קמפיין הסברה על זיהום אוויר מקמיני עץ
המשרד להגנ"ס מבקש להעלות את המודעות לזיהום האוויר הנגרם מהפעלה לא תקנית של קמיני עץ. האכיפה מוטלת על הרשויות המקומיות
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 20/12/2020

בשנים האחרונות, מדי חורף, חלה עליה בתלונות נגד זיהום אוויר מקמיני עץ לחימום הבית. כעת המשרד להגנת הסביבה יוצא בקמפיין הסברה נרחב במטרה להעלות את המודעות הציבורית לנזקי השימוש האפשריים מקמיני עץ ועידוד צורות חימום חלופיות – ובראשן המזגן.

במקביל המשרד קורא לרשויות המקומיות לפעול להפחתת זיהום האוויר מקמיני עץ באמצעות צווי עזר עירוניים.

לצד המשרד להגנ"ס, גם איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון-כרמל פרסם השבוע קמפיין עם סרטון בנושא הנזק הבריאותי מקמיני עץ. הסרטון שהופץ ב-18 רשויות מקומיות החברות באיגוד, בעברית ובערבית, הגיע לעשרות אלפי צפיות. האיגוד יזם בנוסף מפגש זום פתוח לציבור עם בעלי העניין ברשויות ובמסגרתו הוצגו המלצות תכנוניות לקמיני עץ ודווח על פעילות האיגוד בנושא.

סרטון: אח שלי אתה חונק (איגוד ערים שרון-כרמל)


כתבות רלוונטיות:

  1. האם ייאסר השימוש בקמין עץ לחימום ביתי?, 01.10.2020
  2. זיהום אוויר מתנור קמין לחימום ביתי, 18.2.2020
  3. מערכת לפתרונות זיהום אוויר המליצה: החלפת הקמין הביתי, 25.02.2019
  4. מפל"ס 2019: המשך הפחתת פליטות מייצור חשמל ותעשייה, 31/08/2020
  5. מידע נוסף על זיהום אוויר | infospot

גם בעלי קמין נחשפים לזיהום האוויר ממנו

הקמפיין של המשרד להגנ"ס נועד להעלות את המודעות בקרב הציבור, להעביר את המסר כי גם בעלי הקמינים עצמם נחשפים לזיהום האוויר מהקמין בביתם, ולהדגיש כי תנורי חימום ביתי המוסקים בעץ הם המזהמים ביותר מבין אפשרויות החימום הביתי.

לפי רשימה שפרסם המשרד להגנ"ס בעבר, האמצעי לחימום ביתי בעל ההשפעה הסביבתית הנמוכה ביותר הוא המזגן.

הקמין הוא סכנה לבריאות: אסטמה בטווח קצר, סרטן בטווח ארוך

המשרד להגנת הסביבה מסביר כי תנורי חימום ביתיים המוסקים בעץ מסוכנים לבריאות בשל פליטת חלקיקים נשימתיים [PM] ותרכובות אורגניות כגון חומרים אורגניים טבעתיים פוליארומתיים (PAHs), בנזן ופורמאלדהיד.

חשיפה למזהמים אלה בטווח זמן קצר עלולה לגרום לדלקות נשימה, אסטמה וסינוסיטיס. חשיפה ארוכה יותר אף עלולה להוביל לסרטן ולאירועי לב, בייחוד בקרב אוכלוסיות סיכון.

קמיני העץ פולטים בנזן מסרטן בכמות דומה למפעלי התעשייה

מניתוח שערכנו לנתוני מצאי הפליטות של המשרד להגנ"ס לשנת 2018, המרכז את כמויות המזהמים הנפלטים בישראל מתחבורה, תעשיה, מחצבות, פסולת, שימוש ביתי ועוד, נמצא כי קמיני עץ אחראים לחלק משמעותי מהפליטות בישראל:

  • 8% מפליטות החלקיקים PM10 ו- 10% מפליטות החלקיקים PM2.5.
  • 7% מפליטת הפחמן החד חמצני CO
  • 7% מפליטת הבנזן (חומר מסרטן וודאי) – כמות כמעט זהה למה שפולטת התעשייה (8%).

הנחיות להפעלה נכונה של קמין עץ לחימום ביתי

המשרד פרסם בעבר המלצות מפורטות לבעלי קמינים, להלן חלקן:

  • להפחית את השימוש בקמין ככל הניתן.
  • לבדוק שהקמין מתאים לדרישות התקן הישראלי 1368 חלק 1.
  • לוודא כי הארובה והקמין אטומים.
  • להעדיף שימוש בפלטס (כופתיות עץ pellets) במקום עץ שמזהם פחות.
  • במידה והקמין לא תקני מומלץ להתקין אמצעי להפחתת פליטות מהתנור: משקע אלקטרוסטטי המותקן לרוב בקצה הארובה, או יחידה קטליטית המותקנת בתוך תא הבעירה.
  • בדיקת לחות: שריפת עץ לח גורמת לעלייה ניכרת בעשן - אפשר לרכוש מד לחות זול ונוח לבדיקת תכולת הלחות של בולי העץ שלכם לפני השימוש. עץ לשריפה אמור להכיל פחות מ- 20% לחות.
  • המלצות נוספות באתר המשרד להגנת הסביבה.

הרשויות ביקשו הסדרה ארצית; המשרד מציע עזרה בהוצאת צווי עזר עירוניים

בדיון שהתקיים לפני כחודשיים בנושא קמיני העץ בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, הרשויות המקומיות טענו כי הן מתקשות לתת מענה לתלונות על מפגעי ריח ועשן מקמינים, זאת בעיקר בשל חוסר ברגולציה מתאימה וקשיי האכיפה.

כך למשל כניסה לבית לצורך בדיקת קמין מותנית בצו בית משפט, וללא בדיקת מתקן ההסקה קשה להוכיח קשר בינו לבין זיהום אוויר או מפגע ריח.

מנגד, המשרד להגנ"ס טען, וממשיך לטעון גם כעת, כי בשל אופי המפגע ולנוכח הכלים האפשריים למניעת מפגע מסוג זה, הגורם המרכזי שצריך להיות אחראי לאכיפה בתחום הקמינים הוא השלטון המקומי. ואילו תפקיד המשרד הוא להעלות את מודעות הציבור ולבצע הסדרה בשלב תכנון הקמין.

כיום, הרשויות המקומיות מוסמכות למסור הודעה הדורשת סילוק מפגע כולל הוראות להסרתו, זאת מכוח שני חוקי עזר עיקריים בנושא: תברואה וסילוק מפגעים ושמירה על איכות הסביבה ומניעת מפגעים.

לדברי המשרד להגנ"ס, בימים אלה הוא משתף פעולה עם השלטון המקומי כדי לטייב את הכלים העומדים לרשותו לצורך ביצוע של פיקוח ואכיפה בנושא הקמינים.

התקן הארצי לקמין עצים לחימום הבית

ומה בדבר חקיקה ארצית? כיום נושא ייצור וייבוא של קמינים, התקנתם והשימוש בהם בישראל, מוסדר באופן חלקי באמצעות תקן שרק חלקו מחייב. תו התקן הישראלי (תו תקן 1368) "תנור הסקה ביתי המוסק בחומר מוצק" מורכב משלושה חלקים:

  • מבנה התנור וניצולת השריפה של התנור
  • גובה הארובה של התנור
  • ערכי פליטה לחומר חלקיקי

אלא שרק החלק השלישי של התקן –  ערכי פליטה לחומר חלקיקי  – מחייב בישראל. המשרד להגנ"ס פועל כעת כדי להפוך גם את החלק הראשון של התקן "מבנה התנור וניצולת השריפה שלו" – למחייב.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "יש לכם קמין עץ? הוא עלול להיות סכנה בוערת! אנו מבצעים הסברה ממוקדת לציבור כדי להגביר את המודעות לסכנות הטמונות לבריאות האדם ולסביבה, ולעודד העדפה של צורות חימום אחרות.

חשיפה לזיהום אוויר משרפת עץ עלולה לפגוע בשוהים מחוץ לבית אבל גם בתוכו, ובמיוחד באוכלוסיות בסיכון כגון נשים בהיריון, תינוקות ובני 65 ומעלה. אנחנו קוראים לרשויות המקומיות לטפל במפגעים, לפעול להסרתם לפי הצורך ונסייע להן בתהליך הוצאת צווי עזר עירוניים".

יו"ר איגוד ערים שרון-כרמל, אסיף איזק: "כגוף המקצועי מוביל בתחום איכות הסביבה ראינו לנכון להעלות את נושא קמיני העצים לשיח הציבורי ולעזור לרשויות לפעול מבחינה מקצועית  כנגד הסכנה הבריאותית וזיהום האוויר הנגרמים מהשימוש בהם - וזאת לטובת בריאות ואיכות חיי 700 אלף התושבים החיים במרחב שלנו".

---

מסמכים רלוונטיים:

  1. סקירה - הסדרת השימוש בקמינים לחימום ביתי, מרכז המידע של הכנסת, 09.2020
  2. מדיניות לצמצום מטרדי ריח וזיהום אוויר מחימום (הסקה) ביתי, 06.2011, המשרד להגנ"ס [pdf]
  3. הנחיות מרחביות בנושא איכות סביבה, 05.2018, עיריית תל אביב [pdf]

ספקים מומלצים לטיפול בזיהום אוויר: