המשרד להגנת הסביבה פרסם לאחרונה את דוח יישום חוק האריזות לשנת 2022. במקביל, תאגיד מיחזור האריזות תמיר פרסם דוח שמסכם את תוצאות החציון הראשון של שנת 2024. מניתוח משולב של נתוני שני הדוחות, ניתן ללמוד על מגמות בענף פסולת אריזות.
אחד החידושים הוא שהמשרד להגנת הסביבה מגדיל באופן משמעותי את הערכתו לגבי כמות פסולת האריזות שנוצרת בישראל בשנה, לטווח של בין 800 אלף ל- 1.6 מיליון טון. לפי הערכות אלה, פסולת האריזות שמוחזרה בשנת 2022 באמצעות תמיר, מהווה רק 28% - 55% מהאריזות בישראל.
במרבית הנושאים, בשנת 2022 יש המשך של מגמות משנים קודמות. למשל, המשך הגידול במשקל פסולת האריזות שנאספת וממוחזרת על ידי תמיר, עם משקל שיא של 439 אלף טון פסולת אריזות, ש-80% מהם מגיע מהמגזר העסקי-מוסדי, ורק 20% מהמגזר הביתי. בנוסף, נרשם המשך של הרחבת הפרישה של פחים כתומים ופחים סגולים (זכוכית) במטרה להגדיל את כמות פסולת האריזות שנאספת ממשקי הבית.
במקביל, נמשך הגידול בכמות היבואנים והיצרנים החתומים עם תמיר – 2,388 נכון ליולי 2024, חלקם בעקבות מבצעי אכיפה, כדי לצמצם את כמות ה'טרמפיסטים' ולהשוות את הנטל בינהם לבין היצרנים והיבואנים שחתומים עם תמיר, וכדי להפחית את דמי הטיפול.
נזכיר כי שינויים משמעותיים יותר צפויים בענף פסולת אריזות במידה והמשרד להגנ"ס יקדם את התחרות בענף פסולת אריזות, כפי שהמליצה ועדה בינמשרדית, וכפי שהורה בית המשפט. אלא שקידום התחרות תלוי בעדכון חקיקה שיכול לקחת זמן רב.
קישורים לדוחות מופיע בתחתית הידיעה.
כתבות רלוונטיות:
תאגיד מיחזור האריזות תמיר הוא הגוף היחיד בישראל שקיבל את אישור המשרד להגנת הסביבה ליישם את חוק האריזות - כלומר, לאסוף ולמחזר פסולת אריזות במימון דמי הטיפול שמעבירים יצרנים ויבואנים של אריזות ומוצרים ארוזים.
כאמור, לפי הדוח תמיר מיחזר בשנת 2022 כמות שיא של כ-439 אלף אלף טונות פסולת אריזות המהווים גם שיעור שיא של 97% מתוך 451 אלף טונות האריזות שדווחו לתמיר על ידי היצרנים והיבואנים שחתומים עימו. מדובר על המשך של מגמת גידול בכמות פסולת האריזות שממוחזרת, שעלתה מ-324 אלף טון בשנת 2018 ל- 439 אלף טון בשנת 2022. כלומר עלייה של 35% בכמות פסולת האריזות שמוחזרה, על פני 4 שנים.
משקל פסולת אריזות שנאספה ומוחזרה על ידי תמיר [אלף טון]
נתון מעניין לשנת 2022 הוא הירידה בסך משקל פסולת האריזות שדווחה על ידי היצרנים והיבואנים שחתומים עם תמיר, ממשקל של 480 אלף טון בשנת 2021, לכמות של 451 אלף טון בשנת 2022. הדוח מסביר כי מדובר בירידה בשל החרגת מכלי המשקה הגדולים מחוק פסולת אריזות, מכיוון שעברו לראשונה בשנת 2022 להיות מדווחים ליעדי המיחזור של חוק הפיקדון שהורחב.
מומחה בתחום, ערן בושארי, מנכ"ל ומייסד חברת "ערנות לסביבה" המלווה מאות חברות ביישום חוק האריזות. הוסיף לנו תובנה לגבי הירידה בכמות האריזות שדווחו לתמיר. לדבריו, בדוח 2022 ניתן לראות לראשונה השפעה של שיטת הדיווח המפורט, שנדרשת אחת ל-4 שנים עבור חברות שמדווחות לפי שיטת המחזורים שהחלה בשנת 2018: "לפי ניסיוננו עם עשרות חברות שליווינו, כמות האריזות שמחושבת לפי שיטת הדיווח המפורט, שהיא מדויקת יותר, קטנה מאשר בחישוב לפי שיטת המחזורים, מה שתרם לירידה בכמות האריזות שדווחו לתמיר בשנת 2022. לכן אנו ממליצים לכל חברה שמדווחת לפי שיטת המחזורים לבחון את הנושא."
אלא שלא כל האריזות שמשווקות בישראל שייכות ליבואנים ויצרנים שחתומים עם תמיר. לפי הערכת המשרד להגנ"ס משווקות מדי שנה בין 800,000 ל- 1,600,000 טונות אריזות. כלומר הכמות שמדווחת לתמיר ושכמעט כולה מוחזרה, מייצגת רק בין 55% ל-28% מהאריזות המשווקות בישראל מדי שנה.
האריזות שלא כלולות בדיווח לתאגיד תמיר שייכות ברובן ליבואנים וליצרנים שלא התקשרו עם תמיר (ובכך הם מפרים את החוק) כמו גם ליבואנים וליצרנים עם כמות אריזות הקטנה מ-1 טונה אריזות בשנה שפטורים מיעדי מיחזור אך מחויבים בדיווח ישיר למשרד להגנת הסביבה, ולבסוף גם מוצרים ארוזים שמיובאים על ידי צרכנים פרטיים פטורים מהתקשרות עם תמיר.
יעד המיחזור הכולל של תמיר עומד על 60% ממשקל האריזות שדווחו לו בשנה. כאמור, בשנת 2022 הושג יעד שיא עם מיחזור של 97% מפסולת האריזות שדווחה לתמר. אלא שבדוח מסבירים כי כמו בשנים קודמות, גם הפעם, שיעור המיחזור הגבוה התאפשר בעיקר הודות לשימוש חוזר באריזות עץ ואיסוף אריזות נייר וקרטון של יצרנים ויבואנים שאינם קשורים עם התאגיד.
יעד המיחזור של אריזות נייר וקרטון עומד על 60% - בשנת 2022 מדובר על כמות של כ- 150 אלף טון. אך בשנת 2022 מוחזרו כ-284 אלף טון אריזות נייר וקרטון. כלומר מוחזרו כמות עודפת של כ-134 אלף טון שתורמים 30% מהמיחזור של תמיר לשנה זו. באופן דומה, מוחזרו כ-43 אלף טון עודפים של אריזות עץ, שמהווים 10% מהמיחזור של תמיר לשנה זה.
ההישגים במיחזור נייר וקרטון נובעים מ-2 סיבות עיקריות. האחת, היקף האיסוף מבתי עסק ממשיך להיות משמעותי ומתבסס על מערך איסוף ייעודי שהיה קיים עוד טרם כניסת חוק האריזות לתוקף. הסיבה השנייה היא היקף גדול של אריזות קרטון המשווקות בישראל ואשר אינן מדווחות לתמיר (במקרה של יבוא ישיר על ידי צרכנים, או יבואנים טרמפיסטים שמפרים את החוק) ולכן לא נספרות בקביעת יעד המיחזור – אך הן כן מגיעות למוקדי האיסוף של פסולת אריזות של תמיר שמממנת את האיסוף שלהם אך לא מקבלת בגינם דמי טיפול, והן נספרות לצורך עמידה ביעדי המיחזור.
כך, תמיר הגיע לשיעור מיחזור של 431% עץ כשהיעד הוא 15% בלבד. אחוז המיחזור הגבוה של אריזות עץ נובע ממיחזור משקל גבוה של אריזות רב פעמיות שאינן נכללות בסך המכירות המדווחות לתמיר, אך כן מדווחות במשקל האריזות שמוחזר. החוק לא מחייב יצרנים ויבואנים של אריזות עץ רב פעמיות לדווח לתאגיד תמיר, כדי לעודד ייצור ושימוש באריזות רב פעמיות, אלא שהאריזות הרב פעמיות שממוחזרות כן נספרות ביעדי המיחזור ומטות את הכף.
גם בשתי הקטגוריות הנוספות – אריזות מתכת ואריזות פלסטיק, תמיר מיחזרה כמות גדולה יותר מהיעד השנתי. במתכת תמיר מיחזרה כ-24 אלף טון שמהווים 80% מהכמות שדווחה (30 אלף טון) בזמן שהיעד עומד על 50% בלבד. בפלסטיק תמיר מיחזרה כ-40 אלף טון שמהווים כ-30% מהכמות שדווחה (130 אלף טון) בזמן שהיעד עומד על 22.5%.
הדוח לא מתייחס לכמות היבואנים והיצרנים שחתומים עם תמיר, אך מנתונים מעודכנים, אנו יודעים שנכון לחודש יולי 2024, חתומים עם תמיר כ- 2,388 יבואנים ויצרנים. מדובר על תוספת של 190 יצרנים ויבואנים במהלך החציון הראשון של 2024.
הדוח מציג את נתוני מבצע האכיפה שהתבצע בשנת 2022 נגד יצרנים ויבואנים שלא התקשרו עם תאגיד תמיר כחוק. לפי הדוח, במסגרת המבצע נשלחו 473 הודעות על כוונת חיוב בעיצום כספי. בעקבות כך כ-230 יצרנים ויבואנים תיקנו את ההפרה והתקשרו עם תמיר. לכ-55 יצרנים ויבואנים נשלחו עיצומים כספיים בסך של כ-7 מיליוני ₪, והיתר עדיין בבדיקה או שטיעוניהם התקבלו.
נזכיר כי לפני כחודש דיווחנו על מבצע אכיפה בו נשלחו התראות לפני עיצום כספי ל-384 יצרנים ויבואנים שלא חתומים עם תמיר.
כמו כן, זה המקום מזכיר את ההחמרה במדיניות האכיפה לפיה לא יבוטלו הליכי הקנסות ליצרנים ויבואנים שהתחמקו עד כה מחובת התקשרות עם תמיר, גם אם יוכיחו שבעקבות קבלת התראה על קנס הם התקשרו עם תמיר. כלומר כל יבואן/יצרן שמקבל התראה לעיצום כספי, יהיה חייב לשלם את הקנס (150,000 ₪), אלא אם יסתבר שהוא אינו חייב בהתקשרות עם תמיר מאחת הסיבות המנויות בחוק.
ערן בושארי, מנכ"ל ומייסד חברת "ערנות לסביבה" התייחס לנושא: "לגבי היבואנים שטרם התקשרו עם תמיר, רבים מהם, בעיקר הקטנים, לא מודעים לחוק וסבורים כי פינוי פסולת ע"י קבלן מהווה את מילוי חובתם. הם לא מבינים שהם חשופים לעיצום כספי שיכול להוות עבורם מכה כלכלית אנושה. אנו משקיעים זמן רב בפעולות יזומות להנגשת המידע, אך קוראים למשרד להגנ"ס לנהוג במשנה זהירות בשימוש בכלי האכיפה, בייחוד בעת הזו."
כמו בדוח הקודם, גם הפעם, 254 רשויות מקומיות חתומות עם תמיר, ורק רשות מקומית אחת - ביתר עלית - לא חתומה.
הרשויות המקומיות מחויבות בחוק לחתום עם תאגיד המיחזור המוכר (תמיר), כדי שהנ"ל יספק תשתיות ושירות שוטף של איסוף פסות אריזות ברשוית המקומיות, במימון היבואנים והיצרנים החתומים עמו.
לגבי הסדרי ההפרדה של הפסולת, הדוח מציג את הנתונים לשנת 2022, אך בדיווח קודם, הצגנו את הנתונים נכון ליולי 2023, אז נציג אותם כאן שוב. מתוך 256 הרשויות המקומיות החתומות עם תמיר, 133 רשויות מקיימות הסדר הפרדה לפסולת אריזות – כלומר מוצבים בשטחן פחים כתומים, ו-118 רשויות נמצאות בהמתנה להצטרף להסדר זה באמצעות פריסת פחים כתומים. שתי רשויות בלבד מקיימות הסדר הפרדה גם לפסולת רטובה פריקה ביולוגית (שאריות מזון בפח חום) ופסולת יבשה (פח ירוק).
כמו בשנים קודמות, גם בשנת 2022, מרבית פסולת האריזות שנאספה הייתה מהמגזר העסקי-מוסדי, שהיה אחראי לכ- 79% מפסולת האריזות שנאספה, לעומת 21% בלבד (108 אלף טון) שנאספה מהמגזר הביתי. זאת בזמן ש-70% מהאריזות משווקות למגזר הביתי, לפי דיווחי היבואנים והיצרנים לתמיר.
למרות שמבחינת שיעור האיסוף מהמגזר הביתי לא חל שינוי משמעותי, והוא נותר סביב ה-20%, מבחינת הכמות שנאספה, כן חל גידול משמעותי, של כ-30%. מכמות של 83 אלף טון שנאספו מהמגזר הביתי בשנת 2021, לכמות של 108 אלף טון בשנת 2022.
לפי תנאי ההכרה בו, תאגיד תמיר מחויב לפרוס פח כתום שייתן מענה ל-90% ממשקי הבית בישראל – ולא פחות מל-2.8 מיליון משקי בית - עד לסוף שנת 2026. נכון לסוף שנת 2022 כ-228 אלף פחים כתומים פרושים בישראל, שנותנים מענה לכ 1.8 מיליון משקי בית. לפי דוח של תמיר, נכון לסוף חציון ראשון של 2024, נפרסמו פחים כתומים שנותנים מענה ל- 2.08 מיליון משקי בית המייצגים 74% ממשקי הבית בישראל.
העלייה בפרישת הפחים הכתומים אמורה להגדיל את כמות פסולת האריזות שנאספת מהמגזר הביתי.
הדוח מציג גם נתונים אודות הרכב הפסולת בפח הכתום, לפי דגימות שמבצע תאגיד תמיר. לפי הנתונים, 70% היא פסולת אריזות, 23% פסולת חומרים ברי מיחזור שאינם אריזות, 7% הם פסולת פריקה ביולוגית (פסולת אורגנית).
מאז תחילת יישום חוק האריזות בשנת 2011, תמיר לא עומד ביעדי המיחזור לפסולת אריזות מזכוכית וכך היה גם בשנת 2022. אך המשרד להגנ"ס מכיר בבעיה ולכן בפועל אינו אוכף את העמידה ביעדי המיחזור, אלא המיר אותם ביעדים לפריסת כלי אצירה יעודיים לאיסוף אריזות זכוכית (פחים סגולים), בהם תמיר עומד.
לפי הדוח של המשרד להגנת הסביבה, תמיר מיחזר 1,303 טון אריזות זכוכית בשנת 2022, המווים 4% מסך אריזות הזכוכית שדווחו לתמיר, בעוד שהיעד של חוק האריזות הוא 60%.
האתגר של עמידה ביעד המיחזור של אריזות זכוכית הוא שחוק האריזות הישראלי מבוסס על החוק הבלגי, אולם בניגוד לחוק הבלגי בישראל הפרידו בין מכלי משקה מזכוכית (שכלולים בחוק הפיקדון) לשאר האריזות מזכוכית – (שמן זית, בשמים, צנצנות וכדומה). סך משקל מכלי משקה בפיקדון מחומר זכוכית הוא כ-152 אלף טונות בעוד שאריזות הזכוכית המדווחות בחוק האריזות לתמיר הוא כ- 30 אלף טונות בלבד. הכמות הקטנה לצד מורכבות האיסוף מקשות על השגת יעד המיחזור.
לשם הגדלת כמויות האיסוף מהציבור והנגשת כלי האצירה הייעודיים לתושבים, נקבע בתנאי ההכרה של תמיר יעד להכפלת מספר כלי האצירה לזכוכית (פחים סגולים) וזאת עד תום תקופת ההכרה בסוף שנת 2026, ובסך הכול כ-9,500 כלי אצירה ברחבי הארץ. נכון לסוף החציון הראשון לשנת 2024 פזורים בישראל כ-6,200 כלי אצירה.
לפי נתונים ביניים של תמיר עבור החציון הראשון לשנת 2024, חל גידול משמעותי באיסוף פסולת אריזות זכוכית בפחים הסגולים. ככל הנראה בשל הגידול בפריסה שלהם. בחציון הזה נאספו כ- 2,600 טון אריזות זכוכית, כמות כפולה מהזכוכית שנאספה ומוחזרה בשנת 2022 כולה. עדיין, מדובר במספרים רחוקים מאוד מהיעד של 60%.
ערן בושארי, מנכ"ל ומייסד חברת "ערנות לסביבה" התייחס לנושא: "סוגיית אי העמידה ביעד הזכוכית חוזרת על עצמה גם בשנת 2022 ומשמעותה שהחברות המדווחות עדיין חשופות לקנס. לדעתנו נדרש שהמשרד להגנ"ס יוציא הצהרה רשמית בנושא, כל עוד לא תיפתר הבעיה באמצעות עדכון היעד או חישוב משולב עם זכוכית המדווחת בחוק הפקדון."
------
מסמכים רלוונטיים: