמה.

ניתוח כללי: לאנרגיה סולארית תועלת כלכלית משמעותית

כאמור מסמך נוסף שפרסם לאחרונה משרד האנרגיה מציג להערות הציבור ניתוח כלכלי שמשווה בין העלות הכוללת של ייצור חשמל מאנרגיה סולארית לעומת ייצור חשמל מגז טבעי בהיבטים כמו חסכון בעלויות דלקים, הפחתת פליטות מזהמים וגזי חממה, חיזוק ביטחון באנרגיה, חסכון בכושר הייצור וחסכון בהשקעות בפיתוח רשת החשמל.

מההשוואה עולה שאף שעלות ייצור החשמל הישירה בגז טבעי עומדת על 13.3 אג' לקוט"ש, העלות הכוללת (כולל עלויות זיהום, עלויות הקמת כושר ייצור ועלות המחסור בגז כשמאגרי הגז אינם זמינים) – עומדת על 43.1 אג' לקוט"ש, לעומת עלות ייצור החשמל במתקן סולארי סמוך לצרכן שעומדת על 35.4 אג' לקוט"ש.

להלן טבלה שמשווה את עלויות ייצור החשמל מאנרגיה סולארית לגז טבעי [אג' לקוט"ש]:

לפני כשנה דיווחנו על דוח של המועצה הלאומית לכלכלה שפועלת תחת משרד ראש הממשלה שבחן את הכדאיות הכלכלית של הקמה והולכה של אנרגיה מפרויקטים סולאריים קרקעיים גדולים בנגב, בהשוואה לתוכנית הפיתוח הנוכחית ששמה דגש גם על ייצור חשמל סולארי באמצעות דו-שימוש על גגות או אגרו-PV. בדוח נטען בין השאר שיקר יותר לייצר חשמל מאנרגיה סולארית מאשר מגז טבעי, ולכן המעבר לאנרגיה מתחדשת ימשיך לגרום לעליית מחירי החשמל.

כל המידע על הקמת מתקנים סולאריים - במקום אחד

מסמך נוסף שפרסם משרד האנרגיה לאחרונה להערות הציבור מרכז את המידע על ההליכים הביורוקרטיים, האישורים הנדרשים והרגולציות בנושא של אנרגיה סולארית ואגירת אנרגיה.

לפי משרד האנרגיה, המסמך נועד לעשות סדר בדרישות הרגולטוריות, להנגיש את הרגולציה ולהסיר חסמים כדי להאיץ הקמת מתקנים סולאריים. המסמך ממפה 23 תהליכים שונים להקמת מתקנים סולאריים ומתקני אגירה וכולל ניתוח של עשרות נהלים ורגולציות, לצד מיפוי של מאות פעולות נדרשות להקמת המתקנים.

נוסף על כך כולל המסמך ניתוח מעמיק של החסמים הרגולטוריים הרוחביים והפרטניים המעכבים את קידום שוק האנרגיה המתחדשת. החסמים מופו לפי 4 קריטריונים רוחביים: ביורוקרטיה, אחידות בין רגולטורים, דיגיטציה והנגשת מידע. לפי הניתוח גובשו המלצות רוחביות למערכת הממשלתית כולה, לצד המלצות ייעודיות לכל גוף שמטרתן לפשט תהליכים, להקל על היזמים ולהאיץ את הקמת המתקנים.

במסמך מצוין כי בהמשך לפרסומו, משרד האנרגיה ימשיך ויקדם את המהלך ב-3 דרכים נוספות:

1. פיתוח מערכת דיגיטלית להנגשת המידע הרגולטורי. 
2. קידום שיתוף פעולה והעמקת העבודה עם הגופים רגולטוריים כדי להסיר חסמים, לטייב את הרגולציה, להבהיר דרישות ולעדכן מידע.
3. בחינת יצירת מערכת אחודה מסוג One Stop Shop שתאפשר ליזמים לנהל את תהליך ההקמה כולו במקום אחד.

מפת דרכים לקידום אנרגיה מקיימת ברשויות מקומיות

בתוך כך, פרסם משרד האנרגיה לאחרונה גם דוח הכולל סקירה נרחבת ומפת דרכים לקידום אנרגיה מקיימת ברשויות מקומיות.

לפי הדוח, 75% מהאנרגיה בעולם נצרכת בערים והן אחראיות ל-50%–60% מפליטות הפחמן. לכן, כדי לממש את היעדים הלאומיים להפחתת פליטות ממשק האנרגיה, יש להתמקד בשלטון המקומי שמתאפיין בקשר בלתי אמצעי עם האזרחים.

במשרד האנרגיה זיהו שרוב הפעילות הממשלתית שקודמה בעבר התרכזה בקידום התייעלות באנרגיה בנכסי הרשויות בלבד, אלא שהם אחראיים ל-3% –5% בלבד מכלל האנרגיה הנצרכת ברשות.

לכן הדוח בוחן דרכים שיסייעו לרשויות לקדם את המעבר לאנרגיות מתחדשות בכלל המגזרים הפעילים ברשויות המקומיות (מגורים, מסחר, תעסוקה, תעשייה וכד'), שהם בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר להתייעלות אנרגטית. כמו כן מציג הדוח את צעדי המדיניות שבהם כדאי להתמקד בשנים הקרובות כדי להפיק את המרב מהצעדים שמקדמים הרשויות המקומיות ומשרד האנרגיה.

הדוח מדבר גם על החסמים שמקשים על הרשויות המקומיות לנצל במלואו את הפוטנציאל הכלכלי וסביבתי של תחום האנרגיות המתחדשות. בין החסמים המעכבים את המעבר לאנרגיה מקיימת ברשויות: מחסור בכוח אדם מיומן ומקצועי בתחום האנרגיה המתחדשת, מחסור בכלים למיפוי האזורים שבהם כדאי לפעול להטמעת אנרגיה מתחדשת, רגולציה מגבילה, דרישות בתחום התכנון הסטטוטורי בבנייה חדשה (תקנות בנייה בת קיימה ) ועוד.

כמו כן מוצגות בדוח גם המלצות מעשיות שיעזרו לרשויות לעבור לאנרגיה מקיימת באמצעות התייעלות אנרגטית, מיצוי הפוטנציאל לייצור אנרגיה מתחדשת ומעבר לתחבורה חשמלית. בין ההמלצות העיקריות:

• בניית תשתית הסברה יעילה בתחום האנרגיה המקיימת שתשמש את כלל הרשויות.
• גיבוש מאגר יועצים ארצי מטעת משרד האנרגיה וקידום הכשרות לאנשי המקצוע ברשויות המקומיות.
• רגולציה שתאפשר לרשויות ליצור מכרזי מדף להקמת מערכות סולאריות על גגות בנייני מגורים ויצירת מפרטי בסיס גנריים למיזמים.
• מיקוד התמריצים הממשלתיים למספר יחסית מצומצם של טכנולוגיות ומיזמים לקידום אנרגיה מקיימת במגזרים הלא רשותיים, הקמת מיזמים משותפים לתושבים ולרשויות, עריכת סקרי אנרגיה בבתי התושבים.
• הנחיות ברורות לרשויות לתכנון סטטוטורי המשלב אנרגיות מקיימות.

בריא יותר וירוק יותר: קירויים סולאריים למגרשי ספורט

חידוש נוסף הוא הקידום של ייצור אנרגיה מתחדשת בקירויים סולאריים מעל מגרשי ספורט פתוחים.

לפי נייר מדיניות חדש שפרסם משרד האנרגיה בשיתוף המשרד להגנ"ס ומשרד התרבות והספורט בנושא, יש בישראל בין 3,500 ל-4,500 מגרשי ספורט פתוחים, בעלי פוטנציאל לייצר 420–600 מגה-ואט חשמל סולארי מותקן – תוספת שיכולה לספק עד 6% מהיעד הלאומי לאנרגיות מתחדשות לשנת 2030. כמו כן יוסיפו הקירויים הסולאריים כ-3,000 דונם של שטחי צל במגרשי ספורט, השקולים לתוספת של כ-3.3 מיליון שעות פעילות ספורט וקהילה בשנה. הכוונה היא שקירוי סולארי במגרשי ספורט יהפוך לחלק ממדיניות ממשלתית.

מסמך המדיניות מונה את היתרונות העיקריים של פרסית קירויים סולאריים מעל מגרשי ספורט:

• סביבתי: הפחתת אי אחום עירוני.
• כלכלי: הכנסה פוטנציאלית נוספת לרשויות המקומיות.
• בריאותי: הגנה מפני קרינה ומזג אוויר.
• אנרגטי: חיזוק הביטחון האנרגטי המקומי וקידום יעדי הממשלה בתחום האנרגיות המתחדשות.
• חברתי: הגדלת שעות הפעילות במגרש ושיפור משמעותי של איכותו.

נייר המדיניות סוקר את תועלות הקירוי, מציג ניתוח כלכלי וטכנולוגי וגם את החסמים המרכזיים כמו עלויות קונסטרוקציה, רגולציה, מיסוי, הגבלות תכנוניות וחיבור לחשמל, ומציע שורה של צעדי מדיניות:

• הקמת צוות בין-משרדי לקידום הנושא.
• קביעת יעד לאומי של 1,000 מגרשי ספורט מקורים עד 2030.
• פיתוח מסלול סיוע כלכלי לרשויות באמצעות מענקים והלוואות.
• עדכון תקנות תכנון ופטור מהיטלים.
• קידום מודעות והנגשת מידע מקצועי לרשויות.

---

מסמכים רלוונטיים: