מאחורי הקלעים של היעד להפחתת פליטות גזי חממה בישראל
למה ישראל קובעת יעד הפחתת פליטות לשנת 2030? מה יקרה אם ישראל לא תעמוד ביעד? האם היעד של ישראל ריאלי? איך הוא ביחס לשאר המדינות?
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 06/10/2015

בוודאי נחשפתם לאחרונה לידיעות בעיתונות הארצית סביב יעד הפחתת גזי חממה אותה אישרה מדינת ישראל בהחלטת ממשלה מיום 20.09.2015, לקראת ועידת פריז הקרבה. מדובר בנושא מורכב, לכן בסדרת ידיעות בשבועות הקרובים, נעשה סדר בדברים ונראה כיצד זה משפיע על השוק הישראלי.

בכתבה שלפניכם נחזור קצת אחורה ונזכיר מדוע ישראל קובעת כעת יעד הפחתת גזי חממה לשנת 2030, והאם היעד שנקבע עומד בקנה מידה אחד עם מדינות אחרות.

המחלוקת הבין-מדינתית: אופן חלוקת העול הכלכלי של הפחתת פליטות

כפי שכבר הצגנו בסדרת מאמרים המסקרת את השלכות ועידת לימה על השוק בישראל, מדינות העולם מסכימות כי על האנושות להפחית את פליטות גזי החממה הגורמות להתחממות כדור הארץ, אלא שיש מחלוקת ארוכת שנים בדבר אופן קביעת יעדי ההפחתה לכל מדינה. המחלוקת נסובה סביב... כסף.

מרבית פליטות גזי החממה נובעות משריפת דלקים מבוססי נפט. לכן, הפחתת פליטות גזי חממה משמעה שימוש במקורות אנרגיה חלופיים (סולארי, רוח, גיאותרמי, ביולוגי וכו') או צמצום של צריכת האנרגיה. כל עוד מקורות האנרגיה החלופיים יקרים יותר מהנפט, המשמעות של הפחתת פליטות גזי חממה היא עליה במחירי האנרגיה. לכן, מרבית המדינות המתפתחות, וסין בראשן, טוענות כי יעדי הפחתת הפליטות (המיתרגמים לעלות האנרגיה במדינה) צריכים להיות מחושבים פר נפש (או תל"ג לנפש), שהרי העול הכלכלי של הפחתת הפליטות צריך להיות זהה בין כל תושבי העולם (ולא בין המדינות).

אף מדינה לא אוהבת להעלות את מחירי האנרגיה שלה, אבל כשמסתכלים לטווח ארוך, מגלים את היתרונות שבמעבר למקורות אנרגיה חלופיים:

  1. שיפור איכות האוויר והקטנת הוצאות עקיפות על התמודדות עם נזקי זיהום אוויר (ראו מקרה מפרץ חיפה והתחלואה העודפת).
  2. הגברת הביטחון האנרגטי תוך ניטרול הכוח ההרסני של "מדינות הנפט".
  3. מוכנות ליום בו יתדלדלו מאגרי הנפט ומחירי הנפט יעלו.
  4. פיתוח ענף הקלינטק: יצירת משרות.

לכן, האיחוד האירופאי למשל, לפני שני עשורים, לקח על עצמו החלטה אסטרטגית להיות מוביל עולמי בתחום הפחתת פליטת גזי חממה ומעבר למשק אנרגיה ללא נפט.

מדוע נקבעים עכשיו יעדי הפחתה? האם המחלוקת נפתרה?

מאז פרוטוקול קיוטו (1998), בו רק מדינות אירופה לקחו על עצמן יעדי הפחתת פליטות, מתקיימת ועידת אקלים שנתית בחסות האו"ם, בה המדינות מנסות להגיע להסכמה הדדית ליעדי הפחתת פליטות גזי חממה. בוועידה האחרונה, לימה (2014), הוסכם כי לקראת ועידת פריז שתתקיים בנובמבר 2015 כל מדינה תצהיר על יעד הפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030. אלא, שלא נקבע כיצד יש לקבוע את היעד ועד כמה משמעותי הוא צריך להיות. יתרה מכך, לא הוסכם מה תהיה מנת חלקה של מדינה שלא תעמוד ביעד.

איזה יעדי הפחתת פליטות לקחו על עצמן מדינות העולם?

נכון להיום, 64 מדינות (מתוך כ- 190) הגישו את יעד הפחתת הפליטות שלהם לקראת ועידת פריז. בין הפולטות העיקריות - ארה"ב, סין, האיחוד האירופאי, אוסטרליה, יפן, קוריאה, קנדה, רוסיה ומקסיקו - כבר הגישו יעדים.

כאמור, השאלה העיקרית היא האם לקבוע את יעדי הפחתת הפליטות (המיתרגמים לעלות אנרגיה) פר נפש? או הפחתה אבסולטית?

ארה"ב, האיחוד האירופאי ושאר מדינות ה - OECD  לקחו על עצמן יעדי הפחתה אבסולוטיים ללא תלות בגודל האוכלוסייה. מנגד, סין הצמידה את היעד שלה לתל"ג לנפש ולקחה על עצמה יעד להגיע לשיא פליטות גזי חממה בשנת 2030 – כלומר עד אז יהיה אצלה גידול אבסולוטי בפליטות. ומה בישראל?

יעד הפחתת פליטות גזי חממה של ישראל

ישראל לקחה על עצמה יעד הפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030 פר נפש, 7.7 טון גזי חממה לנפש לשנה. היעד הנ"ל משקף הפחתה של 24% ביחס לתרחיש עסקים כרגיל שיוביל בשנת 2030 ל- 10.1 טון לנפש. מדובר בהפחתה אבסולוטית של 3.6% ביחס לנתוני שנת 2012[1], שהם הנתונים אחרונים אותם פרסם הלמ"ס.


* ניתן להגדיל את הטבלה בלחיצה

יעד ההפחתה הישראלי ביחס לשאר המדינות

יעד ההפחתה האבסולוטי המתקבל, נמוך משמעותית מהיעדים של מדינות ה- OECDבהשוואה לשנת בסיס של 2005, לפיה דיווחו מרבית המדינות, מתקבל בישראל גידול(!) של 14% בעוד מדינות ה-OECD הצהירו על יעד הפחתה של יותר מ - 30%. אך לדברי המשרד להגנת הסביבה, יעד ההפחתה הישראלי משמעו שבשנת 2030 יהיו אצלנו פחות פליטות גזי חממה פר נפש ביחס למדינות ה-OECD הודות למגמות הפוכות של גידול האוכלוסין בישראל ובמדינות ה-OECD.


*
מתוך מצגת של המשרד להגנ"ס שהוצגה בישיבת הממשלה

כיצד גובשו ההמלצות ליעד הפחתת הפליטות?

ההמלצות גובשו ע"י עבודה מאומצת של כשנה של ועדה בין משרדית שכללה כ- 10 משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות, רשויות ממשלתיות (חשמל, גז), עמותות ועוד בהובלת המשרד להגנת הסביבה וחברת הייעוץ אקוטריידרס, המתמחה בתהליכים בינלאומיים להפחתת פליטות גזי חממה. מנכ"ל אקוטריידרס, מר עומר תמיר, מסר בשיחה שנערכה עימו כי "תהליך העבודה שהובילה הועדה היה מרתק וכלל קבלת החלטות חשובות ביותר לגבי תחומים רבים הנוגעים לחיי כולנו, אופן ייצור וצריכת החשמל בישראל, משק התחבורה, הפסולת, מים, חקלאות ועוד. הצלחת העבודה נבעה מהתהליך הייחודי, שכלל שיתוף של עשרות ארגונים הן בתוך הממשלה והן מחוצה לה, באופן שהביא לידי ביטוי את המומחיות, הידע והיכולת של כל גוף, ווידא שלבסוף תתקבל תכנית טובה למשק הישראלי מכל הבחינות. התהליך השיתופי, החריג לעיתים בנוף התכנון, היווה בסיס חשוב ליכולת לאשר תכנית כזו משמעותית בממשלה ומגדיל משמעותית את סיכויי היישום של התכנית, יישום התלוי ביכולת וברצון של גופי הממשלה השונים האמונים על הטמעת מסקנות הוועדה."

הועדה הבינמשרדית שגיבשה את ההמלצות, הציעה במקור יעד הנע בין 28 ל- 32 אחוז הפחתה ביחס לתרחיש עסקים כרגיל. אך משרד האנרגיה ומשרד האוצר נרתעו מהיעד השאפתני וחששו מהעלויות הנלוות אליו ובסופו של דבר הוסכם על יעד של 24% הפחתה (שהם כזכור הפחתה אבסולוטית של כ- 3.6% ביחס לנתוני 2012).

כיצד משפיע יעד ההפחתה לשנת 2030 על המשק הישראלי כיום?

למרות שלא ברור מה תהיה המחויבות המשפטית הבינלאומית לעמידה ביעדים ולמרות שנדמה לנו שהמדינה לא תמיד עומדת בהחלטות הממשלה, כדאי להבין מה עומד מאחורי יעד הפחתת הפליטות, כי הוא מתווה מדיניות לשוק האנרגיה הישראלי לשנים הקרובות. לא לחינם המשרד להגנ"ס, האוצר ומשרד האנרגיה התכתשו בימים שלפני החלטת הממשלה על היעד ונגזרותיו. אז איך יעד ההפחתה משפיע על המשק הישראלי? – בידיעה הבאה...

------------

קישורים רלוונטיים:

  1. רשימת המדינות ויעדי ההפחתה ל- 2030, האו"ם
  2. ועידת האקלים לימה 2014: מה ההשפעה על השוק בישראל? 22.12.2014
  3. שינוי אקלים – עמוד ראשי, infospot

[1] פליטות גזי חממה לפי מקור, שנתון ססטיסטי לישראל 2015, למ"ס