האיחוד אירופי פרסם לאחרונה דוח עם נתוני האיסוף והמיחזור של פסולת אלקטרונית בשנת 2021. מהנתונים עולה כי בשנה זו נאספו כ-46% מהפסולת האלקטרונית (11 ק"ג לתושב) – לעומת היעד העומד על 65%. רק שתי מדינות – בולגריה וסלובקיה - הצליחו לעמוד ביעד של 65%, ואירלנד ולטביה התקרבו לכך.
החל משנת 2016 עמד יעד האיסוף באיחוד האירופי על 45% ועלה בתוך 3 שנים ל-65%. אלא שמרבית המדינות החברות באיחוד ומדינות אירופיות נוספות הכלולות בדוח לא עמדו בו גם בשנת 2021. בישראל היעד עומד על 50% מאז 2021, אך לא פורסמו נתונים רשמיים לגבי שיעור האיסוף והמיחזור של פסולת אלקטרונית בשנים האחרונות.
קישור לדוח מופיע בתחתית הכתבה.
כתבות רלוונטיות:
לפי הדוח, כמות הציוד האלקטרוני ששווקה באיחוד האירופי עלתה מ-7.6 מיליון טונה ב-2012 ל-13.5 מיליון טונה ב-2021. מדובר בגידול של 77% בעשור.
סך הפסולת האלקטרונית שנאספה גדל מ-3 מיליון טונה ב-2012 ל-4.9 מיליון טונה ב-2021 (גידול של כ-65%). הפסולת שגם נאספה וגם טופלה גדלה מ-3.1 מיליון טונה ל-4.8 מיליון טונה באותן שנים (גידול של 54%). בשנים אלה המיחזור עלה מ-2.6 מיליון טונה ל-4.4 מיליון טונה (כ-70% גידול) וגם הציוד האלקטרוני הממוחזר והמוכן לשימוש חוזר גדל מ-2.4 מיליון טונה ל-4 מיליון טונה.
יעדי האיסוף והמיחזור של הפסולת האלקטרונית באיחוד האירופי נגזרות מכמות הציוד האלקטרוני ששווקה לציבור ב-3 השנים שקדמו לשנה שנבדקה.
כאמור, רק שתי מדינות – בולגריה וסלובקיה - הצליחו לעמוד ביעד איסוף של 65% פסולת אלקטרונית, ואירלנד ולטביה התקרבו לכך. 16 מדינות עמדו ביעד הנמוך של שנת 2016 - 45%.
% איסוף פסולת אלקטרונית במדינות האיחוד האירופאי בשנת 2021
מעניין שדווקא מדינות מזרח אירופה, מציגות את אחוזי איסוף פסולת אלקטרונית הגבוהים ביותר. מגדילה לעשות בולגריה שמציגה למעלה מ 100% איסוף פסולת אלקטרונית. ייתכן שההסבר לכך הוא שחלק מהפסולת האלקטרונית ממדינות מערב אירופה מוברחות/נאספות/מטופלות/ממוחזרות על ידי חברות שפועלות במזרח אירופה, כך שהפסולת האלקטרונית נרשמת על מדינת היעד ולא מדינת המוצר. אחרת לא ברור מה ההסבר לכך.
הנתונים לעיל תואמים מחקר עליו דיווחנו לפני כשנה, שבוצע על ידי חוקרים מגרמניה, בלגיה ואיטליה מצא שמחצית מהפסולת האלקטרונית באיחוד האירופי לא מדווחת ולא מטופלת תחת חוק פסולת אלקטרונית.
המאמר העריך כי בשנת 2018 נוצרו 9.7 מיליון טונה פסולת אלקטרונית באירופה, אך רק מחצית מהכמות, 4.75 מיליון טונה, דווחה וטופלה באופן נאות.
המחקר העריך כי 12% מהפסולת שלא דווחה מוחזרה בתנאים שלא תואמים פסולת אלקטרונית אלא כגרוטאות מתכת, 7% נוספים טופלו לחילוץ חומרים יקרי ערך, 6% הושלכו לפח הביתי הכללי, 3% יוצאו כחוק, וה- 21% הנותרים אין מידע לגביהם וייתכן שהם יוצאו שלא כחוק.
מבחינה סביבתית חשוב לטפל בפסולת אלקטרונית באופן הולם, משום שהיא מכילה חומרים מסוכנים ורעילים העלולים לגרום לזיהום אוויר, זיהום קרקע ומקורות מים. לצד זאת היא מכילה חומרים יקרי ערך שמיחזורם יכול להביא לחיסכון כספי, למניעת תהליכי כרייה והפקה של חומרי גלם בעלי השפעה סביבתית ולהפחתת תלות בייבוא.
הפעם האחרונה שבה פרסם המשרד להגנת הסביבה נתונים על איסוף ופסולת אלקטרונית הייתה בשנת 2021 – בהתייחס לשנים 2019-2016.
לפי נתונים לא עדכניים אלה, שני תאגידי המיחזור המוכרים לצורך יישום החוק לא עמדו ביעדי המיחזור. יעדים אלה עומדים מאז 2021 על 50% מכלל הפסולת האלקטרונית של היבואנים והיצרנים שחתומים עם שני גופי היישום המוכרים – אקומיוניטי ומ.א.י. אולם בשנים שבהן עסק הדוח הם עמדו על 40%-25% מיחזור בלבד – ולגביהם הצהיר המשרד להגנת הסביבה שהם לא הושגו.
לפי הערכה של המשרד להגנ"ס שפורסמה לפני כשנה, בישראל מיוצרת מדי שנה כמות של כ 240,000 טון פסולת אלקטרונית, אך כאמור אין לנו נתונים עדכניים לגבי שיעורי המיחזור.
---
מסמכים רלוונטיים: