המשרד להגנת הסביבה קורא לממשלה לאמץ צעדים יותר משמעותיים כדי להגביר את קצב הפחתת פליטות גזי החממה:

1. תוכנית חירום להגדלת השימוש באנרגיות מתחדשות תוך אימוץ יעד 40% לשנת 2035
2. להשתמש בכספי הקרן לאזרחי ישראל לקידום אנרגיות מתחדשות
3. להעלות את מס הפחמן על גז טבעי
4. אישרור האמנה הבינלאומית תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול
5. להגדיל את עתודות הגז הטבעי שימנעו מצב של חזרה לשימוש בפחם בעוד 2 עשורים

אבי חיים, סמנכ"ל בכיר רישוי סביבתי ומניעת סיכונים במשרד להגנת הסביבה, הציג בכנס סביבה 2050 את המלצות המשרד להגנ"ס בתחום של צמצום פליטות גזי חממה. המשרד להגנ"ס מתמקד בעיקר באנרגיות מתחדשות ואגירת חשמל, כדי להפחית את הפליטות מייצור חשמל שמהוות כיום 40% מפליטות גזי החממה במשק.

בדבריו התריע חיים כי אם לא יינקטו צעדים נוספים, כמו אלה שהוא הציג, ישראל לא תעמוד ביעדי הפחתת הפליטות שנקבעו לשנת 2030 (הפחתה בשיעור של 27% בהשוואה ל-2015).

עיקרי הדברים בכתבה שלפניכם.

כתבות רלוונטיות:

1. ישראל רחוקה מהשגת יעדי האקלים לשנת 2030, 23.4.2025
2. עלייה בפליטות גזי חממה ב-2024 משלימה 9 שנים ללא הפחתה, 4.9.2025
3. שר האנרגיה: נעמוד ביעד של 30% אנרגיה מתחדשת ב-2030, 22.10.2025
4. מס הפחמן: פורסם מנגנון הסיוע השלישי לתעשייה, 11.8.2025
5. פורסמו מכסות הייבוא של גזי קירור HFC לשנת 2026, 24.12.2025
6. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

מדוע להפחית פליטות גזי חממה ולהגדיל שימוש ב-PV?

בפתח דבריו הזכיר חיים את הסיבות העיקריות להפחית פליטות גזי חממה באמצעות הגדלת השימוש באנרגיה מתחדשת, עם דגש על פאנלים סולאריים.

בראש ובראשונה ניצבת בריאות הציבור היות שחלק מגזי החממה תורמים לזיהום אוויר מקומי. נוסף לכך, כיום פאנלים סולאריים הם זמינים וזולים ומתחרים בעלות ייצור חשמל בדלקים פוסיליים, והם מייצרים חשמל בעלות קבועה ולא תנודתית במחירים כמו דלקים פוסיליים. כמו כן, פאנלים סולאריים מספקים ביטחון אנרגטי היות שהם מבזרים את אמצעי הייצור, מצמצים את התלות בייבוא דלקים פוסיליים ובמאגרי הגז המקומיים הבודדים.

ישראל עדיין רחוקה מיעדי הפחתת פליטות גזי החממה

כפי שהמשרד להגנ"ס התריע כבר לפני כמה חודשים, במצב הקיים, כולל המשך יישום המדיניות והתוכניות שכבר אושרו ותוקצבו, ישראל תצליח להפחית את פליטות גזי חממה בשיעור של 19% עד שנת 2030 (בהשוואה לשנת 2015), במקום היעד הלאומי של 27%. לכן, יש צורך באישור ותיקצוב אמצעים נוספים, שאותם חיים פירט בכנס,  כדי לעמוד ביעד לשנת 2030.

כמו כן, חיים ציין כי לפי הסכמי פריז, ישראל תידרש לקבוע בקרוב יעדי הפחתת פליטות גזי חממה מעודכנים גם לשנת 2035.

תוכנית חירום לאומית בנושא אנרגיות מתחדשות

גם היום, לאחר הפחתה משמעותית של השימוש בפחם, והגדלת השימוש באנרגיות מתחדשות לכ-15%, ייצור החשמל  אחראי לכ-40% מפליטות גזי החממה בישראל. בדבריו, חיים הסביר כי צריכת החשמל רק תמשיך לעלות יחד עם גידול האוכלוסיה, המעבר לרכב חשמלי, והקמת מרכזי נתונים (Data Centers).

לכן, המשרד להגנ"ס מציע לקבוע תוכנית חירום לאומית להגדלת השימוש באנרגיות מתחדשות, כולל הצבת יעד של 40% עד שנת 2035, ו-60% לשנת 2040. יעדים אלה יאפשרו שלא להקים תחנות כוח חדשות שמונעות בגז, מלבד 8 התחנות שהקמתן כבר אושרה. כל זאת, תוך שמירה על ביטחון אנרגטי ומתן מענה לשיאי הביקוש בצריכת חשמל.

להשתמש בכספי הקרן לאזרחי ישראל לקידום אנרגיות מתחדשות

המלצה נוספת שהמשרד להגנ"ס מבקש לקדם, היא השקעה של 30% לפחות מהקצאות כספי הקרן לאזרחי ישראל ("קרן העושר") שכספיה מגיעים מהרווחים על הגז, להאצת המעבר לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ואגירה.

לפי חיים, צריך לוודא כי הכספים האלה ישמשו לסבסוד הקמת מתקני אגירה בהיקף של 800 מיליון ₪ בשנים 2026–2030 ולתמיכות להאצת הקמת קירויים סולאריים (דו-שימוש) בהיקף של 650 מיליון ₪ בשנים 2026–2030.

מיסוי מלא על גז טבעי ב-2035

באשר לפליטות גזי חממה מהתעשייה, שהם כ-13% מפליטות גזי החממה בישראל, חיים הזכיר את מס הפחמן, שנכנס לתוקפו לפני שנה בדיוק, ואשר מעלה את מחירי הדלקים הפוסיליים באופן מדורג, מדי שנה, עד שנת 2030.

חיים הסביר כי המשרד להגנ"ס ממליץ לעדכן את מס הפחמן על הגז הטבעי משיעור חלקי של כ-30% ב-2030 למיסוי מלא עד שנת 2035, שמגלם את מלוא העלות החציונית של פליטת גזי חממה מגז טבעי. כמו כן ממליץ המשרד להמשיך את תוכנית התמיכות בתעשייה בסכום כולל של 100 מיליון ₪ גם בשנים 2028–2035.

קררים: דרוש אשרור של תיקון קיגאלי

עוד מקור פליטה של גזי חממה הם גזי קירור האחראיים לכ-6% מפליטות גזי החממה בישראל. כפי שדיווחנו, החוק להסדרת העיסוק במקצועות הקירור ומיזוג האוויר אושר לפני כשנה כחלק מהתחייבותה של ישראל לממש את תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול.  כזכור, תיקון קיגאלי קובע הפסקה הדרגתית של השימוש בגזי קירור מסוג HFC’s  שהם גזי חממה בעלי השפעה ניכרת על ההתחממות הגלובלית.

אלא שישראל היא המדינה המפותחת האחרונה, ואחת מ-25 מדינות (בהן איראן, עיראק ותימן), שטרם אשררה את תיקון קיגאלי.

בדבריו בכנס קרא חיים להשלים את יישום הצעדים הנדרשים כדי לקיים את תיקון קיגאלי, לגבש תוכנית תמיכה במשק בתקופה המעבר, ולאשרר את האמנה באופן רשמי, היות שמ-2028 חל איסור סחר אירופי על גזי קירור וציוד והחל מ-2033 האיסור יהפוך לעולמי, מצב שיסב לישראל נזק כלכלי ודיפלומטי. חיים הדגיש כי רוב התשתית הרגולטורית כבר מוכנה.

להגדיל את עתודות הגז לשימוש עצמי

חיים גם דיבר על הצורך להגדיל את עתודות הגז לעשורים הבאים לשימוש עצמי, כדי להימנע ממצב של חזרה לשימוש בפחם לייצור חשמל, כיוון שפחם הרבה יותר מזהם.

חיים הסביר כי בדיוני ועדת דיין (ועדה ממשלתית בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה) בנושא מדיניות הייצוא של הגז הטבעי, שמסקנותיה הסופיות טרם פורסמו, המליץ המשרד להגנ"ס להגדיל את עתודות הגז שיישמרו לשימוש עצמי של ישראל לכמות שתספיק עד שנת 2045 (מכמות של 440BCM שנקבעה בהחלטת ממשלה משנת 2019 לכמות של 515BCM). במקביל, המליץ המשרד להגנ"ס להגביל כל ייצוא מעבר לכמות זו בתנאי של הגדלת ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות.

אלא שוועדת דיין פרסמה לפני מספר חודשים טיוטת המלצות ביניים שלפיה אין צורך להגדיל את עתודות הגז שישראל שומרת לעצמה ושאפשר להסתפק בכמות של 440BCM בלבד כפי שנקבע ב-2019.

ואולם, חיים ציין כי לפני כמה חודשים עדכנה נגה, החברה הממשלתית לניהול מערכת החשמל, את תחזית הביקוש לחשמל והגדילה אותה, בין היתר בגלל המעבר לכלי רכב חשמליים ובניית מרכזי מידע. משמעות הגדלת התחזית היא שכדי לעמוד בביקוש וכדי שעתודות הגז הטבעי יספיקו עד שנת 2043, ישראל צריכה להגדיל את העתודות הגז לשימוש עצמי ל-590 BCM. לכן, המשרד להגנ"ס סבור שצריך לבחון מחדש את עתודות הגז הטבעי לשימוש עצמי. כך לדברי חיים.