גרין דיל ישראלי? המשרד להגנ"ס העביר בשבוע שעבר לאישור שרי הממשלה החלטה עם שני יעדים לאומיים להשגת משק דל פחמן עד שנת 2050: הפחתה של לפחות 85% בפליטת גזי חממה ביחס לשנת 2015, וייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בהיקף של 95%. אלא שלאור ההתפרצות המחודשת של נגיף הקורונה וההכרזה על סבב בחירות נוסף ופיזור הכנסת, נראה שהנושא נדחק הצידה ולא ברור מתי הוא יובא לאישור הממשלה.
במסגרת ההצעה, המשרד מציע גם לעדכן ולהחמיר את היעדים אליהם התחייבה ישראל במסגרת הסכם פריז לשנת 2030, הכוללים הפחתה בפליטות גזי חממה בתעשייה ובמגזר הפסולת, עלייה בייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות והפסקת ייבוא רכבים שאינם נחשבים לנקיים.
כמו כן, ההצעה כוללת קידום 'מס פחמן' לתמחור הנזק הכלכלי מפליטות גזי חממה, ומנגנון נוסף שיבטיח כי התשתיות הלאומיות שיוקמו מעתה יתאימו ליעדי האקלים הלאומיים.
כתבות רלוונטיות:
אחרי שאירופה אימצה את ה'גרין דיל' ובו התחייבות לאפס את פליטות גזי החממה עד שנת 2050, ובהמשך לוועידת פריז בשנת 2015, בה ישראל ומרבית מדינות העולם התחייבו ליעדי הפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030, ההצעה הנוכחית מבקשת שהמדינה תעמיק את התחייבותה לשנת 2030 ותציב יעדי הפחתה שאפתניים לשנת 2050.
נקודת הייחוס שממנה נגזרו היעדים הנוכחיים היא שנת 2015. בשנה זו עמדה הכמות השנתית של פליטת גזי החממה בישראל על 79 מיליון טון CO2, כאשר היעד אליו התחייבה ישראל לשנת 2030 במסגרת הסכם פריז היה 81 מיליון טון CO2 (ביחס ל- 84 MtonCO2 בשנת 2012). כלומר, ישראל כבר עמדה ביעד ההפחתה שלה לשנת 2030!
ישראל הצליחה לעמוד ביעד לשנת 2030 בעיקר בזכות הפחתת השימוש בפחם והמעבר לשימוש בגז טבעי לייצור חשמל, מגמה שצפויה להימשך עד שנת 2025 בה יופסק לחלוטין השימוש בפחם. כלומר, הפחתת הפליטות צפויה להימשך עד שנת 2025 בלי קשר להצעה הנוכחית.
אלא שמלכתחילה ישראל לקחה על עצמה יעד הפחתת פליטות צנוע באופן אבסולוטי, בטענה שגידול האוכלוסייה במדינה מאוד גבוה ביחס למדינות המערביות, כך שאם בוחנים את הפחתת הפליטות לנפש, מדובר ביעד מאתגר.
אלא שכאמור, ישראל כבר עומדת ביעד הזה וכעת, יחד עם מדינות מערביות נוספות שעדכנו את יעדי הפחתת הפליטות לשנת 2030 והציבו יעדים שאפתניים לשנת 2050 – מוצע שגם ישראל תעשה זאת.
היעד המוצע כעת לשנת 2030 הוא 58 מיליון טון CO2 בלבד, הפחתה של כ-27% לעומת שנת הייחוס - 2015. אם לוקחים בחשבון את גידול האוכלוסייה הצפוי בישראל (שהוא כאמור גדול בהשוואה במדינות ה OECD), זהו יעד מאוד שאפתני.
בהצעה הנוכחית יש 4 יעדים להשגת יעד הפחתת הפליטות לשנת 2030 והם יסללו את הדרך ליעדי הפחתת הפליטות שההצעה מבקשת לעגן לשנת 2050.
אחד היעדים מתייחס לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ולמעשה מציע לעדכן את החלטת משרד האנרגיה לפני מספר שבועות, לאחר שעמדת המשרד להגנ"ס לא התקבלה אז.
כזכור, לאחר מחלוקת עם המשרד להגנ"ס אשר ביקש לקבוע יעד שאפתני של 40%, החליט משרד האנרגיה על יעד צנוע יותר של 30% בלבד ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד 2030 בשל הרצון להבטיח חשמל אמין. כעת, המשרד להגנ"ס מציע שוב לקבל את היעד שהציע במקור – 40%.
יעד נוסף לשנת 2030 דורש מהתעשייה להציג הפחתה של 30% בפליטת גזי החממה בהשוואה לשנת 2015 בה הייתה אחראית לכ-15% מסך פליטות גזי החממה בישראל. כמו במשק החשמל, גם בתעשייה, חלק ניכר מההפחתה יבוא באמצעות הפסקת השימוש בדלקים מזהמים, כגון מזוט וסולר, ומעבר לגז טבעי וחשמל.
כמו כן, מגזר הפסולת יידרש להפחית 47% מהפליטות ביחס לשנת 2015, אז הן עמדו על 7% מכלל פליטות גזי החממה בישראל ונאמדו על 6.2 מיליון טון גזי חממה. בנוסף לכך מוצע לאסור ייבוא של רכבים פרטיים שאינם נחשבים נקיים (רכב חשמלי).
היעד שמציע המשרד להגנ"ס לשנת 2050 הוא 85% הפחתה בפליטת גזי חממה ביחס לשנת 2015. המשמעות היא שב-2050 תעמוד הכמות השנתית של הפליטות על 12 מיליון טון CO2 בלבד.
על מנת לעמוד ביעד הזה, ההצעה מבקשת לעגן יעד לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בהיקף של 95%. אך השלמת המעבר לרכבים חשמליים (ואולי גם רכבי מימן), יישום של בנייה ירוקה וצעדים נוספים שהכרחיים כדי לעמוד ביעד לשנת 2050 לא מופיעים בהצעה.
במקום זאת מוצע לכונן ועדה בין משרדית בראשות מנכ"ל המשרד להגנ"ס ובהשתתפות משרדי הממשלה הרלוונטיים (אנרגיה, תחבורה, כלכלה, ומינהל התכנון) שתגיש לאישור הממשלה תוכנית לאומית מפורטת בתוך 6 חודשים.
כבר לפני חצי שנה המשרד להגנ"ס פרסם להערות הציבור מדיניות ל'תמחור פחמן' באמצעות העלאת מיסוי על דלקים המשמשים בתחבורה, תעשייה וייצור חשמל, כך שישקף את העלות החיצונית האמיתית של השימוש בדלקים ויפחית את השימוש בהם.
בהמשך לכך, ההצעה הנוכחית של המשרד מבקשת לעגן גם את הנושא הזה בהחלטת הממשלה וקוראת לבחון יחד עם משרד האוצר ובנק ישראל מנגנון 'תמחור פחמן'.
בנוסף לכך, ההצעה מבקשת לקבוע מנגנון שיבטיח כי תוכניות ממשלתיות להשקעה בתשתיות אשר עלותן גבוהה מ- 100 מיליון ₪ יהיו בהלימה ליעדי האקלים הלאומיים של ישראל ולפיתוח יעיל ודל פחמן של המשק.
לפי ההצעה, תוך 6 חודשים משרדי הממשלה הרלוונטיים יידרשו להגיש לאישור הממשלה תוכנית שתפרט על הצעדים שהם ינקטו כדי להשיג את היעדים הלאומיים. לאחר מכן, יידרשו המשרדים הרלוונטיים לדווח על פעילותם להשגת היעדים מדי שנה.
המשרד להגנת הסביבה קיווה לנצל את ההתחייבות הבינלאומית להסכם פריז (לפיה עד 31 לדצמבר 2020 יעודכנו היעדים הלאומיים) לטובת התגייסות ממשלתית לאשר את ההצעה. אך כאמור, ההתפרצות החוזרת של נגיף הקורונה וההחלטה ללכת לבחירות נוספות, דחו את הנושא בינתיים.
השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: "החלטת ממשלה זו מהווה מהפכה ביעדים, באסטרטגיה ובאופן ההתמודדות של ישראל עם משבר האקלים ותאפשר לכלכלה שלנו לשגשג בעולם דל פחמן. מדינת ישראל מיישמת את התחייבויותיה הבין-לאומיות במסגרת המאבק הגלובלי בשינויי האקלים ומתווה את הדרך לפיתוח הכלכלה בעשרות השנים הבאות. אני מאמינה שכלל הגופים בממשלה יירתמו למאמץ – למרות אתגרי התקופה. משבר האקלים הוא מעל לכול, צריך להיות עליו קונצנזוס."
ד"ר גיל פרואקטור, מנהל תחום אנרגייה ואקלים במשרד להגנת הסביבה: "גיבשנו את היעדים והאסטרטגיה בתהליך רב מגזרי בשיתוף כ-1,000 אנשי מקצוע, מומחים ובעלי עניין המייצגים את המכלול הרחב והמגוון של הכלכלה והחברה ישראלית. יישום האסטרטגיה יביא לחיסכון משקי עצום בצריכת משאבים ולהפסקה כמעט מוחלטת בזיהום מתוך ניצול מנופי צמיחה ותעסוקה ירוקים ומינוף ההשקעות הנדרשות למעבר למשק דל פחמן".
עמותת אדם טבע ודין: "אדם טבע ודין פנה לראש הממשלה בנימין נתניהו בדרישה לאשר את החלטת הממשלה בהמשך להסכם פריז כפי שמציע המשרד להגנת הסביבה החלטה כזו, תציב את ישראל לצד המדינות המתקדמות בעולם ולשם כך נדרשת החלטת ממשלה דחופה עם יעדים שאפתניים."
---
מסמכים רלוונטיים: