משרד האנרגיה מעדכן לגבי כמה צעדים חדשים לעידוד השימוש באנרגיה סולארית, כחלק מהתוכנית להגדלת השימוש באנרגיות מתחדשות, כדי לעמוד ביעד הלאומי של 30% מייצור החשמל באנרגיה מתחדשת בשנת 2030.

כך למשל המועצה הארצית לתכנון ולבנייה העבירה לפני כשבוע להערות הוועדות המחוזיות ולהערות הציבור את תמ"א 24/1 בנושא מתקני ייצור אגרו וולטאיים (מתקני ייצור אנרגיה סולארית המותקנים מעל שדות חקלאיים). כמו כן אישרה המועצה תוספת של 5,000 דונם למכסת המתקנים הקרקעיים של אנרגיה מתחדשת.

בתוך כך, לאחרונה פרסם שר האנרגיה והתשתיות עקרונות מדיניות חדשים הקובעים יעד להקמת 100,000 מתקנים סולאריים על גגות מבני מגורים חדשים עד שנת 2030, כך שעל כ-15% מגגות מבני המגורים בישראל יפעלו מתקנים סולאריים.

עם זאת, באותו מסמך הורה השר, לפי המלצת רשות החשמל, לדחות את מועד היעד להתקנת מתקני אגירה ביתיים עד שייצטברו מספיק נתונים שיאפשרו לנתח את השוק. גם מועד העברת ההתייחסות של רשות החשמל בנושא מתקני אגירה במבני מגורים יידחה עד שנתיים מיום כניסתן לתוקף של עקרונות המדיניות (כלומר עד מחצית חודש מאי 2027).

הפרטים על הצעדים הצפויים בכתבה שלפניכם.

כתבות רלוונטיות:

1. שר האנרגיה: נעמוד ביעד של 30% אנרגיה מתחדשת ב-2030, 4.2.2025
2. סקר ממשלתי לגיבוש תוכנית אסטרטגית לאנרגיות מתחדשות, 21. 4.2025
3. משרד האנרגיה מאמץ את איפוס פליטות גזי החממה כעקרון, 18.8.2024
4. התייעצות עם הציבור על יעדי 2035, 14.7.2024
5. אופטימיות: נתוני 2023 מראים כי ניתן לעמוד ביעדי אנרגיות מתחדשות, 3.3.2024
6. למידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

מייצרים חשמל סולארי מעל שדות חקלאיים

תמ"א 24/1 עוסקת כאמור בהקמת מתקנים אגרו וולטאיים לייצור חשמל בטכנולוגיה סולארית שמשלב פעילות חקלאית כך שהגידולים החקלאיים מתקיימים לצד ייצור אנרגיה סולארית לאורך כל חיי המתקן.

לפי משרד האנרגיה, התמ"א שגובשה בהובלתו ובשיתוף משרדי ממשלה ועוד בעלי עניין, קובעת לראשונה רגולציה תכנונית בתחום האגרו וולטאי ומגדירה בין היתר:

1. תנאים לקידום תוכניות לשדות אגרו וולטאיים המשלבים ייצור אנרגיה מתחדשת עם חקלאות פעילה.
2. תנאים חקלאיים, סביבתיים ותכנוניים שהמיזמים נדרשים לעמוד בהם.
3. לקדם את תחום האנרגיה המתחדשת בסמיכות לאזורי הביקוש.
4. אפשרות להקים מתקנים אגרו וולטאיים גם בהיתר בנייה ובלי להידרש לעריכת תוכנית.

במשרד האנרגיה מדגישים כי ישראל היא אחת המדינות הראשונות בעולם שמקדמת רגולציה תכנונית למתקנים אלה וכי מדובר בצעד מהותי במסגרת החלטת הממשלה להגדלת היעד לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ל-30% בשנת 2030.

תוספת של 5,000 דונם למכסת המתקנים הקרקעיים

נוסף על כך אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה תוספת של 5,000 דונם למכסת המתקנים הקרקעיים לייצור אנרגיה מתחדשת. לפי משרד האנרגיה, המכסה החדשה תגדיל את ייצור האנרגיה המתחדשת, תיתן מענה לפרויקטים גדולים בתחום, תייעל ותחסוך במשאב הרשת.

עוד לפני שהתקבלה ההחלטה להגדיל את המכסה, מציינים במשרד האנרגיה, הוצגו למועצה הארצית לתכנון ולבנייה צעדים שנעשו בשנים האחרונות כדי לקדם אנרגיה מתחדשת בדו-שימוש. למרות הצעדים, ההנחה היא שההספק של ייצור ממתקנים קרקעיים יעמוד רק על כשליש מסך האנרגיה המתחדשת בשנת 2030.

100,000 גגות סולאריים עד 2030

עוד צעד שנועד להגדיל את השימוש באנרגיה מתחדשת, הוא קביעת יעד של התקנת 100,000 מתקנים סולאריים על גגות בתי מגורים עד שנת 2030, שהם כ-15% מגגות מבני המגורים בישראל. המתקנים החדשים שיותקנו צפויים להוסיף 1.6 ג'יגה וואט להספק האנרגיה הסולארית של ישראל.

לפי משרד האנרגיה, למהלך יתרונות כלכליים ואסטרטגיים בולטים:

• חסכון ניכר בהוצאות החשמל למשקי הבית באמצעות מכירת חשמל עודף לרשת, תשואה שנתית יציבה של יותר מ-14% למשך 25 שנים ועצמאות במקרים של הפסקות חשמל בשגרה ובחירום.
• חיזוק משק האנרגיה של ישראל והפיכתו למבוזר, עמיד ומגוון יותר לצד הקטנת התלות במקורות אנרגיה חיצוניים, אספקה יציבה של חשמל במצבי חירום ותרומה לשמירה על הסביבה.

התוכנית מעניקה למשקי הבית שורה של הטבות, בהן:

• מסלולי תעריף חדשים שיאפשרו השקעה מהירה ומותאמת, בהם מסלול שיקצר את שנות החזרה השקעה ל-5 שנים.
• תמריצים כלכליים שיאפשרו למשקי הבית להפחית ואף לכסות את הוצאות החשמל, כמו למשל הארכת הפטור מהיטל השבחה.
• הקלות רגולטוריות שיקלו על הקמת המתקנים, כולל חובה להתקין מערכות סולאריות בבתים צמודי קרקע, במבנים שאינם למגורים ובמבני ציבור. 
• דגש על בתים משותפים כדי שכל שכבות האוכלוסייה ייהנו מאנרגיה מתחדשת. כך למשל יורחב הפטור ממס הכנסה ותקודם הקמת מתקנים סולאריים על גגות הדיור הציבורי.

מתקני אגירה בבתי מגורים: היעד יידחה

ואולם, באותם עקרונות מדיניות שפורסמו, הורה השר כהן לדחות את מועד היעד להתקנת מתקני אגירה ביתיים, עד שייצטברו מספיק נתונים שיאפשרו לנתח את השוק. כמו כן יידחה המועד להעברת ההתייחסות של רשות החשמל בנושא.

מתקני האגירה הם למעשה צעד משלים להגדלת השימוש באנרגיה סולארית, מכיוון שהם מאפשרים לקלוט את עודפי החשמל שמיוצרים בשעות האור, ולספק אותם בשעות החשיכה שבמהלכן המתקנים הסולאריים אינם מייצרים חשמל. מתקני האגירה מסייעים גם לשמור על אספקת החשמל במצבי חירום ובזמן תקלות.

בחודש מרץ השנה אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, תיקון לתקנות התכנון והבנייה שירחיב את הפטור מהיתר בנייה להקמת מתקני אגירה, גם למתקני אגירה קטנים בהספק של עד 600 קילו וואט שעה ובשטח של עד 5 מ"ר. מתקן בהספק זה יכול לספק חשמל מגורים ממוצע בן 10 סדירות למשך 2–3 שעות ולתת מענה גם לצורכי החשמל של מבנים חקלאיים, מבני ציבור, מבנים מסחריים ועוד.

אנרגיות מתחדשות בישראל: הישגים לצד אתגרים

כמו שדיווחנו בעבר, לפני כ-3 חודשים פרסם משרד האנרגיה דוח שבוחן את סטטוס הביצוע של התוכנית לקידום אנרגיות מתחדשות לעמידה ביעד של 30% אנרגיות מתחדשות עד שנת 2030.

עוד עולה מהדוח כי ההספק המותקן של אנרגיות מתחדשות עמד נכון לחודש אוקטובר 2024 על 6.7 GW, כ-42% מהיעד שנקבע לשנת 2030 (כמעט 16 GW) ושיעור צריכת האנרגיה המתחדשת עמד בשנת 2024 על כ-14%.

בשנים 2020–2024, כך לפי הדוח, קצב ההתקנה הממוצע של מתקני אנרגיה סולארית היה כ-1 GW בשנה בממוצע, אבל כדי להגיע ליעד של שנת 2030 יש להאיץ את קצב ההתקנה לכ-1.4 GW בשנה.

נוסף על כך מציג הדוח יעד מעודכן לתמהיל של ההספק המותקן הנדרש מסוגי האנרגיות המתחדשות השונים כדי לעמוד ביעד של 30% לשנת 2030. לפי התחזית, 53% מההספק המותקן של האנרגיות המתחדשות יגיע מסולארי בדו-שימוש (גגות, מחלפים, מתקני תשתית, חקלאות). 30% יהיה סולארי קרקעי משולב באגירת אנרגיה, עוד 13% יהיה סולארי קרקעי ללא אגירה. אנרגיית רוח תתרום כ-2% ואנרגיה תרמו-סולארית וביוגז – יספקו כל אחד 1% מההספק הנדרש של אנרגיות מתחדשות עד 2030.

התייחסויות

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: "הצעדים אותם אנו מקדמים מגדילים את מקורות האנרגיה של ישראל, מחזקים את העצמאות האנרגטית, ומאפשרים ייצור חשמל במחיר תחרותי. פרויקטים אלו, המשלבים ערכים של חקלאות, ציונות ואנרגיה ירוקה ונקייה מסמלים את החדשנות והיצירתיות הישראליים. נמשיך לפעול להסרת רגולציה ולעידוד תחרות במשק האנרגיה, תוך ייצור חשמל שאינו מזהם, לטובת בריאות הציבור".

-------

מסמכים רלוונטיים: