לראשונה, המשרד להגנ"ס מפרסם דוח מקיף אודות מצב קווי הדלק הארציים בישראל נכון לשנת 2023, בהיבט של מניעת דליפות דלק שיגרמו לזיהום קרקע ומי תהום.
לפי הדוח, 2 חברות ממשלתיות, קצא"א ותש"א, מחזיקות כ-88% מאורך קווי הדלק הארציים בישראל, כל אחת עם כ-700 ק"מ צנרת. בנוסף אליהם יש עוד 9 חברות שביחד מחזיקות כ-200 ק"מ צנרת.
לפי הדוח, הדיווח השנתי שהגישו תש"א וקצא"א למשרד להגנ"ס על בדיקות תקינות קווי הדלק – היה חלקי, בעוד יתר 9 החברות הגישו דיווח שלם. מבחינת תוצאות בדיקות התקינות – בכל הבדיקות לא נמצאו ליקויים, למעט, בצינור אחד של משרד הביטחון, ובצינור אחד של קצא"א.
עוד עולה מהדוח, כי רק חברת קצא"א עשתה שימוש בטכנולוגיה המתקדמת לגילוי דליפות מצנרת דלק – מולוך חכם. יתר החברות עשו בדיקות אטימות באמצעות לחץ, שנחשבת לפחות מהימנה. לפני חודשיים דיווחנו כי המשרד להגנ"ס הוציא הנחיה לתת עדיפות לביצוע בדיקות אטימות צנרת דלק בשיטת 'מולוך חכם'.
קישור לדוח מופיע בתחתית הכתבה.
כתבות רלוונטיות:
בישראל יש כ-1,600 ק"מ של קווי צנרת דלק ארצית, מעל ומתחת לקרקע, שמטרתם לשנע דלקים בין הנמלים, בתי הזיקוק, וחוות אחסון הדלקים. 2 חברות ממשלתיות, קצא"א ותש"א, מחזיקות כ-88% מהקווים, כאשר לכל אחת כ-700 ק"מ צנרת. אלא שלקצא"א יש 6 מקטעי צנרת בלבד, ואילו לתש"א יש 38 מקטעי צנרת. בנוסף אליהם, ישנם עוד 9 מפעילי צנרת נוספים עם קטעים קצרים יותר. הרשימה המלאה מופיעה בדוח.
גם בשנים קודמות פורסמו דוחות מסוג זה, אך לא באופן סדיר, והם היו מאוד מצומצמים בהיקף המידע לעומת הדוח הנוכחי.
מרבית קווי הדלק הארציים נמצאים מתחת לקרקע, ולכן יותר קשה לגלות בהם דליפות (מאשר צנרת מעל פני הקרקע), והם מהווים מקור פוטנציאלי לזיהום קרקע ומי תהום, כפי שאכן התרחש מספר פעמים בעבר בארץ ובעולם.
בדרך כלל אנחנו שומעים על דליפות דלק גדולות וחד פעמיות במה שנקרא בשפה המקצועית "אירוע דליפה אקוטי" בעקבות תקלה או פגיעה בצינור, כפי שקרא בצנרת של חברת קצא"א בדליפת הנפט בשמורת עברונה בשנת 2014 ובמקרים נוספים.
אך בנוסף לארועי דליפה אקוטיים, יש גם 'דליפות כרוניות' שנוצרות כתוצאות מבלייה ושחיקה טבעית של הצנרת, או פגיעה/תקלה קלה שגורמים לדליפת דלק בכמויות קטנות, לפעמים מתחת לסף הגילוי של טכנולוגיות לאיתור דליפות, ולכן יכולות להמשך שנים ולהוות מקור פוטנציאלי לזיהום קרקע ומי תהום.
על מפעילי קווי הדלק הארציים לעמוד בדרישות רגולציה שונות, בינהן דרישות של המשרד להגנ"ס לתחזוקה ומניעה של דליפות דלק. הדרישות ניתנות בין היתר באמצעות התנאים הנוספים להיתר רעלים לקווי דלק ארציים, והתנאים הנוספים להיתר רעלים לחוות דלקים.
הדוח מפרט את סטטוס הגשת הדוחות השנתיים של שנת 2023 על ביצוע בדיקות אטימות לקווי הדלק, שמוגש למשרד להגנ"ס על ידי החברות המפעילות. את הדוח יש להגיש מדי שנה, אך את הבדיקות תקינות לצנרת יש לבצע אחת ל-5 שנים, או במקרה שיש לכך דרישה מסוימת.
לפי הדוח, 11 מפעילי קווי הדלק הארציים הגישו דוחות שלמים, למעט 2 החברות הממשלתיות שמפעילות את מרבית הצנרת הארצית, כדלקמן:
מבחינת התוצאות של בדיקות תקינות צנרת הדלק הארצית, רוב החברות דיווחו כי לא נמצאו ליקויים בבדיקות האטימות שבוצעו. למעט קו דלק של משרד הביטחון בו נמצאו ליקוים, וקו נוסף של קצא"א בין אשקלון לחיפה.
לפי חודשיים דיווחנו כי המשרד להגנ"ס פרסם הנחיות חדשות לבחירת הטכנולוגיה המועדפת לביצוע בדיקת תקינות של קווי דלק. ההנחיות מבהירות כי המשרד להגנ"ס נותן עדיפות לבדיקת צינור דלק באמצעות 'מולוך חכם', על פני בדיקה באמצעות תקינות בלחץ. אחת הבעיות עם בדיקת לחץ היא מהימנות לא מספקת, מכיוון שעלול להיווצר מצב שקו שאינו תקין יעמוד בתנאי הבדיקה, או קו תקין יוכרז כקו שלא עמד בתנאי הבדיקה.
כאמור, לפי הדוח שפורסם השבוע, רק חברת קצא"א עשתה שימוש בטכנולוגיה המועדפת 'מולוך חכם', שהוא אמצעי טכנולוגי לאיתור פגמים בצנרת, המוחדר לתוך הקו ומוסע על ידי הדלק.
דליפת הנפט המפורסמת בישראל התרחשה בשנת 2014 במסגרת עבודות להזזת צינור נפט של חברת קצא"א וגרמה לזיהום חמור של 144 דונם לפחות משטח שמורת הטבע עברונה, ליד אילת. כ-5 מיליון הליטרים של הנפט הגולמי שזרמו על פני הקרקע זיהמו אותה ופגעו במערכת האקולוגית באזור. חברת קצא"א הסכימה לשלם יותר מ-100 מיליון ש"ח פיצויים במסגרת הסדר פשרה בתביעה אזרחית שהוגשה נגדה בגין הדליפה הזו, ואחד ממנהלי החברה הורשע בתביעה הפלילית של המקרה.
דליפת הנפט בשמורת הטבע עברונה אינה המקרה הראשון של דליפת דלק מצינורות קצא"א. דליפת דלק משמעותית נוספת ארעה 3 שנים לפני כן, ובה מאות אלפי ליטרים של דלק סילוני זרמו לנחל צין וסביבותיו בשנת 2011. הדליפה גרמה לזיהום של כ-60 דונם.
מקרה נוסף של דליפת דלק גדולה ארעה בשנת 2021 בשל ניסיון גניבה של סולר מצנרת של החברה הממשלתית תש"א, ליד פתח תקוה.
מלבד הדליפות הנ"ל, ארעו עוד ארועי דליפות, בהיקפים קטנים יותר, לאורך השנים.
מקצא"א נמסר בתגובה: ״כאמור בכתבה ע״פ תקנות מים קווי דלק ודרישות היתר הרעלים, החברה מבצעת בדיקת תקינות לקווי החברה מידי חמש שנים. קצא״א מבצעת בדיקות לקווי החברה באמצעות טכנולוגיה ייחודית של מולוך חכם ומערך צנרת החברה מתוחזק ומטופל באופן שוטף. החברה ביצעה את הבדיקה בשנת 2018, ולמעלה מן הצורך ובאופן וולונטרי ביצעה בדיקה נוספת בשנת 2021. בדיקה נוספת בוצעה ב-2024 ועם קבלת הפענוח הדוחות יוגשו כנדרש."
מחברת תש"א נמסר בתגובה: "חברת תש״א מבצעת בדיקות תקינות לקווים הארציים הכוללות בין היתר בדיקות אטימות, בדיקות מולוך חכם ובדיקות תקינות נוספות בטכנולוגיות מתקדמות. כלל הבדיקות מבוצעות בהתאם לתקנים הבינלאומיים המחמירים ביותר ובאופן תדיר ותקין לצורך שמירה על בטיחות ותקינות הקווים ושמירה על איכות הסביבה; כלל הנתונים מנותחים ומועברים למשרד להגנ״ס.
בנוסף לכך, חברת תש״א מפעילה מערכת בקרת דליפות ארצית מהמתקדמות בעולם לכל רשת הקווים הארצית. באשר לשיטת הדיווח, יצויין כי הינה מבוצעת דרך פורטל תעשיות של המשרד להגנ"ס שנכנסה לתוקף ב-2022 ללא התחשבות של המשרד בשינויים הרוחביים הנדרשים מהתעשייה, לפיכך אין בנתוני הדיווח להוות אינדיקציה על ביצוע בדיקות התקינות. כמו כן, נתוני הדיווח לשנת 2024 הועברו דרך הפורטל במלואם."
-------
מסמכים רלוונטיים: