בפסגת אקלים חד פעמית שכינס הנשיא האמריקני ביידן במטרה לרתום את מנהיגי העולם למאבק האקלים ביתר שאת, רוה"מ נתניהו הציג את ההישגים של ישראל בתחום ודיבר על היעדים לעתיד, ובראשם השלמת המעבר מדלקים פוסיליים לאנרגיה מתחדשת עד 2050 וייצור למעלה משליש החשמל במדינה באמצעות אנרגיות מתחדשות עד 2030.

אם להסתמך על התוכנית הלאומית שמשרד האנרגיה פרסם לקראת הפסגה, נתניהו לא דייק ביעדים שהציג בה, שכן היעד שקבע משרד האנרגיה לשנת 2050 הוא 85% שימוש באנרגיות מתחדשות, וגם זה יעד שמשרד האנרגיה מגדיר כשאפתני. גם טיוטת חוק האקלים שפורסמה בשבוע שעבר לא מסבירה כיצד ישראל תשיג את היעד הזה.

בתוך כך, ביידן הציג את היעדים האמריקניים החדשים: הפחתה של 52%-50% בפליטות גזי חממה עד 2030, ייצור חשמל ללא פליטות פחמן עד 2035 ואפס פליטות פחמן בארה"ב עד 2050. גם מדינות האיחוד האירופי הציגו יעדים דומים. לעומתן, הודו וסין, בין המדינות המזהמות בעולם, לא הציגו יעדים חדשים לעומת העבר.

סרטון: נאום נתניהו בפסגת האקלים (אנגלית)

כתבות רלוונטיות:

1. פורסמה טיוטת חוק האקלים הישראלי, 19.4.2021
2. משרד האנרגיה מפרסם תוכנית למאבק בשינוי אקלים, 21.04.2021
3. הממשלה תאשר יעד שאפתני להפחתת פליטות גזי חממה?, 06.1.2021
4. תמחור פחמן: להעלות את המס על הדלק, 22.06.2020
5. מידע נוסף על שינוי אקלים, infospot

נתניהו הצהיר על יעדים שאפתניים יותר ממשרד האנרגיה

כאמור, רוה"מ נתניהו הציג בפסגת האקלים את יעדיה של ישראל בתחום האקלים. הוא הכריז כי ישראל תשלים את המעבר מדלקים פוסיליים לאנרגיות מתחדשות עד 2050, וזאת בשעה שמשרד האנרגיה קבע בתוכניתו הלאומית יעד של 85% אנרגיות מתחדשות במערך ייצור החשמל עד 2050, וגם זה נחשב כיעד שאפתני.

כמו כן, נתניהו חזר בפסגה על הישג משמעותי שישראל יכולה להתהדר בו בזכות שינוי המדיניות של משרד האנרגיה בשנים האחרונות - ישראל בין המדינות המובילות בעולם בצמצום צריכת הפחם בזכות היעד להפסקת השימוש בפחם עד 2025.

עוד ציין נתניהו כי במהלך 5 השנים האחרונות הגדילה ישראל את תפוקת האנרגיה שמקורה בקרינת השמש מ-2% לכמעט 10% בשנה זו וכי עד 2030 ישראל תפיק למעלה משליש מהחשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות. בהקשר זה נציין כי ישראל טרם השיגה את היעד של 10% שימוש באנרגיות מתחדשות אך היא קרובה לכך.

נתניהו אף ציין את הישגי ישראל בתחום התפלת מים, טיהור שפכים וחיסכון במים בחקלאות באמצעות טפטפות ומיחזור מים. כמו כן, הוא הזכיר את שיתוף הפעולה החדש, הודות להסכמי השלום, עם איחוד האמירויות ובחריין בתחומי המים והאנרגיה המתחדשת, אך לא דיבר על ההסכם הראשוני שנחתם להעברת צינור נפט מרכזי מהאמירויות דרך ישראל לאירופה.

ארה"ב חוזרת למאבק באקלים. האם זה יחזיק?

לאחר שהנשיא טראמפ הוציא את ארה"ב מהסכמי פאריז והוריד את נושא האקלים מסדר העדיפויות האמריקני, הנשיא הנבחר ביידן שב להסכמי פאריז, הסמיך אנשי מקצוע מיומנים לעדכן את מדיניות האקלים, ובשבוע שעבר כינס פסגה בינלאומית שבה הכריז על יעד אמריקני שאפתני של הפחתת מחצית מפליטות גזי החממה עד 2030. מדובר בהפחתה כפולה לעומת היעד שקבע הנשיא אובמה.

אך מה יקרה אם בסיבוב הבחירות הבא בארה"ב ייבחר שוב נשיא רפובליקני שיחליט כמו טראמפ לצאת מהסכמי פאריז ולשנות את המדיניות של ארה"ב בנושא? האם המחויבויות הנוכחיות של הנשיא ביידן יישארו בתוקף? אי היציבות בממשל האמריקני בשנים האחרונות מעמידה בסיכון את מדיניות האקלים, דווקא בעשור שמדענים מגדירים כקריטי ביותר למניעת עליית הטמפרטורה ביותר מ-1.5 מעלות צלזיוס.

גם בהרכב הקונגרס הנוכחי צפוי לביידן מאבק קשה לאישרור הצעדים השאפתניים שלו בתחום האקלים, שדורשים השקעות של 2 טריליון דולר.

מלבד תקציבים נרחבים המדיניות החדשה מחייבת שינוי דרמטי במגוון מגזרים, החל מחשמל וכלה בתחבורה, אך ביידן הדגיש כי השינויים הגדולים יביאו איתם גם הזדמנויות כלכליות משמעותיות, הגנה על הבריאות וצדק סביבתי.

כחלק מהמעבר לכלכלה ירוקה, יחול גידול במקומות עבודה חדשים דוגמת הנחת קווי הולכה חדשים לרשת נקייה, כיסוי בארות נטושות למניעת דליפת מתאן, ייצור כלי רכב חשמליים והקמת תשתית טעינה, הנדסת בניין לטובת הרחבת תפיסת פחמן ומימן ירוק שישמש לייצור פלדה ומלט נקיים יותר וחקלאות בכלים חדישים יותר. כמו כן, המדיניות החדשה יחזקו, בתקווה, את רשתות האספקה האמריקניות ומוצרים ירוקים תוצרת ארה"ב, דוגמת סוללות, יופצו לכל העולם.

מה כוללת התוכנית האמריקנית החדשה?

• הפחתת גזי חממה נוספים מלבד CO₂ דוגמת מתאן.
• טכנולוגיה: תמיכה בלכידת פחמן ומקורות חדשים של מימן המופקים מאנרגיה מתחדשת, אנרגיה גרעינית ופסולת לשימוש בתעשייה. השקעה בטכנולוגיות חדשניות ובתשתיות אמינות, זולות וגמישות יותר מהקיימות כיום.
• תחבורה: הפחתת פליטות מתחבורה ושיפור היעילות של מכוניות ומשאיות, השקעה בפיתוח ומחקר בתחום, השקעה בתשתיות מגוונות, שיפור התחבורה הציבורית ומסלולי אופניים ועוד.
• בנייה: תמיכה בבנייה ירוקה ושדרוג מבנים, השקעה בטכנולוגיות הקורות להפחתת פליטות לבנייה.
• טבע: החלת פתרונות "מבוססי אוקיינוס" – שימור מערכות אקולוגיות, שימור יערות ועוד.

התחייבויות של מדינות אחרות

40 מנהיגים מהעולם השתתפו בפסגת האקלים הוירטואלית שיזם הנשיא ביידן, מתוכם נציגים של 17 הכלכלות הגדולות והמזהמות ביותר בעולם, לצד נציגי המדינות הפגיעות ביותר לשינויי אקלים.

יש לציין שלא מדובר בוועידת האקלים השנתית של האו"ם שמפגישה בין מדינות במטרה להציג את העמידה ביעדיהם שנגזרו מוועידת האקלים בפאריז ב-2015. בשנה שעברה בוטלה הועידה השנתית עקב מגיפת הקורונה והיא צפויה להתקיים שוב בנובמבר 2021 בגלזגו, סקוטלנד.

נציגי המדינות שהשתתפו בפסגת ביידן, לקחו חלק במושבי הפסגה השונים שהתקיימו במשך יומיים והציגו את התחייבותם לעתיד בנושא האקלים.

בתוך כך, יפן הצהירה כי תקטין את הפליטות שלה ב-46-50% ביחס ל-2013 עד 2030, תוך נקיטת מאמץ להשיג הפחתה של 50%, המהווים האצה משמעותית לעומת היעד הנוכחי של 26%.

קנדה הודיעה על הפחתה של 40-45% עד 2030, זאת ביחס לשנת 2005. מדובר בהפחתה של כ-15% נוספים לעומת היעד הנוכחי שלה.

האיחוד האירופי הכניס לחוק יעד של 55% הפחתה עד 2030 ואפס פליטות עד 2050.

לעומת זאת, הודו וסין, שתיים מהמזהמות הגדולות בעולם, חזרו על היעדים הקיימים שלהן ולא הביאו בשורות חדשות, וגם רוסיה לא הציגה יעדים כמותיים ממשיים. בין היתר, סין ציינה שתשלוט בקפדנות על פרויקטים של ייצור חשמל ופחם ותוריד את צריכתו בהדרגה. ברזיל, גם היא מדינה מזהמת במיוחד – התחייבה להשיג אפס פליטות עד 2050 ולעצור את כריתת היערות הבלתי חוקית עד 2030.

מושבים נוספים בפסגת המנהיגים עסקו בצורך הדחוף להגדיל את המימון בתחום האקלים, בצורך לערוך גיוס 100 מיליארד דולר של כל המדינות המפותחות לתמיכה במדינות נחשלות החשופות לסיכוני האקלים ובצורך להפסיק את הסובסידיות של הדלקים המאובנים. כמו כן, הודגשה החשיבות של שיתוף הפעולה בין מדינות, מחוזות ומוסדות לטיפול במשבר האקלים, וחשיבות התחייבויות הבנקים להשקיע בפתרונות אקלים בעשור הקרוב.

נציגי המדינות דנו גם בחידושים הטכנולוגיים הקריטיים שטרם פותחו וחשוב לפתח כדי לעבור לכלכלה מאופסת פחמן. על פי מנכ"ל סוכנות האנרגיה הבינלאומית, 45% מהטכנולוגיות הנדרשות לאיפוס פחמן עדיין לא זמינות. בתוך כך, בדיונים הוצגו פיתוחים ושיטות טכנולוגיים חדשים שחלק מהמדינות החלו לנקוט, ובהן ישראל, הכוללים למשל התפלה נקייה או הקמת איי אנרגיה ראשונים בדנמרק שיספקו אנרגיה נקייה לאירופה.

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: