בגלל המלחמה המתמשכת וכדי לענות על צרכים ביטחוניים ומבצעיים, המשרד להגנת הסביבה יאפשר להפעיל קווי דלק גם אם הם לא השלימו את בדיקות התקינות הנדרשות לפי החוק.
לשם כך פורסמה להערות ציבור בהליך מקוצר טיוטה לעדכון תקנות המים בנושא מניעת זיהום מים מקווי דלק.
בטיוטה מוסבר שהעדכון נדרש בגלל בקשות של מערכת הביטחון על רקע הלחימה המתמשכת להפעיל קווי דלק לצרכים ביטחוניים, גם כשבדיקות התקינות שלהם, הנדרשות לפי התקנות, טרם הושלמו.
לפי הצעת העדכון, המשרד להגנ"ס יוכל לאשר הפעלה חריגה של קווי דלק בתנאי שאת הבקשה להפעלה הגיש גורם ביטחוני בכיר (קצין בדרגת תת-אלוף ומעלה) ובתנאי שהפעלת קווי הדלק נדרשת מסיבות הקשורות למצב ביטחוני מיוחד או לשם פעילות ביטחונית. האישור יינתן לעד חצי שנה או עד תום המצב הביטחוני, הקצר מהם. התקנות ייקבעו כהוראה שעה לתקופה של 4 שנים.
קישורים לטיוטת עדכון התקנות בנושא זיהום מים מקווי דלק ולגרסה עדכנית של ההנחיות לביצוע בדיקות אטימות בתחנות דלק מובאים בסוף הכתבה. הערות הציבור אפשר להגיש עד 18.6.2026.

כתבות רלוונטיות:
במשרד להגנ"ס מסבירים שעם פרוץ מלחמת חרבות ברזל בחודש אוקטובר 2023, מערכת הביטחון ביקשה להפעיל קווי דלק לצרכים ביטחוניים גם אם בדיקת התקינות שלהם, הנדרשת לפי התקנות, טרם הושלמה.
במשרד להגנת הסביבה נענו לבקשת מערכת הביטחון וכדי להסדיר את הנושא, פורסמה הצעה לעדכון התקנות, שתאפשר למשרד להגנ"ס לאשר הפעלה חריגה של קווי דלק, גם אם קו הדלק לא השלים את בדיקות התקינות הנדרשות. אלה עיקרי ההסדר להפעלה חריגה:
במשרד להגנ"ס מסבירים שתשתית קווי הדלק מוטמנת לרוב מתחת לפני הקרקע ולכן עלולה להיות מקור פוטנציאלי לזיהום קרקע ומי תהום.
פעילותם של קווי הדלק הארציים מוסדרת בעיקר באמצעות תקנות המים בנושא מניעת זיהום מים מקווי דלק שלפיהן מפעיל קו הדלק נדרש להתקין ולהפעיל קו דלק כך שלא ייגרם זיהום למקורות מים או קרקע, בין היתר באמצעות התקנת מערכת בקרת דליפות, ביצוע בדיקות תקינות, פעולות לתיקון קו דלק לא אטום, טיפול בדליפות ועוד.
לפי התקנות, אם נמצא שקו הדלק אינו אטום, על המפעיל לנקז אותו כך שיימנע זיהום לקרקע ולמקורות מים ואסור להפעיל את הקו מחדש עד שהקו יתוקן ותיערך לו בדיקת תקינות שתראה שקו הדלק תקין.
נזכיר כי לפני כ-3 חודשים, בעיצומו של מבצע שאגת הארי, פרסם המשרד להגנ"ס מסמך הנחיות לתחנות דלק בנושא ביצוע בדיקות תקינות לתשתיות אחרי נפילת טילים.
המסמך כולל הנחיות בדבר הבדיקות שיש לבצע בטווח הזמן המיידי, בדיקות שיש לבצע שבועיים מיום הפגיעה ועוד הנחיות העוסקות בין השאר במועד הגשת המסמכים.
ההנחיות שפורסמו נועדו למפעילים של תחנות דלק הנמצאות ברדיוס ההשפעה של נפילות טילים או אירועי פח"ע ומטרתן לוודא שתשתיות הדלק באותה תחנה לא נפגעו מהדף הפיצוץ.
במסמך מצוין שרדיוס ההשפעה תלוי בגורמים רבים המשפיעים על הנזק שנגרם, בהם מרחק מהמקור, גודל הפיצוץ וכמות חומר הנפץ, סוג המבנים בסביבת הפיצוץ (על-קרקעיים ותת-קרקעיים), סוג הקרקע ועוד.
דליפת הנפט הזכורה ביותר בישראל, התרחשה בשנת 2014 במסגרת עבודות להזזת צינור נפט של חברת קצא"א. בעקבות הדליפה נגרם זיהום חמור של 144 דונם לפחות משטח שמורת הטבע עברונה ליד אילת. כ-5 מיליון ליטר של נפט גולמי שזרמו על פני הקרקע זיהמו אותה ופגעו במערכת האקולוגית באזור.
חברת קצא"א הסכימה לשלם יותר מ-100 מיליון ₪ פיצויים במסגרת הסדר פשרה בתביעה אזרחית שהוגשה נגדה בגין הדליפה הזו, ואחד ממנהלי החברה הורשע בתביעה הפלילית של המקרה.
דליפת הנפט בשמורת הטבע עברונה אינה המקרה הראשון של דליפת דלק מצינורות קצא"א: עוד דליפת דלק גדולה אירעה 3 שנים קודם לכן, בשנת 2011, ובה זרמו מאות אלפי ליטרים של דלק סילוני לנחל צין וסביבותיו. הדליפה זיהמה שטח של כ-60 דונם.
דליפת דלק גדולה נוספת אירעה בשנת 2021 בשל ניסיון לגנוב סולר מצנרת של החברה הממשלתית תש"א, ליד פתח תקווה.
חוץ מהדליפות האלה, אירעו לאורך השנים עוד דליפות בהיקפים קטנים יותר.
-----
מסמכים רלוונטיים: