תאגיד מיחזור האריזות תמיר פרסם דוח המסקר את פעילותו במחצית השנייה של שנת 2023 – חלקה לאחר פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל'. מהדוח עולה כי גם במחצית זו תמיר הצליח לעמוד ביעדי המיחזור ופרישת הפחים הכתומים שהוצבו לו על ידי המשרד להגנת הסביבה, ואף לעבור אותם. מנגד, לא התבצעה אכיפה של המשרד להגנ"ס כנגד יבואנים ויצרנים שטרם חתומים על תמיר, ולכן קצב ההצטרפות התמתן.

הדוח סוקר את התאמת הפעילות של תמיר למלחמה, כמות הפחים הכתומים (פסולת אריזות) והסגולים (אריזות זכוכית) שנפרשה, כמות פסולת האריזות שמוחזרה, הגידול בכמות היבואנים והיצרנים שהצטרפו לתמיר, דגשים להתאמת תהליך ייצור האריזות אל תהליך המיחזור בישראל, יעדים לשנת 2024, ועוד.

קישור לדוח מופיע בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. חוק האריזות: דמי הטיפול לא יעלו ב-2024, 4.12.2023
2. עשור לחוק האריזות, 22.11.2023
3. תשע שנים ליישום חוק האריזות, 19.4.2023
4. פורסמו דמי הטיפול לפסולת אריזות לשנת 2023, 30.11.2022
5. מידע נוסף על פסולת אריזות | infospot

השפעת המלחמה על יישום חוק האריזות

לפי הדוח של תמיר, לאחר פרוץ המלחמה איפשר תאגיד תמיר לקבלני פינוי נוספים להיכנס לרשויות המקומיות ולסייע בפינוי הפחים הכתומים. בנוסף, הוא הקים תחנות מעבר זמניות לקיצור זמני פינוי הפסולת, מהלך שאיפשר למשאיות לצאת ליותר סבבי פינוי בפחות זמן.

כמו כן, התאגיד אישר רכש של מאות כלי אצירה להחלפת פחים כתומים שניזוקו מהמלחמה וכתוספת לרשויות שמארחות תושבים מפונים. תדירות הפינוי עלתה בהתאם. לצד זאת, הוצבו מכולות לאיסוף פסולת אריזות בשטחי הכינוס וההתרעננות של החיילים.

כתוצאה מכל הצעדים הללו, כמות הפסולת שנאספה מהפחים הכתומים לאחר המלחמה דומה, ואפילו עולה מעט בכמותה, לפסולת שנאספה בתקופה המקבילה בשנה שעברה.

התאגיד גם יזם מעל 130 פעילויות למשפחות מישובים מפונים, מהדרום והצפון, שמתארחות בכל רחבי הארץ ממעלות עד אילת. הפעילויות כללו הצגות לילדים, חלוקת חוברות פעילות, וסדנאות יצירה במטרה לחזק ולעודד את הילדים ומשפחותיהם.

כפי שדיווחנו לפני 3 חודשים, דמי הטיפול יישארו כפי שהם גם בשנת 2024, הודות לכך שהמשרד להגנת הסביבה הסכים לסייע לתאגיד ולהקל את דרישותיו ממנו עקב מצב החירום.

תוספת של פחים כתומים וסגולים

עוד לפי הדוח,  במהלך 2023 נוספו ל-174,648 משקי בית פח כתום ליד הבית. בצירוף הפחים הקיימים ניתן לספור בסיום השנה פחים כתומים ל-2,036,034 משקי בית בישראל. בין הרשויות החדשות בהן נפרסו השנה פחים כתומים היו אשדוד, אלפי מנשה, ירושלים, קריית גת, ראש העין ושער שומרון.

בחידוש האחרון של תנאי ההכרה של תמיר, המשרד להגנ"ס הציב לה יעד של פרישת פחים כתומים ל 90% ממשקי הבית בישראל עד שנת 2025. כנראה שבעקבות המלחמה, היעד הנ"ל נדחה.

כמו כן, נוספו ברחבי הארץ 600 פחים סגולים לאיסוף פסולת אריזות זכוכית. סה"כ כיום מוצבים 6,731 פחים סגולים בכל הארץ, ובמהלך 2023 נאספו בהם כ-5,007 טון זכוכית. בשנת 2024 תאגיד תמיר מתכוון להציב 800 פחים סגולים נוספים.

בחידוש האחרון של תנאי ההכרה של תמיר, המשרד להגנ"ס הציב לה יעד של 9,500 פחים סגולים לאיסוף אריזות זכוכית עד שנת 2026. ייתכן שגם היעד הנ"ל נדחה בשל המלחמה.

מוחזרו יותר אריזות מהיעד

כמו בעבר, גם במחצית השנייה של 2023 תאגיד תמיר הצליח למחזר משקל גבוה יותר של אריזות מהיעד שמגדיר החוק. בסך הכול בתקופה זו תמיר העביר למיחזור והשבה 206,809 טון אריזות שמייצגים 89% מיחזור אריזות באופן כללי לעומת היעד העומד על 60%.

כמו בשנים קודמות, אחוז המיחזור הכללי הגבוה נובע בעיקר ממיחזור בשיעור גבוה של עץ, נייר וקרטון. בחציון השני של 2023 – תמיר מדווחים על מיחזור של 115% נייר וקרטון לעומת היעד לזרם זה העומד על 60%. בתחום הפלסטיק השיג התאגיד 36% מיחזור – 13.5% יותר מהיעד, בתחום המתכת – 80% בפועל לעומת יעד של 50% ובאשר למיחזור אריזות מעץ – 356% מיחזור בפועל לעומת היעד המקורי של 15% בלבד.

על אף הנתונים היפים, כפי שדיווחנו לאחרונה, המשרד להגנת הסביבה מעריך כי כמות האריזות שממוחזרת על ידי תאגיד תמיר מייצגת כ-50% בלבד מכלל האריזות שמשווקות בישראל מדי שנה. הסיבה לפער היא יבואנים ויצרנים של אריזות שבניגוד לחוק טרם התקשרו עם תאגיד תמיר ולא מדווחים לו. כמו כן, יש אריזות של מוצרים שמוזמנים מחו"ל על ידי צרכנים פרטיים שלא כפופים לחוק האריזות, ועוד יצרנים ויבואנים ששיעור האריזות שעוברות תחת ידם נמוך ולכן הם פטורים מחובות החוק.

לא בוצעה אכיפה נגד יצרנים ויבואנים

לפי הדוח, במהלך 2023 המשרד להגנת הסביבה לא ביצע הליך אכיפה, הכולל שליחת מכתבי התראה, כנגד יבואנים ויצרנים שטרם התקשרו עם תאגיד תמיר. היבואנים והיצרנים הם אלה שמממנים את איסוף ומיחזור האריזות, ולכן ככל שיצטרפו יותר מהם, כך דמי הטיפול למי שכבר חתום עם תמיר, יפחתו.

ביום עיון שהתקיים לפני חודשים אחדים וסיקרנו אותו, הודגש כי בפועל אין הצדקה או תמריץ לדחות את ההתקשרות עם תמיר, שכן בכל מקרה החברות מחויבות לשלם רטרואקטיבית על כל השנים הקודמות מאז כניסת החוק לתוקף – מאז 2012 – שבהן הן לא שילמו דמי טיפול לתאגיד המיחזור בשעה שחברות אחרות כן עשו זאת. על כן, החברות חשופות לא רק לתשלום קנס בגין היעדר יישום חובות החוק, אלא גם לתשלום עלויות הולכות ומצטברות, עד כדי סכומים משמעותיים.

בחציון השני של 2023 הצטרפו לתמיר 122 יצרנים ויבואנים נוספים. בסה"כ הצטרפו במהלך השנה 281 יצרנים ויבואנים, בהשוואה לכ- 400 בשנת 2022. כיום קשורים עם תמיר כ-2,250 יצרנים ויבואנים.

לצד היבואנים והיצרנים, יש למעלה מ-3,000 בתי עסק הנמצאים בהתקשרות עם תמיר, כולל מפעלים, מרכזי לוגיסטיקה, סופרמרקטים ועוד. אותם בתי העסק מקבלים ליווי צמוד לניהול משק הפסולת בעסק, וכן תגמול על פינוי פסולת הפלסטיק שנועד לעודד ולקדם את מיחזור הפלסטיק בעולם המסחרי.

בנוסף לכך, כ-200 בתי עסק מפנים את פסולת האריזות הביתיות למיחזור. בימים אלה מרחיב תאגיד תמיר את פריסת הפחים הכתומים במשרדים בשיתוף הרשויות המקומיות.

יעדי מיחזור פסולת אריזות ל-2024

לפי הדוח, אלה היעדים של תאגיד תמיר לשנת 2024:

• פריסת פח כתום ב-100,000 משקי בית נוספים
• 435,000 טון פסולת אריזות ידווחו כפסולת אריזות שתועבר למיחזור והשבה
•  400יצרנים ויבואנים נוספים יתקשרו עם תמיר
• 485,000 טון אריזות ידווחו על ידי היצרנים והיבואנים שחתומים על תמיר

התאמת ייצור האריזות לתהליך המיחזור

תאגיד תמיר מעודד חברות ליצור איתו קשר ולקבל ייעוץ בנוגע לייצור אריזות שמתאימות למיחזור. למשל, כיום, לפי הדוח, קיימת מגמה עולמית של מעבר לאריזות גמישות ששוקלות פחות, עולות פחות, וקלות יותר לאחסנה ולשינוע. את האריזות הגמישות אפשר לייצר בשתי שיטות: אריזות העשויות מחומר רב שכבתי שלא מתאימות למיחזור ולכן יעברו תהליך טיפול נחות של הפיכת פסולת לדלק במתקן RDF, בעוד שאריזות גמישות העשויות מחומר אחיד מתאימות וניתנות למיון ולמיחזור מלאים. לכן בתמיר מבקשים להקפיד שהאריזות הגמישות יהיו עשויות מחומר אחד כדי שיתאימו למיחזור.

בדוח יש התייחסות גם לתכנון אריזה עם שרוול כך שתתאים למיון ולמיחזור בישראל. כיום קיימת בעיה בזיהוי הפלסטיק של השרוול בתהליך המיון. העין האופטית מזהה את סוג הפלסטיק של השרוול וממיינת את האריזה לפי סוג הפלסטיק של השרוול ולא של האריזה. הפתרון הטוב ביותר שמצא תמיר הוא התאמת חומר הגלם של השרוול או המדבקה לחומר של האריזה. פתרון נוסף הוא שרוול שקוף וקצר שלא מכסה יותר ממחצית הבקבוק. בדוח מדגישים כי אריזה עם שרוול העשוי מחומר GPET לא מתאימה לתהליך המיון בישראל.

---

מסמכים רלוונטיים: