משרד האנרגיה והתשתיות בוחן שימוש באנרגיה גיאותרמית לייצור חשמל. מדובר באנרגיה נקייה ומתחדשת המופקת באמצעות חום תת-קרקעי, בעלת 2 יתרונות משמעותיים: ייצור חשמל באופן רציף וללא תלות בתנאי סביבה, וצורך בשטח מצומצם בלבד על פני הקרקע, בשונה מאנרגיה המופקת מרוח או שמש. שימוש באנרגיה גיאותרמית תצמצם את השימוש בדלקים פוסילים ומזהמים.

אך לפי דוח שמשרד האנרגיה פרסם לאחרונה בנושא, עשוי לחלוף עוד זמן עד שישראל תוכל לייצר כמות משמעותית של חשמל מאנרגיה גיאותרמית, שכן נכון להיום ובטכנולוגיות הקיימות, פוטנציאל ההפקה של אנרגיה גיאותרמית בישראל הוא נמוך וקיים בדרום רמת הגולן בלבד.

עם זאת, הדוח מעריך כי כשהטכנולוגיות המתקדמות להפקת אנרגיה גיאותרמית מעומקים של 5–8 ק"מ יגיעו לבשלות מסחרית בעוד כ-5–10 שנים, פוטנציאל ההפקה של ישראל יגדל מאוד.

לצד הערכה של פוטנציאל ההפקה, הדוח מציג גם סקירה נרחבת של הנושא, כולל הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, הערכה של פוטנציאל ההפקה המקומי, לצד מיפוי של החסמים, מוקדי הידע והיכולות הקיימות בישראל ובעלי העניין הפוטנציאליים.

כמו כן מוצגים בדוח עקרונות לגיבוש תוכנית לקידום תחום האנרגיה הגיאותרמית בישראל המורכבת משני שלבים: הראשון, הקמת פיילוט בהיקף מוגבל ובטכנולוגיה קיימת בדרום רמת הגולן שיאפשר לעקוב אחרי ההשפעות הסביבתיות ולגבש תשתיות רגולטוריות. במקביל יש לפעול להטמעה רחבה של טכנולוגיות עתידיות שיאפשרו בטווח הארוך יותר להפיק אנרגיה גיאותרמית בפוטנציאל להספק גבוה ברוב שטח מדינת ישראל.

חברה ישראלית ציבורית בשם אורמת היא מובילה עולמית בתחום שימוש באנרגיה גיאותרמית, והיא מחזיקה ומפעילה כיום למעלה מ-25 מתקנים לייצור חשמל מאנרגיה גיאותרמית, בהספק מותקן של יותר מ-1 GW, מרביתם בארה"ב, אך גם במרכז אמריקה ובאזורים נוספים.

קישור לדוח המלא מובא בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. פורסמה התוכנית האסטרטגית לאנרגיות מתחדשות לשנת 2035, 27.5.2026
2. נסגר פורום שינוי אקלים במטה לביטחון לאומי, 26.5.2026
3. רשות החשמל: יעד של 35% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, 21.1.2026
4. המשרד להגנ"ס: לגבש תוכנית חירום למעבר לאנרגיות מתחדשות, 15.1.2026
5. למידע נוסף על שינוי אקלים, infospot

היתרונות של ייצור חשמל מאנרגיה גיאותרמית

אנרגיה גיאותרמית היא אנרגיה מתחדשת המתאפיינת בפליטות מועטות, מקור אנרגיה זמין ורציף לאורך כל שעות היממה ולכל אורך השנה, ובשימוש מצומצם בשטח המאפשרת להפיק חשמל בטכנולוגיות נקיות ומקיימות.

לפי הדוח של משרד האנרגיה, היתרון המרכזי של אנרגיה גיאותרמית הוא ייצור חשמל קבוע ורציף, לעומת התנודתיות המאפיינת מקורות אנרגיה מתחדשים אחרים כמו שמש ורוח התלויים בתנאים סביבתיים.

כיום: פוטנציאל להפקת אנרגיה גיאותרמית קיים רק בדרום רמת הגולן

בדוח מסבירים שאנרגיה גיאותרמית קיימת בכל מקום, השאלה באיזה עומק. בטכנולוגיות הקיימות היום, הפקת אנרגיה גיאותרמית מתאפשרת מעומקים של עד 2 ק"מ ובאזורים מצומצמים בעולם.

ישראל אינה נמנית עם אזורים גיאותרמיים חמים כמו איסלנד, אינדונזיה או ניו זילנד. לפי הדוח, פוטנציאל להפקה מסחרית של אנרגיה גיאותרמית בטכנולוגיות הקיימות כיום זוהה רק בדרום רמת הגולן, אם כי נדרשת בחינה מעמיקה יותר באתר. נוסף על כך נמצאו בעומק של כ-5 ק"מ בצפון בקעת הירדן וליד חריש טמפרטורות המתאימות להפקת אנרגיה גיאותרמית, אך הטכנולוגיה להפקתה עדיין לא בשלה.

לפי הדוח, נתונים אלה (ואחרים) מתקפים את ההערכה שבשטחים נרחבים במרבית מדינת ישראל שוררות טמפרטורות שמתאימות לייצור חשמל בעומקים של 5–8 ק"מ. טכנולוגיות חדשניות להפקה מעומקים אלה צפויות להגיע לבשלות מסחרית בתוך 5–10 שנים, טווח זמנים שאמור להתיישב עם הזמן הנדרש כדי להשקיע במחקר ופיתוח, להטמיע טכנולוגית ולהקים תשתיות רגולטוריות שתתמוך ביישום רחב של טכנולוגיות אלה.

יש לציין כי בדוח לא מובאת הערכה של פוטנציאל ההפקה של ישראל ומה הספק החשמל הצפוי שיהיה אפשר לייצר מאנרגיה גיאותרמית, בעיקר כי הטכנולוגיה לשם כך עדיין לא הבשילה. כמו כן הדוח גם לא מתייחס לתרומה של שימוש באנרגיה גיאותרמית להפחתת פליטות גזי חממה בישראל.

ההספק העולמי הצפוי ב-2050: 800 ג'יגה-ואט

לעומת זאת, הדוח כן מציג את ההספק העולמי הנוכחי של חשמל המיוצר מאנרגיה גיאותרמית והוא הגיע בתחילת שנת 2025 לכמעט 17 ג'יגה-וואט. המדינות המובילות בייצור חשמל גיאותרמי הן ארה"ב, אינדונזיה, תורכיה, פיליפינים וניו זילנד. עם זאת, הספק זה מייצג רק כ-7% מהפוטנציאל העולמי אם וכאשר טכנולוגיות חדשות יאפשרו להגדיל את ההספק.

לפי הערכות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) המובאות בדוח, ההספק העולמי של אנרגיה גיאותרמית צפוי לגדול לקראת 2050 לכ-800 ג'יגה-ואט וצפוי לספק כ-15% מצריכת החשמל העולמית, כל זה בהנחה שבשנים הקרובות תתרחש קפיצה טכנולוגית משמעותית.

בסוכנות מציינים עוד שהעלויות הראשוניות של פרוייקטים גיאותרמיים גבוהות יחסית, אך צפויות לרדת מאוד עם התפתחות הטכנולוגיה ועלויות ייצור החשמל עשויות לרדת בשיעור של כ-80% עד שנת 2035 ולהגיע ל-50$ למגה-וואט/שעה, עלות תחרותית מול מקורות אנרגיה מתחדשת אחרים כמו שמש ורוח.

בעולם: כ-35 מדינות מפיקות כבר חשמל גיאותרמי

כיום חשמל ממקור גיאותרמי מופק בכ-35 מדינות, בשש מהן החשמל הגיאותרמי הוא 15%–30 מסל הדלקים )איסלנד, ניו זילנד, סלבדור, קניה, קוסטה ריקה ופיליפינים).

בכמה מדינות פיתוח של מקורות אנרגיה גיאותרמית ושיפורים טכנולוגיים להפקתה נכללו ביעדים האסטרטגיים שלהן בתחום הפיתוח, ונחשבים לחלק אינטגרלי של מדיניות הגמילה מדלקים פוסיליים, פיתוח מקורות אנרגיה מתחדשים וצמצום פליטות פחמן דו-חמצני.

ההמלצה: תוכנית דו-שלבית לקידום ייצור חשמל ממקורות גיאותרמיים

ההמלצה העיקרית של הדוח היא לגבש תוכנית שתקדם הטמעה של טכנולוגיות עתידיות, ובמקביל תקדם פיתוח של טכנולוגיות גיאותרמיות מתקדמות, לפני שיגיעו לשלב הבשלות המסחרית.

התוכנית מורכבת משני היבטים עיקריים:

1. בשלב הראשון יוקם פיילוט להפקה מוגבלת של אנרגיה גיאותרמית בטכנולוגיה קיימת (ORC – Organic Rankine Cycle, מחזור בינרי המשתמש בנוזל אורגני). הפיילוט ברמת הגולן יאפשר בין היתר לעקוב אחר ההשפעות הסביבתיות וישמש בסיס לפיתוח מסגרת רגולטורית המתאימה לישראל, כולל קביעת הנחיות בתחום התכנון והרישוי.
2. במקביל, יש לקדם הטמעה רחבה של טכנולוגיות עתידיות שיאפשרו בטווח הארוך יותר להפיק אנרגיה גיאותרמית בעלת פוטנציאל להספק גבוה ברוב שטח מדינת ישראל.

התייחסויות

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות: "המהלך לבחינת השימוש באנרגיה גיאותרמית הוא ניסיון להשתמש בידע ובטכנולוגיה הישראלית על מנת לגוון את מקורות האנרגיה בישראל ולחזק את הביטחון האנרגטי, תוך ייצור חשמל שאינו מזהם לטובת בריאות אזרחי ישראל. נמשיך לחזק את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בטכנולוגיה וחדשנות וכמעצמת אנרגיה אזורית".

פרופ' בריאן רוזן, המדען הראשי במשרד האנרגיה והתשתיות: "קידום פרוייקטים של אנרגיה גיאותרמית בישראל יאפשר לבזר ולגוון את ייצור האנרגיה המתחדשת. ביחידת המדען הראשי של משרד האנרגיה והתשתיות אנו תומכים בפיתוח כלל ההיבטים של תחום האנרגיה הגיאותרמית, החל בתמיכה במחקרים באקדמיה ובתעשייה, דרך קידום תכנון, מיפוי ואיתור אתרים מתאימים, ועד לתמיכה בטכנולוגיות חדשניות לקידוח יעיל בעומקים גדולים ובמערכות גיאותרמיות מתקדמות".

---

מסמכים רלוונטיים: