מדד המגוון הביולוגי בישראל עמד בשנת 2023 על 0.946 נקודות, נתון המשקף ירידה בשיעור של כ-5% לעומת תקופת הבסיס (2013–2015), וירידה בשיעור של 0.6% בהשוואה לשנת 2021. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) שפורסמו לאחרונה.

במדד משוקללים רכיבים של כמות (גודל) ושל איכות המערכות האקולוגיות. ברכיב הגודל נכללת כמות השטחים הטבעיים בישראל. רכיב האיכות מחולק ל-2: רציפות השטחים הפתוחים והרכב המינים – שיעור מינים ייחודיים לעומת מינים פולשים/מתפרצים ומלווי אדם.

לפי הנתונים, בשנת 2023 עיקר הירידה הייתה בכמות השטח הטבעי בחורש הים תיכוני ובחולות מישור החוף, ובסך הכל נגרעו בשנים 2015–2023 147.6 קמ"ר מהשטח הטבעי.

ברכיב מצב המינים חל שיפור קל לעומת שנת הבסיס, למרות ירידה שנמדדה ב-5 מתוך 9 היחידות ברכיב זה. היחידה שהייתה בה הירידה הניכרת ביותר היא חולות מישור החוף.

בלמ"ס מציינים שהמדד המשוקלל ירד בכל אחת משנות המדידה, הן ברמה הארצית והן בכל המערכות האקולוגיות. לעומת זאת, המגמה הרצויה למדד היא עלייה, כלומר שיפור במגוון הביולוגי שבא לידי ביטוי בעלייה בשטח הטבעי הנותר, ברציפות השטחים האלה ובעלייה במספר המינים המקומיים, ובפרט המינים הייחודיים, שנצפו בתקופה הנמדדת. ואולם, בכל אחת משנות המדידה מדד המגוון הביולוגי ירד, הן ברמה הארצית והן בכל המערכות האקולוגיות.

מדינת ישראל נחשבת לאחד האזורים העשירים בעולם במגוון ביולוגי, מאחר שהיא נמצאת בצומת בין שלוש יבשות ושלושה אזורים אקלימיים שונים.

קישור לדוח המלא מובא בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. מצב הים עגום: הים מתחמם, המפלס עולה, הדגים מזוהמים, 29.4.2026
2. TNFD: התקן הירוק הבא, 13.1.2026
3. פורסמה תוכנית אסטרטגית לשימור ושיקום נחלי ישראל, 29.7.2024
4. 30%–60% ממיני בעלי החיים בישראל בסכנת הכחדה, 23.5.2024

כך מחושב מדד המגוון הביולוגי

את מדד המגוון הביולוגי פיתחו הלמ"ס והמשרד להגנת הסביבה כדי להעריך כמותית את מצב המגוון הביולוגי בישראל והוא פורסם לראשונה בשנת 2019 (נתוני 2017).

המדד מחושב לפי הערכה של 9 יחידות אקולוגיות הנפרשות על מרבית שטחה היבשתי של מדינת ישראל. בהערכה משוקללים נתונים על הגודל ועל האיכות של השטחים הטבעיים בכל יחידה. הבסיס לחישובים הוא הניטור הרב-שנתי שמבצע המארג ביחידות אלה.

ערך הבסיס למדד שנקבע הוא 1 בתקופת הבסיס של המדד (2013–2015). מדד נמוך מ-1, משמעותו ירידה במדד המגוון הביולוגי לעומת תקופת הבסיס, ואילו מדד גבוה מ-1 משמעותו שיפור.

אלה רכיבי המדד:

• כמות השטח הטבעי הנמדדת באמצעות אחוז הגריעה של השטח הטבעי .
• רציפות השטחים הטבעיים הנמדדת באמצעות קישוריות בין השטחים הטבעיים וצפיפות השטח הטבעי.
• מצב המינים: בעלי חיים וצמחים. מצב המינים מאופיין באמצעות שינוי בשיעור המינים בסכנת הכחדה והמינים האנדמיים (הייחודיים לישראל), בשיעור המינים הפולשים או המתפרצים ובשיעור המינים מלווי אדם.

2023: ירידה ברוב רכיבי מדד המגוון הביולוגי

בשנת 2023 עמד מדד המגוון הביולוגי כאמור על 0.946, ירידה בשיעור של כ-5.4% לעומת שנת הבסיס 2013 שבה המדד היה 1. בהשוואה ל-2021, המדד ירד בשיעור של 0.6%.

לפי הנתונים, המדד ירד בכל היחידות האקולוגיות, בעיקר בגלל ירידה ברכיבי כמות השטחים הטבעיים ורציפותם.

הירידה הניכרת ביותר בכמות השטחים הטבעיים נמדדה בחורש הים תיכוני וחולות מישור החוף. בשנים 2015–2023 נגרעו בסך הכל 147.6 קמ"ר מהשטח הטבעי.

ברכיב מצב המינים חל שיפור קל במדד הכללי לעומת שנת הבסיס, למרות ירידה שנמדדה ב-5 מתוך 9 היחידות ברכיב זה. היחידה שהייתה בה הירידה הניכרת ביותר היא חולות מישור החוף.

בטבלה מוצג ערך מדד המגוון הביולוגי מאז 2017:

בים: שיעור המינים הפולשים גבוה אך יציב

ומה קורה בים? מדוח הניטור השנתי של הים התיכון בישראל לשנת 2024 שעליו דיווחנו לאחרונה, עולה בין השאר שהתחממות מי הים מעודדת התבססות של מינים שפלשו מים סוף ושיעורם נותר יציב אך גבוה בדומה לשנת 2022–2023. בשנת 2024 שיעור המינים הפולשים נשאר גבוה אך יציב ושיעורם נע בין 68% בעומק 40 מטרים ל-55% בעומק 80 מטרים ויותר.

במקביל זוהתה גם היעלמות של מינים מקומיים של דגים ואצות. החוקרים מעריכים שמינים מקומיים של דגים שמעדיפים מים קרים יותר נעלמים בגלל התחממות הים. כמו כן נמשכת גם המגמה הרב-שנתית של היעלמות אצות מקומיות ובמקומן צומחות אצות פולשות שאינן מספקות את אותם תנאי מחייה לבעלי חיים קטנים ולכן כל המערכת נפגעת.

---

מסמכים רלוונטיים: