דוח חדש של האיחוד האירופי שפורסם לאחרונה בוחן את יישום דירקטיבת הפסולת האלקטרונית (WEEE), שגובשה לראשונה בשנת 2002. בשנת 2012 נעשו בדירקטיבה תיקונים כדי להתאים אותה לשינויים שהתרחשו וכדי לשפר את היישום ואת היעילות שלה. כעת, לקראת עדכון נוסף של הדירקטיבה, האיחוד ביצע בחינה מחודשת שבה זיהה 5 היבטים שצריכים מענה, והם:

1. הרחבת סוגי המוצרים האלקטרוניים שנכללים בדירקטיבה
2. עמידה ביעדי האיסוף של פסולת אלקטרונית
3. השבת חומרי גלם קריטיים
4. חוסר אחידות במנגנוני אחריות יצרן מורחבת
5. איכות תהליך המיחזור

לפי דוח קודם של האיחוד האירופי בנושא פסולת אלקטרונית, שדיווחנו עליו לפני כחודשיים, האיסוף והמיחזור של פסולת אלקטרונית באיחוד האירופי לא מדביק את קצב הגידול של רכישת מוצרי חשמל חדשים. המשמעות: בשנת 2022 האיחוד האירופי אסף רק 40% מהפסולת האלקטרונית. כלומר, לא רק שלא עמד ביעד האיסוף הנוכחי של 65% מהפסולת האלקטרונית, אלא גם ירד אל מתחת ליעד האיסוף הישן, שהיה בתוקף בשנים 2016–2019 ועמד על 45%.

חלק גדול מהחקיקה הסביבתית בישראל מבוסס על החקיקה האירופית, וכך גם חוק פסולת אלקטרונית הישראלי שמבוסס על הדירקטיבה האירופית. לכן, מעניין ללמוד מהניסיון האירופי, ומהתובנות שלהם.

בישראל היעד לאיסוף ומיחזור פסולת אלקטרונית עומד על 50% מאז 2021, ואף שתאגידי המיחזור דיווחו על איסוף של 51% ממשקל הפסולת האלקטרונית בשנת 2022, המשרד להגנ"ס הכיר רק בחלק מהדיווחים, ולכן הנתון הרשמי עומד על 23% בלבד.

קישור לתקציר הדוח של האיחוד האירופי בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. פסולת אלקטרונית: קצב האיסוף לא מדביק את הגידול בצריכה, 08.05.2025
2. גידול משמעותי במדדים של יישום חוק פסולת אלקטרונית, 22.05.2025
3. טכנולוגיות חדשות לניהול פסולת אלקטרונית, 27.03.2025
4. אירופה: רק 2 מדינות עמדו ביעד איסוף פסולת אלקטרונית, 7.3.2024
5. מידע נוסף על פסולת אלקטרונית | infospot

לשיפור: עמידה ביעדים, השבת חומרי גלם קריטיים, רמת מיחזור גבוהה

כאמור, הדוח מצביע על 5 נושאים שמומלץ לבחון במסגרת עדכון הדירקטיבה הצפוי, ואלה הם:

1. הרחבת סוגי המוצרים שנכללים בדירקטיבה: הרחבת החוק ואופן ההתייחסות שלו לזרמי פסולת חדשים ועשירים בחומרי גלם קריטיים. למשל פאנלים סולאריים וטורבינות רוח.
2. עמידה ביעדי האיסוף: בשנת 2022 רק בולגריה, לאטביה וסלובקיה עמדו ביעד האיסוף שקובע החוק - 65% מהפסולת האלקטרונית שנכנסה לשוק, והממוצע של האיחוד האירופאי עמד על 45% בלבד. לפי הדוח, סיבות כלכליות, מחסור בתשתיות, מסחר לא חוקי וחוסר מודעות ציבורית הם חסמים להשגת יעדי האיסוף. כמו כן, פרשנויות ושיטות חישוב שונות מסרבלות עוד יותר את מאמצי האיסוף.
3. השבת חומרי גלם קריטיים: המודעות העולמית לחשיבות האסטרטגית של חומרי גלם קריטיים לפיתוח כלכלי הולכת וגדלה, וגם האיחוד האירופאי מציב את הנושא על סדר היום. פסולת אלקטרונית מכילה הרבה חומרי גלם קריטיים, והדוח טוען שהדירקטיבה הקיימת לא מעודדת את ההשבה של החומרים האלה (נחושת, גליום, גרמניום או טונגסטן ועוד). לפי הדוח, הבעיה הבסיסית היא שיעור האיסוף הנמוך של פסולת אלקטרונית, אך גם נדרש שיפור של תהליכי המיחזור, ועוד.
4. חוסר אחידות בין מנגנוני אחריות יצרן מורחבת יוצרת זליגת יבואנים ויצרנים לאזורים מקלים: עקרון אחריות היצרן המורחבת מחייב את היצרנים לשאת בעלויות האיסוף והטיפול בפסולת של מוצריהם. לפי הדוח, מנגנוני אחריות היצרן המורחבת מיושמים באופן שונה במדינות השונות באיחוד האירופי, ויש פערים באכיפת החובות במסגרת אחריות היצרן המורחבת, בייחוד בכל הנוגע למוכרים מקוונים.
5. אחידות ברמת מיחזור באיכות גבוהה: אף שחל שיפור בטיפול בפסולת אלקטרונית, רק כ־23% ממתקני המיחזור באיחוד האירופי מיישמים תקני טיפול באיכות גבוהה. שיפור איכות המיחזור עשוי לסייע בחילוץ כמויות גדולות יותר של חומרי גלם משניים יקרי ערך.

האיחוד לא עומד ביעדי האיסוף

כאמור, לפני חודשיים דיווחנו כי לפי נתוני האיחוד האירופי על מצב האיסוף והמיחזור של פסולת אלקטרונית בשנת 2022, משקל המוצרים האלקטרוניים שנכנסו לאיחוד האירופי כמעט הוכפל בתוך עשור, מ-7.6 מיליון טון ב-2012 ל-14.4 מיליון טון ב-2022. מדובר בגידול של 90% בעשור.

באותה תקופה, המשקל של פסולת מוצרי החשמל שנאספה גדל רק ב-2 טון – מ-3 מיליון טון בשנת 2012 ל-5 מיליון טון ב-2022.

המשמעות היא שבשנת 2022 האיחוד האירופי אסף 40%, כך שהוא לא רק שלא עמד ביעד האיסוף הנוכחי שעומד על 65%, אלא גם ירד אל מתחת ליעד האיסוף הישן שהיה בתוקף בשנים 2016–2019 ועמד על 45%. מהדוח עולה שרק 3 מדינות – בולגריה, סלובקיה ולטביה – הצליחו לעמוד ביעד של 65% איסוף פסולת אלקטרונית. 14 מדינות נוספות עמדו ביעד הנמוך של שנת 2016 - 45%, וביתר המדינות שיעור האיסוף היה נמוך מ-45%.

ומה קורה בישראל?

לפני כ-5 חודשים דיווחנו על נתוני הפסולת האלקטרונית בישראל לשנים 2019–2022, כפי שעלו מדוח שפרסם המשרד להגנ"ס.

לפי הנתונים, משקל המוצרים החשמליים שהכניסו לשוק הישראלי היצרנים והיבואנים שחתומים עם תאגידי המיחזור, עמד על 165,000 טון בשנת 2022. אף ששני תאגידי המיחזור המוכרים לצורך יישום החוק אספו ומיחזרו כ-87 אלף טון שמייצגים שיעור איסוף של 51%, המשרד להגנ"ס הכיר רק בחלק מהמיחזור, ולכן שיעור המיחזור הרשמי בשנת 2022 עמד על 23% בלבד.

עוד נתון מעניין שמוצג בדוח הוא שלפי הערכה של המשרד להגנ"ס, נמכרו בישראל בשנת 2021 כ-250,000 טון מוצרי חשמל. כלומר, כמות מוצרי החשמל המדווחת במסגרת החוק (165,000 טון בשנת 2022) מייצגת רק 65% מהכמות בפועל שנמכרה בישראל.

הדוח מעריך שהפער נובע ממוצרי חשמל שמקורם ביבואנים ויצרנים 'טרמפיסטים' שמפרים את החוק ולא התקשרו עם גוף יישום מוכר. חלק אחר מהפער נובע מאנשים פרטיים שרוכשים מוצר חשמלי ישירות מחו"ל.

-------

מסמכים רלוונטיים: