פסולת מסוכנת

הגדרה של פסולת מסוכנת

עד לאחרונה, ההגדרה של פסולת מסוכנת התבססה על רשימת החומרים המסוכנים שבתוספות לחוק החומרים המסוכנים. כאשר התנאי להגדרת פסולת כמסוכנת הוא העובדה שהיא מכילה חומר מסוכן המצוי ברשימה זו.

המשרד להגנת הסביבה הציע לאחרונה הגדרה חדשה לפסולת מסוכנת לפי הסיווג הנהוג באיחוד האירופאי המבוסס על תכונות סיכון ההופכות את הפסולת למסוכנת. לדוגמא – פסולת המכילה חומצה סליצילית, המוגדרת כחומר מסוכן, אינה נחשבת לפסולת מסוכנת מאחר ולחומצה זו אין תכונות סיכון. כמו כן, ישנם חומרים מסוכנים בעלי תכונות סיכון אך בשל ריכוזם הנמוך בתוך אותה הפסולת, הפסולת כולה אינה פסולת מסוכנת. 

פסולת מסוכנת בישראל

שוק הפסולת המסוכנת בישראל הוא בעל מאפיינים ייחודים:

• שוק קטן: כ-300,000 טון בשנה, כמות קטנה ביחס לשוק האירופי או האמריקאי.
• "כלכלת אי": המדינות מסביב  איתם יש לנו יחסים, לא מקיימות מדיניות פסולת מסוכנת מתקדמת, כך ששוק הפסולת המסוכנת בישראל נאלץ לעבוד מול מדינות אירופה.

מי מייצר פסולת מסוכנת?

מפעלים, מעבדות ובתי חולים הם יצרני הפסולת המסוכנת השכיחים. אך גם עסקים קטנים ואפילו משקי הבית מייצרים פסולת מסוכנת – למשל חומרי ניקוי, חומרי צבע, דבקים ועוד. אך החקיקה בנושא פסולת מסוכנת מגדירה חובות רק למי לבעלי עסקים שמחזיקים למעלה מכמות מסוימת של פסולת מסוכנת, כך שהחקיקה לא חלה על משקי בית.

כיצד יש לפנות ולטפל בפסולת מסוכנת?

תקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים) 1990 מגדירות כי בעל מפעל יסלק כל פסולת מסוכנת תוך 6 חודשים ממועד היווצרותה לאתר של החברה לשירותי איכות הסביבה הממוקם במועצה התעשייתית נאות חובב.

בעקבות רפורמה שהמשרד להגנת הסביבה החל ליישם בשנת 2015, תחנות מעבר ואתרי טיפול נוספים מקבלים אישור מנהל רוחבי לקליטה וטיפול בפסולת מסוכנת, כך שכיום יש מספר חלופות לפינוי וטיפול בפסולת מסוכנת.

לרשימת אתרי טיפול ותחנות מעבר בעלי אישור מנהל רוחבי לקליטת פסולת מסוכנת

תחנות מעבר לפסולת מסוכנת

מפעלים ויצרני פסולת מסוכנת רבים נוהגים להשתמש בשירותיהם של תחנות מעבר לצרכים כגון שינוע, אריזה, תהליכי קדם-טיפול או יצוא של הפסולת המסוכנת שברשותם. 

לרשימת אתרי טיפול ותחנות מעבר בעלי אישור מנהל רוחבי לקליטת פסולת מסוכנת

מתקני טיפול לפסולת מסוכנת

החברה לשירותי איכות הסביבה, חברה ממשלתית הכפופה למשרד להגנת הסביבה, הייתה עד לפני שנים לא רבות מתקן הטיפול היחידי לפסולת מסוכנת בישראל. תחת החברה פועל מתקן השריפה לפסולת מסוכנת – אקוסול, ומטמנת הפסולת המסוכנת היחידה בישראל ועוד.

בשנים האחרונות הצטרפו אתרי טיפול בפסולת מסוכנת נוספים, דוגמת אלקון הממוקם גם הוא במועצה התעשייתית נאות חובב ומציע טיפול חדשני לשפכים תעשייתיים ובוצה תעשייתית.

לרשימת אתרי טיפול ותחנות מעבר בעלי אישור מנהל רוחבי לקליטת פסולת מסוכנת

הרפורמה בענף הפסולת המסוכנת

במהלך שנת 2015, החל המשרד להגנ"ס לבצע רפורמה בענף הפסולת המסוכנת במטרה לאזן בין עמידה באמנות בינלאומיות (אמנת באזל), עידוד התחשבות בשיקולים סביבתיים והפחתת עלויות עבור התעשיין יצרן הפסולת ועבור המדינה. יישום הרפורמה טרם הושלם. להלן הצעדים העיקריים לרפורמה:

• פיצול החברה לשירותי איכות סביבה בין פעילות התשתית הלאומית לבין פעילות הטיפול בפסולת שתופרט.
• פיקוח מחירים דינאמי על בסיס עלות נורמטיבית
• האחדת תנאים ופיקוח לכלל המטפלים בענף
• חשיפת השוק לתחרות ליצוא בטיפולי מיחזור והשבה
• הטלת היטל על יצור פסולת ומתן פטור למיחזור והשבה

מכל הצעדים לעיל, רק הסעיף של האחדת תנאים ופיקוח לכלל המטפלים בענף כבר יושם באופן חלקי, עם הענקת אישורי מנהל רוחביים. שאר הצעדים תקועים מסיבות שונות.

אישורי מנהל רוחביים

כחלק מהרפורמה מעניק המשרד להגנ"ס אישורי מנהל רוחביים לתחנות מעבר ואתרי טיפול נוספים מלבד לחברה לשירותי איכות הסביבה, לה אישור מנהל רוחבי המעוגן בחקיקה. אישורי המנהל הרוחביים (שנתנו עד כה לכ-20 אתרים) מייתרים את אישור הבקשה מראש מהמשרד להגנ"ס עבור כל משלוח פסולת ומקלים את פינוי הפסולת המסוכנת לאתרים בעלי אישור מנהל רוחבי. מנגד, המשרד להגנ"ס מחמיר את הדרישות והפיקוח על אתרים בעלי אישור מנהל רוחבי.

לרשימת אתרי טיפול ותחנות מעבר בעלי אישור מנהל רוחבי לקליטת פסולת מסוכנת

יצוא פסולת מסוכנת

כחלק מהרפורמה היה אמור להתבצע עדכון למחיר המפוקח של הטיפול בפסולת מסוכנת שגובה החברה לשירותי איכות סביבה במטרה ובהתאם לעדכן את מדיניות היצוא של פסולת מסוכנת. אך מאחר ועדכון הפיקוח על המחירים מתעכב, גם פתיחת שוק הפסולת המסוכנת לייצוא מתעכב.

לקריאה נוספת:

1. יצוא פסולת מסוכנת תותר בקרוב, 20.02.2017
2. יצוא פסולת מסוכנת ללא פיקוח מחירים רק ב- 2017, 04.06.2015

אמנת באזל והיררכיית הטיפול בפסולת מסוכנת

ישראל חתומה על אמנת באזל שמטרתה צמצום השינוע של פסולת מסוכנת בין מדינות ובפרט למדינות מתפתחות, אלא אם אין טיפול לאותו סוג פסולת מסוכנת במדינת המקור (ישראל) או שהפסולת תמוחזר במדינת היעד ותשמש כחומר גלם.

מבחינה סביבתית הטיפול המועדף לפסולת הוא מיחזור. בעדיפות שנייה נמצא תהליך ההשבה ליצירת אנרגיה ורק לאחר מכן שריפה וסילוק.

נושאים נוספים:

1. טיוטת התקנות החדשות לפסולת מסוכנת, 12.2017
2. סיווג פסולת מסוכנת, 10.2017
3. דיגום ובדיקה של פסולת מסוכנת, 08.2018
4. ההבדל בין קרקע מזוהמות לפסולת מסוכנת? 08.2017

--------

מסמכים רלוונטיים:

1. מדיניות ניהול פסולת מסוכנת, 06.2015, המשרד להגנ"ס [pdf]
2. דו"ח טיפול בפסולת מסוכנת בישראל בשנת 2015, המשרד להגנ"ס [pdf]
3. מדיניות ייצוא פסולת מסוכנת, 12.2014, המשרד להגנ"ס [pdf]
4. תזכיר לחוק – תקנות חומ"ס, 12.2017, המשרד להגנ"ס [pdf]
5. דברי הסבר לתזכיר לחוק, תקנות חומ"ס, 12.2017, המשרד להגנ"ס [pdf]

חברות לניהול וטיפול בפסולת מסוכנת: