הוגשה הצעת חוק האוסרת על שימוש בקמינים
הצעת חוק האוסרת על שימוש בתנורי הסקה ביתיים (קמינים) עלתה השבוע לוועדת השרים לענייני חקיקה, אך הדיון בה נדחה בשל חוסר הסכמה עם משרדי ממשלה. הצעת החוק אוסרת על שימוש בקמינים וגם על מכירה, ייבוא וייצור התנורים, אבל מחריג תנורים קיימים וכאלה שיימכרו בשנה הראשונה לכניסתו לתוקף
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 15/7/2025

השבוע (א') עלתה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק פרטית של ח"כ מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד) המבקשת לאסור שימוש בתנורי הסקה ביתיים (קמינים) הפועלים באמצעות שריפת דלק מוצק כמו עץ, לבני כבול, פחם, דלק מוצק מינרלי או דלק מעורב.

לפי יוזמת החוק, ח"כ הרכבי, הצעת החוק עלתה לאחר הסכמות עם המשרד להגנ"ס, אך בשל חוסר הסכמה עם משרדי ממשלה אחרים, הדיון נדחה.

לפי הצעת החוק, יהיה אסור להשתמש, לייצר, למכור, לייבא ולשווק קמינים חדשים, אך קמינים שכבר הותקנו מוחרגים מהאיסור, וניתן יהיה להמשיך להשתמש בהם. נוסף על כך וכדי לצמצם את הפגיעה בבעלי עסקים בתחום, יהיה אפשר במשך שנה למכור ולהתקין תנורים שהיו במלאי. כמו כן מוצע לאכוף ולהטיל קנסות על מי שיפר את החוק.

כבר כמה שנים מתנהל מאבק ציבורי נגד קמינים בטענה שקמינים גורמים לזיהום אוויר ופוגעים בבריאות הציבור. לפי מצאי הפליטות האחרון שפורסם, שמציג את נתוני שנת 2023, קמינים המוסקים בעץ אחראים ל-9% מפליטת חלקיקים נשימים מסוג  ,PM10לכ-12% מפליטת חלקיקים עדינים נשימים PM2.5 ולכ-3% מפליטת החומרים המסרטנים בישראל.

יש לציין כי מדובר בהצעת חוק פרטית, ולכן הסיכויים שלה להשלים את תהליך החקיקה נמוכים מהצעת חוק ממשלתית, בוודאי כאשר יוזמת החוק היא מהאופוזיציה. בכל מקרה, גם אם הצעת החוק הזו תאושר בוועדת השרים, הדרך לאישור החוק עוד ארוכה והצעת החוק תצטרך לעבור קריאה טרומית וראשונה בכנסת, לעבור לדיונים בוועדת הפנים והגנת הסביבה ואז להיות מאושרת בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. 

קישור להצעת החוק ולדו"ח מצאי הפליטות לשנת 2023 בתחתית הכתבה.


כתבות רלוונטיות:

  1. זיהום אוויר מתנור קמין לחימום ביתי, 18.2.2020
  2. קמפיין הסברה על זיהום אוויר מקמיני עץ, 20.12.2020
  3. האם ייאסר השימוש בקמין עץ לחימום ביתי?, 01.10.2020
  4. מערכת לפתרונות זיהום אוויר המליצה: החלפת הקמין הביתי, 25.02.2019
  5. למידע נוסף על זיהום אוויר | infospot

 


חקיקה חלקית וקשיים באכיפה

סוגיית זיהום האוויר ומפגעי הריח הנגרמים מהסקה בקמינים ביתיים עלתה לכותרות לפני כ-5 שנים בין היתר בגלל ריבוי תלונות של אזרחים מכל הארץ, וועדת הפנים והגנ"ס של הכנסת אף התכנסה לדון בנושא. אולם, באותו דיון טענו נציגי המשרד להגנ"ס שלא נכון לאסור באופן גורף הפעלה של קמינים משום שרק הפעלה לא תקנית של קמין יוצרת מפגע סביבתי.

נכון להיום, ייצור וייבוא קמינים, התקנתם והשימוש בהם בישראל מוסדר באמצעות תו תקן 1368 ("תנור הסקה ביתי המוסק בחומר מוצק") הכולל 3 חלקים:

  1. מבנה התנור וניצולת השריפה של התנור.
  2. גובה הארובה של התנור.
  3. ערכי פליטה לחומר חלקיקי.

אלא שרק החלק השלישי של התקן, ערכי פליטה לחומר חלקיקי, הוא תקן רשמי ומחייב בישראל. המשרד להגנ"ס פועל להפוך גם את החלק הראשון של התקן לרשמי ומחייב, אך עד כה בלי הצלחה.

למשרד להגנ"ס ולרשויות המקומיות יש אומנם יכולת תיאורטית לבצע אכיפה נגד קמינים לא תקניים, אך בפועל גורמי האכיפה נתקלים בקשיים ולכן לא מבצעים אכיפה. תקנות ייעודיות לתכנון ובנייה למשל מחייבות לקבל היתר להתקנת קמין ולעמוד בכללי התקן הישראלי, אך רק מיעוט מבעלי הקמינים אכן פונים לוועדה בבקשה לקבל היתר כזה.

הרשויות המקומיות מבקשות הסדרה לאומית

חוסר הרגולציה וקשיי האכיפה מקשות על הרשויות המקומיות לתת מענה לתושבים שמתלוננים על מפגעי ריח ועשן שמקורם בקמינים.

לכאורה, כל רשות יכולה להגיש למשרד הפנים בקשה לאישור חוק עזר עירוני שמקנה לה סמכויות המאפשרות לה לדרוש לסלק מפגע שמקורו בקמין, אלא שהרשויות טוענות שמדובר בתהליך מסורבל וממושך שדורש מהן גם להעסיק יועצים חיצוניים לניסוח חוק העזר וגם לגייס רוב במליאת הרשות המקומית כדי לאשר את החוק.

לכן, במקום שכל אחת מ-250 הרשויות בישראל תעביר חוק עזר עירוני נפרד, הרשויות המקומיות מציעות לגבש רגולציה ארצית שתגדיר כללים ברורים לשימוש בקמינים המופעלים בעץ לצד כללים לאופן הגדרת המפגע והטיפול בו ויש אף מי שדורשים לאסור קמינים לחלוטין, כפי שמציעה הצעת החוק שהוגשה השבוע.

מצאי הפליטות הלאומי: ירידה בכמות העצים שנשרפו, עלייה בפליטות החלקיקים

מדי שנה מפרסם המשרד להגנ"ס את מצאי הפליטות הלאומי (יחד עם נתוני המפל"ס). הדוח כולל גם נתונים על פליטות מקמינים. הינה עיקר הנתונים מהדו"ח לשנת 2023 שהתפרסם לפני כשנה:

  • קמינים אחראים לכ-9% מפליטות החלקיקים הנשימים PM10. לפי דו"ח מפל"ס של שנת 2018 קמינים היו אחראים ל-8% מפליטות חלקיקי PM10.
  • קמינים אחראים לכ-12% מפליטות החלקיקים הנשימים PM2.5. לפי דו"ח מפל"ס 2018, קמינים היו אחראים ל-10% מפליטות חלקיקי PM2.5.
  • קמינים אחראים לכ-3% מפליטות החומרים המוכרים או החשודים כמסרטנים.
  • הדו"ח מצביע על ירידה בשיעור של כ-20% בכמות העץ לקמינים בהשוואה לשנת 2020. הירידה באה לידי ביטוי בירידה בכמות העץ לשריפה שייובא לישראל ובכמות מטעי עצי ההדר והאבוקדו שגדמיהם נשרפו.
  • בשנים 2015–2023 נשרפו בקמינים מדי שנה כ-100,000 טון עץ.

סכנה לבריאות: מאסתמה בטווח הקצר ועד סרטן בטווחה הארוך

האם העשן שנפלט מארובות הקמין הביתי מסוכן לבריאות הציבור? המשרד להגנ"ס מסביר שתנורי חימום ביתיים המוסקים בעץ מסוכנים לבריאות בגלל פליטת חלקיקים נשימתיים [PM] ותרכובות אורגניות כמו חומרים אורגניים טבעתיים פוליארומתיים (PAHs), בנזן ופורמאלדהיד.

בטווח הקצר חשיפה לחומרים אלה עלולה לגרום לדלקות נשימה, אסטמה וסינוסיטיס. חשיפה ארוכה יותר עלולה אף לגרום לסרטן ולאירועי לב, בייחוד בקרב אוכלוסיות בסיכון.

המלצות המשרד להגנ"ס לתפעול בטוח של קמינים

לפי כ-5 שנים פרסם המשרד להגנ"ס דירוג של אמצעי החימום הביתיים לפי רמת הזיהום שלהם, כאשר בראש רשימת המזהמים מופיעים אמצעי החימום המוסקים בעץ, לרבות אח מבערת, תנור לא תקני, תנור תקני ותנור תקני פלטס. אחריהם נמצאים תנורי הנפט ותנורי הגז ובתחתית הרשימה נמצא המזגן הנחשב לאמצעי החימום הסביבתי ביותר.

אלה עיקרי המלצות המשרד להגנ"ס למי שבכל זאת בוחר לחמם את הבית באמצעות קמין:

  • לבדוק שהקמין מתאים לדרישות התקן הישראלי 1368 חלק 1
  • לוודא שהארובה והקמין אטומים.
  • להעדיף שימוש בכדורי עץ (pellets) במקום בעץ, כי הם פחות מזהמים.
  • אם הקמין אינו תקני, מומלץ להתקין אמצעי להפחתת פליטות מהתנור: משקע אלקטרוסטטי המותקן בקצה הארובה בדרך כלל, או יחידה קטליטית המותקנת בתוך תא הבעירה.
  • בדיקת לחות: שריפת עץ לח גורמת לעלייה ניכרת בעשן. אפשר לרכוש מד לחות זול ונוח ולבדוק לפני השימוש את תכולת הלחות של בולי העץ. עץ לשריפה אמור להכיל פחות מ-20% לחות.

התייחסויות

ח"כ מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): "כבר למעלה משנתיים אני מקדמת יחד עם עמותת נושמים נקי את איסור השימוש בקמינים המבוססים על דלק מוצק כמו עצים, לאור זיהום האוויר הקשה הנובע מהסקה זו.

הצעת החוק עברה גלגולים שונים ולאחרונה גובשה הצעה שאוסרת רק קמינים חדשים כאלה ולא מגבילה את אלה הקיימים, לאור הסכמות בנושא עם המשרד להגנת הסביבה. המטרה הינה גם להעלות למודעות הציבורית את חומרת השימוש בקמינים אלה ואת הסכנה הטמונה בהם.

עקב התנגדויות של משרדי ממשלה אחרים, נדחה הדיון בהצעה, עד לליבון הפערים ואנו מקוות כי בקרוב הצעת החוק תוחזר לשולחן הוועדה ותקודם לחקיקה. אני פועלת רבות לשמירה על בריאות הציבור ולהגנה על הסביבה ועשיתי כן עוד כשהייתה ראש מועצה".

---

מסמכים רלוונטיים:

להמשך קריאת הכתבה המלאה