המשרד להגנ"ס מפרסם היום תוצאות של סקר הרכב פסולת עירונית ופסולת אריזות, ממנו עולה כי הזרם הגדול ביותר בפח הירוק הוא פסולת אורגנית שמקורה במטבח שמהווה 39% ממשקל הפסולת בפח.

כמו כן, מסתבר שרבע ממשקל הפסולת בפח הירוק היא פסולת אריזות ששייכת לפח הכתום – כלומר הרשויות המקומיות משלמות עליה שינוע, מיון, טיפול והטמנה - ללא צורך. עוד עולה מהנתונים שככל שיש פח כתום סמוך לפח הירוק, זה מפחית בשליש את כמות פסולת האריזות בפח הכתום.

המשרד להגנ"ס אומר כי הממצאים מחזקים את כוונתו לפרסם בקרוב טיוטה להערות הציבור לתיקון חוק האריזות, שייתן דגש על איסוף פסולת אריזות מהמגזר הביתי.

הדוח מציג גם פילוחים של הרכב הפסולת בפח הירוק, הכתום והכחול, לפי סוג ומשקל הפסולת, לפי נפח הפסולת, ומדדים נוספים.

קישור לסקר בתחתית הכתבה.

איור: הרכב הפסולת בפח הירוק ובפח הכתום לפי משקל

--------

כתבות רלוונטיות:

1. בקרוב עדכון חוק פסולת אריזות, 30.06.2025
2. הנתונים של נפח ההטמנה נחשפים. הרפורמה בענף תקועה, 22.07.2025
3. קרן הניקיון אישרה תמיכות של 830 מיליון ₪ בשנת 2024, 05.06.2025
4. עדכון של יעדי ההטמנה והמיחזור, 21.05.2025
5. למידע נוסף על פסולת עירונית | infospot

הפח הירוק: 39% פסולת אורגנית

לפי תוצאות הסקר, הישראלי הממוצע מייצר 0.73 ק"ג פסולת ביתית ליום שמושלכים לפח הירוק. חשוב לציין שבניגוד לסקר הפסולת הקודם משנת 2013, הסקר הנוכחי לא בדק פסולת עירונית מסוגים נוספים (גזם, גושית, פח ירוק מסחרי, פסולת אלקטרונית, וכו') שככל הנראה אחראים לפער בהשוואה לנתון של 1.79 ק"ג לנפש ליום בסקר הקודם.

בדיקת הרכב הפסולת בפח הירוק העלה שפסולת אורגנית שמקורה במטבח מהווה כ-39% ממשקל הפסולת. 17% פסולת פלסטיק. 16% פסולת נייר וקרטון. 27% פסולת אחרת. אגב, כ-5% ממשקל הפסולת בפח הירוק הייתה חיתולים.

לאור הנתונים, המשרד להגנ"ס מדגיש את החשיבות של הקמת מתקני טיפול בפסולת אורגנית, אותם הוא מקדם בימים אלה, שייתנו מענה לזרם הזה, שמייצר את מרבית הבעיות של הפסולת: מפגעי ריח ותברואה, פליטת גזי חממה, תשטיפים וכו'.

25% מהפסולת בפח הירוק היא פסולת אריזות ששייכת לפח הכתום

עוד נמצא, כי 25% ממשקל הפסולת בפח הירוק (ו-47% מהנפח), הייתה פסולת אריזות שמקומה בפח הכתום. כלומר הרשויות המקומיות משלמות באופן מיותר על השינוע, המיון, הטיפול, ואולי הטמנה (כולל היטל הטמנה), של פסולת אריזות שהייתה יכולה להיות מטופלת על ידי תאגיד מיחזור האריזות תמיר, במימון היצרנים והיבואנים של האריזות, ללא עלות לרשויות המקומיות. כל זאת, אילו כל פסולת האריזות הייתה מושלכת לפח הכתום.

מניתוח שכולל גם את נתוני הפחים הכתומים שנבדקו (פירוט בהמשך), עולה כי רק 6% מפסולת האריזות המיוצרת במשקי הבית, מושלכת לפח הכתום. בנוסף לכך, הסקר מצא שכשיש פח כתום ליד הפח הירוק, יש הפחתה של 35% בכמות האריזות שמושלכת בפח הירוק.

לאור הממצאים, המשרד להגנ"ס הזכיר כי לתמיר יש יעדים להגדלת פריסת הפחים הכתומים כך שייתנו מענה ל-90% ממשקי הבית בישראל – ולא פחות מל-2.8 מיליון משקי בית – עד לסוף שנת 2026. כמו כן המשרד להגנ"ס מתכוון לפרסם בשבועות הקרובים תזכיר חוק לשינוי חוק האריזות, עליו דיווחנו לפני כחודש, שבמרכזו הצבת יעדי איסוף של 50% מפסולת האריזות ממשקי הבית, יחד עם פתיחת השוק לתאגידי מיחזור נוספים, לצד תמיר.

בנוסף לכך, המשרד להגנ"ס בוחן אפשרות לבצע פיילוט במספר רשויות מקומיות, להצבת פחים כתומים בצמוד לפחים הירוקים, יחד עם קמפיין הסברה, כדי לבדוק את ההשפעה על כמות פסולת האריזות שמושלכת לפח הירוק.

הפח הכתום: 93% פסולת יבשה שניתן למחזר, אך רק מחציתה אריזות

מנתוני הפחים הכתומים שנבדקו, עולה כי 56% מהפסולת בפח הכתום היא אריזות (בעיקר פלסטיק ונייר/קרטון) ו-44% אינה פסולת אריזות. אלא שהנתון הזה מתעתע כי ה-44% שאינה פסולת אריזות, היא ברובה (93%) פסולת יבשה מאותם חומרי גלם (נייר, קרטון, פלסטיק, מתכת) – אלא שהם מוצרים ולא אריזות.

אותה פסולת שאינה אריזות גם ממוינת ומטופלת על ידי תאגיד המיחזור תמיר, אך לא במימון שלו, אלא במימון של קרן הניקיון, בהתאם להסכם בנושא שנחתם עם תאגיד תמיר ועם הרשויות המקומיות.

בעקבות נתוני הסקר, המשרד להגנ"ס מעריך כי פסולת האריזות שמדווחת במסגרת חוק האריזות (כ-400 אלף טון) מהווה רק כ-50% מפסולת האריזות שנכנסת לשוק מדי שנה. נתון זה תואם הערכות קודמות של המשרד להגנ"ס, ומזכיר את בעיית היבואנים ה'טרמפיסטים' שמתחמקים מיישום חוק האריזות.

הערכה נוספת של המשרד להגנ"ס בעקבות הסקר, היא ש-56% מפסולת האריזות נוצרת במגזר הביתי, והיתר במגזר המסחרי. אך רק כ-6% מפסולת האריזות שמיוצרת במשקי הבית, נאספת בפחים הרלוונטיים (פח כתום, כחול, וסגול).

הפח הכחול: 92% נייר וקרטון

גם הפחים הכחולים שמיועדים לאריזות ונייר נבדקו בסקר, ונמצא ש-92% ממשקל הפסולת הוא נייר וקרטון, ורק 8% הם פסולת אחרת שלא הייתה אמורה להיות מושלכת בפח הכחול.

איך בוצע סקר הרכבה הפסולת?

הסקר נעשה בשנים 2024-2023 גם בעונת החורף וגם בעונת הקיץ, והתבסס על דגימות מייצגות של 31 טונות של פסולת שמוינה ל-29 קטגוריות. בסקר נדגמו 750 פחים ירוקים המייצגים 1,492 משקי בית ב-66 רשויות מקומיות. בסקר מִשנֶה נמדדו הרכב הפסולת וכמותה בפחים כחולים (21 נקודות) ובפחים כתומים (39 נקודות) המרוחקים עד 100 מטרים מהפחים הירוקים.

המתודולוגיה שעמדה בבסיס הסקר היא המדריך האירופי לניתוח פסולת SWA-Tool. תוכנית הדגימה של הסקר נבנתה על בסיס אזורים סטטיסטיים שונים ברחבי הארץ, שנדגמו אקראית בשיטת דגימת אשכולות על פי מחוז, גודל יישוב, מגזר ואשכול סוציו־אקונומי, כך שהמדגם ייצג את כלל האוכלוסייה בישראל.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: "סקר הפסולת החדש מספק תמונת מצב עדכנית ומעמיקה על הרכב הפסולת בישראל, והוא כלי משמעותי בגיבוש מדיניות מבוססת נתונים. ממצאי הסקר מחזקים את הכיוון שאליו מובילה אסטרטגיית הפסולת של המשרד – הרחבת פתרונות הפרדה ומִחזור, מתוך מתן דגש לטיפול בפסולת אורגנית שהיא 39% מהפסולת הביתית. המשרד ממשיך להוביל שינוי עמוק בניהול משק הפסולת הישראלי – מהשקעה במתקני קצה מתקדמים, דרך תמיכה ברשויות המקומיות, ועד תיקוני חקיקה שיגדילו את שיעורי המִחזור ויפחיתו את ההטמנה. אנו מחויבים להמשך יישום מדיניות זו לטובת כלכלה מעגלית וסביבה נקייה ובריאה יותר לתושבי ישראל".

----

מסמכים רלוונטיים: