בשבוע שעבר נכנס לתוקף העדכון לדירקטיבת הפסולת של האיחוד האירופי, הכולל שני שינויים עיקריים בתחום פסולת הטקסטיל ופסולת המזון.

בתחום פסולת הטקסטיל, התיקון מחייב יצרני ויבואני טקסטיל לממן את האיסוף, המיון והמיחזור של מוצריהם, בדומה לחוקי אחריות יצרן אחרים. בתחום פסולת המזון, הדירקטיבה המעודכנת קובעת למדינות האיחוד יעדים מחייבים להפחתת פסולת מזון שבהם יצטרכו לעמוד עד שנת 2030.

הצעת התיקון פורסמה לפני יותר משנתיים, אך אישורה התעכב כיוון שהתנהל מו"מ עם בעלי עניין על נוסח הדירקטיבה. לאחרונה התיקונים אושרו וכעת כאמור הם נכנסו לתוקף. בתוך כשנה וחצי החוקים יוטמעו בחקיקות המקומיות של כל מדינה.

זה המקום להזכיר שבישראל אין אחריות יצרן מורחבת בתחום מוצרי טקסטיל, אך כמו בנושאים סביבתיים אחרים, הרגולציה הסביבתית בישראל לרוב מאמצת את עקרונות הרגולציה האירופאית באיחור של כמה שנים. לכן ייתכן שגם בישראל הנושא יעלה בקרוב לסדר היום של המחוקק.

לעומת זאת, המשרד להגנת הסביבה כן עסק בנושא בזבוז המזון ולפני כחודש פורסמה לראשונה תוכנית לאומית לצמצום בזבוז ואובדן של מזון.

קישור לנוסח המלא של הדיקרטיבה המתוקנת בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. פורסמה התוכנית הלאומית לצמצום בזבוז ואובדן של מזון, 21.9.2025
2. בקרוב באירופה: יעדי צמצום בזבוז מזון וחוק אחריות יצרן בתחום הטקסטיל, 12.5.2025
3. אירופה: הצעת חוק לצמצום פסולת טקסטיל ופסולת מזון, 11.7.23
4. יעדי מיחזור חדשים לפסולת באירופה, 19.6.18
5. למידע נוסף על פסולת עירונית | infospot

פסולת טקסטיל: המדינות יישמו מנגנוני אחריות יצרן מורחבת

העדכון של הדירקטיבה קובע שכל מדינה באיחוד האירופי תצטרך ליישם מנגנון אחריות יצרן מורחבת בתחום הטקסטיל וההנעלה. החוק מבוסס על שני עקרונות מרכזיים שמטרתם העיקרית היא לצמצם את ההשפעות הסביבתיות של תעשיית הטקסטיל, לקדם כלכלה מעגלית ולהגביר את התחרותיות:

1. חובת אחריות יצרן מורחבת: המנגנון מטיל על יצרני הטקסטיל וההנעלה לממן את עלויות האיסוף, המיון והמיחזור של מוצריהם באמצעות היטל שהם משלמים על כל מוצר שהם משווקים. כדי לעודד את היצרנים לעצב ולייצר מוצרים ידידותיים יותר לסביבה, גובה ההיטל ייקבע לפי מידת הקיימות של המוצר. תשלומי ההיטל ישמשו גם כדי להגביר את המודעות של הצרכנים לטקסטיל והנעלה בני קיימה ויושקעו גם במחקר ובפיתוח לשיפור המוצרים, צמצום הפסולת וייעול תהליכי תפעול.
2. הוראות חדשות בתחום טקסטיל משומש ופסולת טקסטיל: כל הטקסטיל שייאסף בנפרד יוגדר פסולת, כדי להבטיח הגדרה אחידה של פסולת טקסטיל לעומת טקסטיל משומש. המשמעות היא שמדינות האיחוד יצטרכו לוודא שטקסטיל שנאסף, ימוין לפני שהוא מיוצא כדי למנוע ייצוא לא חוקי למדינות מתפתחות של פסולת טקסטיל במסווה של טקסטיל משומש. פסולת טקסטיל שלא תמוין כראוי תיחשב לפסולת לכל דבר ויחולו עליה התקנות המחמירות בנושא משלוח פסולת.

לפי נתוני האיחוד האירופי, בשנת 2019 נוצרו במדינות החברות 12.6 מיליון טון של פסולת טקסטיל, רק כחמישית מכמות זו נאספה ועברה לשימוש חוזר או למיחוזר.

יעדים מחייבים בתחום בזבוז המזון

הדירקטיבה המתוקנת קובעת גם יעדים בנושא בזבוז המזון שכל מדינות האיחוד יהיו חייבות לעמוד בהם.

לפי התיקון, עד שנת 2030 יצטרכו מדינות האיחוד לצמצם את בזבוז המזון בשיעור של 10% בתחום הייצור והעיבוד ובשיעור של 30% לנפש בתחום הצריכה והמכירה, הכולל מסעדות, שירותי מזון ומשקי בית.

כדי לעמוד ביעדים אלה, ייאלצו מדינות האיחוד להתאים את התוכניות שלהן בתחום מניעת בזבוז מזון ולקבוע כלים לשינוי התנהגות בקרב צרכנים ויצרנים, להגברת המודעות ולקידום חדשנות ופתרונות טכנולוגיים. כמו כן כוללת הדירקטיבה המתוקנת אמצעים לצמצום חוסר יעילות בשרשרת אספקת המזון ולהגברת שיתוף הפעולה בין גורמים בשרשרת.

הדירקטיבה המתוקנת מבקשת גם להגדיל את תרומות המזון. לשם כך יחויבו עסקים בתחום המזון לחתום על הסכמים עם בנקי מזון וארגונים אחרים בתחום תרומות המזון.

כדי לפקח על התהליך, תערוך הנציבות עד שנת 2027 סקירה מקיפה שתכלול מחקר שמטרתו להבין טוב יותר את הגורמים לאובדן ובזבוז מזון בשלבי הייצור הראשונים. הסקירה תבחן גם את האפשרות לשנות את היעדים שנקבעו בחוק לשנת 2030 ולקבוע יעדים חדשים מעבר לשנת 2030, עם אפשרות הארכה עד שנת 2035.

לפי נתוני האיחוד האירופי, נוצרים מדי שנה באירופה כ-60 מיליון טון של פסולת מזון, שמייצגים הפסד כספי של כ-130 מיליארד €. העלות המוערכת הכרוכה באיסוף פסולת מזון וטיפול בה מוערכת בכ-9 מיליארד €.

לוחות הזמנים

עם כניסתה לתוקף של הדירקטיבה המעודכנת, יחויבו מדינות האיחוד להטמיע את העדכונים בתוך 20 חודשים בחקיקה שלהן. בתוך 30 חודשים הן יצטרכו לקבוע מגנוני אחריות יצרן מורחבת בתחום הטקסטיל וההנעלה.

עד 17 בינואר 2026 המדינות יצטרכו לקבוע מי הן הרשויות שיהיו מוסמכות לתאם את הצעדים בתחום מניעת בזבוז המזון ועד 17 באוקטובר 2027 הן יצטרכו להתאים את תוכניות מניעת בזבוז המזון לדירקטיבה המעודכנת.

בישראל: פורסמה לראשונה תוכנית לאומית לצמצום בזבוז ואובדן מזון

כפי שדיווחנו, לפני כחודש פרסם המשרד להגנ"ס לראשונה תוכנית לאומית לצמצום בזבוז ואובדן מזון.

התוכנית ממליצה בין היתר ליישם 5 מהלכים עיקריים להפחתת אובדן המזון: הנגשת מידע, רגולציית פסולת, שינוי התנהגות, הרחבה של הצלת מזון, סנכרון ותיאום. כמו כן ממליצה התוכנית להשקיע בחדשנות ולבצע מדידה ומעקב ממשלתיים אחר הנושא.

נוסף על אלה קובעת התוכנית יעדים לפי שני תרחישים: תרחיש מתון של צמצום 25% מאובדן המזון עד 2050 ותרחיש של צמצום 50% מאובדן המזון עד שנת 2050, שניהם בהשוואה לשנת 2026.

במשרד להגנ"ס מעריכים כי יישום התוכנית בחמש השנים הקרובות צפוי למנוע כ-670 אלף טונות של מזון אבוד, לחסוך כ־343 מיליון ₪ בשנה בעלויות הטיפול בפסולת ולהניב תועלת משקית נטו של כ־452 מיליון ₪ בשנה.

---

מסמכים רלוונטיים: