הממשלה אישרה גרסה מרוככת של תוכנית למעבר לכלכלה דלת פחמן במטרה למנוע ולהיערך לתופעת שינוי האקלים. החלטת הממשלה מציבה יעד לאומי של 85% הפחתה בפליטות גזי החממה עד 2050, ומעדכנת את יעד הביניים לשנת 2030 שיעמוד על 27%, שני היעדים בהשוואה לפליטות בשנת 2015.

לצד היעדים, ההחלטה מתייחסת לצעדים ויעדים ספציפיים לענפי פעילות שונים כגון ייצור חשמל, תחבורה, פסולת ותחבורה.

כזכור בתחילת השנה המשרד להגנ"ס ניסה להעביר החלטת ממשלה דומה – אך היא לא עברה, בין היתר בשל חילוקי דעות עם משרדי ממשלה שונים ובראשם משרד האוצר ומשרד האנרגיה.

למרות שמדובר ביעדי הפחתה מחמירים בהרבה מאלה שאושרו רק לפני 6 שנים כחלק מהסכם פריז, הארגונים הירוקים טוענים כי מדובר ביעדים צנועים ביחס לחלק ממדינות ה- OECD שהתחייבו לאיפוס פליטות עד שנת 2050. בנוסף, הירוקים מצביעים על סעיפים שהיו אמורים להבטיח את השגת היעדים והוסרו מהגרסה הסופית המרוככת.

כמו כן, חשוב להזכיר כי מדובר בהחלטת ממשלה שאין בצידה סנקציות לאי עמידה ביעדים או אפשרות לפנות לבית המשפט ולחייב את הממשלה ליישם אותה. לכן, קוראים הירוקים לעגן את החלטת הממשלה בחוק אקלים שיחייב את משרדי הממשלה.

השרה להגנת הסביבה, ח"כ תמר זנדברג התייחסה לדברים: "נכון, יש ביקורת על היעדים הצנועים. יש בזה משהו, אך יש דחיפות ויש גם פשרות. הצבנו יעדים משמעותיים, עמדנו במחויבות הבינלאומית בזמן, ובעיקר גייסנו את כלל הממשלה לפעילות משולבת".

כתבות רלוונטיות:

1. הפסקת השימוש בפחם בישראל, 16.6.2021
2. המשרד להגנת הסביבה מקדם חוק שינוי אקלים, 11.11.2019
3. פורסמה טיוטת חוק האקלים הישראלי, 19.4.2021
4. האם הממשלה תאשר יעד שאפתני להפחתת פליטות גזי חממה?, 06.1.2021
5. מידע נוסף על שינוי אקלים, infospot

רקע: מדוע ישראל מעדכנת את יעדי האקלים?

הסיבה העיקרית לעדכון יעדי ההפחתה של פליטות גזי חממה היא מחויבות של המדינות החתומות על הסכם פריז, לעדכן את יעדי ההפחתה שלהם לשנת 2030 ולהכריז על יעד לשנת 2050 – כל זאת עד לסוף שנת 2020. כלומר ישראל כבר באיחור של 7 חודשים ביחס לתאריך היעד.

אפשר אולי היה לנסות להקטין את החשיבות של העמידה במנגנון של הסכם פריז, בין היתר משום שאין בו סנקציות משמעותיות למי שלא עומד בכלליו. אלא שמדיניות האקלים של הממשל האמריקאי תחת הנשיא ביידן ומדיניות הגרין-דיל של האיחוד האירופאי שכוללת מס על יבוא מוצרים ממדינות שאין להן מדיניות אקלים משביעת רצון – מסירות את הספק מהחשיבות של הצהרה ויישום של מדיניות אקלים עדכנית.

חשמל: העמדה של משרד האנרגיה התקבלה

אחת המחלוקות שמנעה את אישור הצעת הממשלה בתחילת השנה, הייתה על שיעור השילוב של אנרגיות מתחדשות במשק החשמל בשנת 2030, שעמדה קודם לכן על 17%. משרד האנרגיה ביקש להציב יעד של 30% ואילו המשרד להגנ"ס ביקש להציב יעד של 40%. לפני 9 חודשים התקבלה החלטת ממשלה שהוקדשה רק לנושא הזה (מבלי להתייחס ליעדי הפחתת פליטות גזי חממה) אשר אימצה את עמדת משרד האנרגיה שתחום זה נמצא באחריותו.

גם בגרסה שאושרה אמש בממשלה קיבלו את עמדת משרד האנרגיה. הוחלט על יעד הפחתה של 30% מפליטות גזי החממה מייצור חשמל עד שנת 2030, בהשוואה לשנת 2015, בהתחשב ביעדי שילוב אנרגיות מתחדשות שאושרו קודם לכן בממשלה – והכוונה ליעד של 30% שאושר לפני 9 חודשים.

גם יעד לשילוב אנרגיות מתחדשות לשנת 2050 לא נקבע, אלא הוחלט כי שרת האנרגיה תבחן את הנושא ותכריז על יעד שכזה בתוך שנה.

כמו כן, אומצו יעדי הפחתת פליטות גזי חממה לכלל משק החשמל שמשרד האנרגיה הציג להערות הציבור כבר לפני 3 חודשים: 30% לשנת 2030 ו- 85% לשנת 2050, בהשוואה לשנת 2015.

תחבורה: אוטובוסים נקיים

החלטת הממשלה מאמצת את עדכון הוראות המשרד להגנ"ס לציי הרכב כך שהחל משנת 2026, כל האוטובוסים העירוניים החדשים אשר יירכשו יהיו רכבים נקיים (חשמליים). כמו כן, החל מ-2030 תוגבל הפליטה האפשרית של גזי חממה מרכב חדש שמשקלו עד 3.5 טונות לכמות של עד 5% מהכמות הממוצעת שנרשמה לרכב חדש עשור קודם - בשנת 2020.

כמו כן, ייבלם הגידול בפליטות גזי חממה שמקורן בתחבורה עד 2030, כך שסך הגידול בפליטות יעמוד על 3.3% בלבד לעומת שנת 2015 (אז הייתה כמות הפליטות 17.6 מיליון טונות).

וגם, עד שנת 2050 תושג הפחתה של 96% בפליטת גזי החממה מתחבורה בהשוואה לשנת 2015, כך לפי התוכנית שאושרה בממשלה.

יעדי הפחתה לתעשייה

לפי החלטת הממשלה היעד שמוצב לתעשייה הוא צמצום הפליטות ב-30% לפחות עד 2030, בהשוואה לשנת 2015, אז כמות הפליטה של גזי החממה עמדה על 12 מיליון טונות, וכן צמצום הפליטות ב-56% לפחות עד שנת 2050.

הפחתת הפליטה מפסולת מוצקה

בסכסוך התקשורתי בין השרים לשעבר שטייניץ וגמליאל, שטייניץ האשים את גמליאל בכישלון הטיפול בפסולת של משרדה. כידוע, גזי חממה נפלטים גם מפסולת ולא רק מייצור חשמל, גם אם בשיעור נמוך יותר.

נכון לעכשיו, המשרד להגנ"ס מציין את הפחתת פליטות גזי החממה מפסולת מוצקה ב-47% עד 2030 והפחתת הטמנת הפסולת העירונית ב-71% עד 2030, כשני צעדים שיינקטו על מנת להשיג את יעדי האקלים של ישראל, קרי הפחתת גזי החממה בישראל ב-27% עד לשנת 2030 (ביחס לשנת 2015).

היעד המעודכן לשנת 2050 הוא הפחתת פליטת גזי החממה מפסולת עירונית בהיקף של 92% לפחות לעומת שנת 2015.

יעד  לבנייה מאופסת אנרגיה תוך שנה

בגרסה המרוככת שאושרה בממשלה הוסרו הסעיפים הנוגעים לצמצום פליטת גזי חממה בענף הבנייה. היעדים הקודמים דיברו על בנייה מאופסת אנרגיה בהיקף של 50% לפחות של מבנים מסחריים החל משנת 2030, ובהיקף של 100% של מבני ציבור, מבני ממשלה ומבני מגורים עד לגובה 5 קומות.

במקום אלה, הוחלט להקים ועדה בהשתתפות נציגי המשרד להגנ"ס, משרד הפנים, משרד האנרגיה, משרד השיכון, משרד האוצר ומינהל התכנון, שתבחן את היעדים ותגיש יעדים מעודכנים בתוך שנה.

סעיף נוסף שהופיע בתוכנית המקורית של המשרד להגנ"ס והוסר נכון לעכשיו הוא חיוב משרדי הממשלה להתחשב בשיקולי אקלים (תסקיר אקלים) בבואם לאשר תוכניות תשתית שעלותן גבוהה מ-100 מיליון ₪.

מנגנון וולונטרי לדיווח על פליטות של מוצרים ושירותים

על פי החלטת הממשלה, מוטל על השרה להגנ"ס לגבש מנגנון וולונטרי לדיווח ולפרסום מידע על השפעה על האקלים ופליטות גזי החממה של מוצרים ושירותים המיוצרים בישראל ומיובאים אליה.

כלומר, עסקים, יבואנים ויצרנים ישראלים ידווחו באופן וולונטרי בנושא זה במטרה להשפיע על הצרכנים לקבל החלטות מודעות לגבי המוצרים והשירותים שהם צורכים והשפעתם על האקלים. הדיווח יעודד גם את המגזר העסקי לקבל על עצמו מחויבויות וולונטריות בתחום זה. המנגנון יוקם בהתייעצות עם שרת הכלכלה והתעשייה.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "משבר האקלים הוא איום דרמטי על האנושות. עלינו לפעול עכשיו אם ברצוננו להמשיך לשגשג כמדינה מפותחת וכלכלה תחרותית. כבר ב-2018 יזמנו תהליך אסטרטגי ייחודי ורב מגזרי לגיבוש החזון והאסטרטגיה למעבר לכלכלה דלת פחמן ומשגשגת. אני שמחה להביא את התוצרים של התהליך הזה לכדי החלטת ממשלה ולעדכן כי הצלחנו לשפר את היעדים הקיימים לשנת 2030 ולהתחייב על הפחתה של 30 מיליון טון גז"ח ביחס ליעד הקודם, ולהוסיף יעד שאפתני ל-2050 להגעה להפחתה של 85% מהפליטות.

נכון, יש ביקורת על היעדים הצנועים. יש בזה משהו, אך יש דחיפות ויש גם פשרות. הצבנו יעדים משמעותיים, עמדנו במחויבות הבינלאומית בזמן, ובעיקר גייסנו את כלל הממשלה לפעילות משולבת. זהו רגע היסטורי למען הבריאות והסביבה היום ולמען הדורות הבאים. ומכאן החשיבות - להתחיל לפעול יחד כבר מחר.

עלינו גם לסיים את גיבוש תכנית החומש ליישום היעדים, להשלים את חקיקת האקלים ולתת לכך ביטוי בתקציב המדינה. זה יעניק את הוודאות ההכרחית ארוכת הטווח לתעשייה, עסקים, גופים מוסדיים ולאזרחים כולם. רק חקיקת אקלים תאפשר להסית את ההשקעות להשקעות דלות פחמן ויעילות ולאפשר לכלכלה שלנו להתייעל ולהתחרות, וכמובן רק חקיקת אקלים תאפשר לנו לחיות כאן בסביבה יציבה, ובריאה יותר".

ארגון אדם טבע ודין: "זהו צעד חשוב קדימה אבל הוא אינו מספיק ומותיר את ישראל מחוץ למועדון המדינות המתקדמות שהתחייבו לאפס פליטות. בנוסף, לא ברור לצורך מה נדרש משרד האנרגיה לשנה נוספת עבור קביעת יעדי אנרגיה מתחדשת.

הנוסח הנוכחי מדולל, בעיקר בכל הנוגע למהפכה הנדרשת במשק האנרגיה. כאמור, בולט בהיעדרו מההצעה יעד של אנרגיות מתחדשות (לעמדתנו יעדים סבירים הם - 50% עד 2030 ו- 100% עד לשנת 2050), יעד הפחתת פליטות מרשת החשמל נמוך יותר מהיעד שהיה בנוסח הקודם - 30% במקום 35% עד לשנת 2030), והיעד של התייעלות אנרגטית הוא נזיל מידי בהיותו תלוי תוצר ולא אבסולוטי. כמו כן, נעלם מהנוסח סעיף שהיה בנוסחים קודמים, המחייב לבחון פרויקטים/תכניות ממשלתיות לאור השפעתם על יכולת העמידה ביעדים.

עם זאת, אנו מקווים שמשרד האנרגיה ישנה את גישתו לפיה הוא אקס טריטוריה מבחינה אקלימית ויפעל לעיגון התחייבויות לאנרגיות מתחדשות, ואימוץ יעדים משמעותיים ולא ונזילים. כיום, במקביל להצהרות, ממשיך המשרד לפעול לפתיחת הים להפקת עוד ועוד גז מזהם שמחמיר את התלות בשריפת דלקים במקום לקדם טכנולוגיה וחדשנות ישראלית בתחום האנרגיה הירוקה".

עמית ברכה, מנכ"ל ארגון אדם טבע ודין: "בלי חוק, לא עשינו כלום. למה רוב מדינות ה-OECD יכולות להיות עם חוק ואנחנו לא? למה אירופה וארה"ב יכולות להתחייב לאפס פליטות ואנחנו לא?

לממשלת ישראל יש כוונות טובות, אבל נוח לה לא לספר לציבור הישראלי ולביידן את האמת, לפיה מבחינה משפטית החלטות ממשלה אינן מחייבות אותה להוציאן לפועל ובוודאי שאינן מחייבות את הממשלות הבאות. מאז העשור השני של שנות האלפיים, אנו עדים לאינספור החלטות ממשלה בדבר קידום אנרגיות מתחדשות, הפחתת פחמן ועמידה ביעדי הסכם האקלים, שמעולם לא כובדו. מדוע? מכיוון שאין חובה חוקית לקיימן. חוק חייבים לקיים ושר וממשלה שלא יקיימו חוק אקלים שאפתני, יאלצו לתת דין וחשבון לבית המשפט העליון, שעתירה שתוגש לו תדרוש לדעת מדוע הפרה הממשלה את החוק שחוקקה הכנסת".

---

מסמכים רלוונטיים: