עברי ורבין, מייסד ומנכ"ל GoodVision מקבוצת פאהן קנה ומחבר הספר "אחריות תאגידית 2.0", דיבר בכנס 2050 במסגרת מושב מקצועי בנושא ניהול סיכוני אקלים ושמירה על המגוון הביולוגי על התקן הסביבתי החדש TNFD (Taskforce on Nature-Related Financial Disclosures), שבא לענות על ציפיות של משקיעים ולקוחות באירופה.

התקן, שהוא עדיין וולונטרי, מאפשר לארגונים וחברות לזהות, להעריך ולנהל השפעות, סיכונים והזדמנויות הקשורים לשמירה על הטבע והמגוון הביולוגי. לדברי ורבין, "התקן מדבר על איך הטבע יכול לפגוע בחברות או להשפיע עליהן, אבל זה דו-כיווני: איך החברה משפיעה על הטבע ואיך הטבע משפיע על החברה, גם ברמת המאקרו (אקלים, מים, מינים פולשים) וגם ברמת המיקרו".

ורבין גם הסביר מדוע כדאי לחברות ישראליות להקדים ולאמץ כבר עכשיו את תקןTNFD  והסביר כי התקן יסייע לחברות וארגונים להיערך לרגולציות בינלאומיות, לחזק את תחום האחריות התאגידית וניהול הסיכונים ולעמוד בציפיות משקיעים ובעלי עניין – כל אלה יעניקו להן יתרון תחרותי בשוק העולמי.

במהלך דבריו הציג עברי יוזמה חדשה של הקרן לשמירת טבע בשם 'אמץ אתר' שבמסגרתה חברות עסקיות יכולות להצטרך לשותפות באימוץ שמורה או נושא בטבע הישראלי.
 

כתבות רלוונטיות:

1. תקני הדיווח החדשים לקיימות ואקלים  IFRS S1/S2, 17.5.2025
2. מגמה ברורה: דוח אחריות תאגידית הופך לסטנדרט בישראל, 10.03.2025
3. שיא של 76 דוחות אחריות תאגידית בשנת 2023, 06.03.2024
4. הבורסה פרסמה שאלון  ESG, 19.04.2023
5. אחריות תאגידית סביבתית |   infospot

מהו תקן TNFD

את תקן TNFD גיבשו לפני כ-5 שנים האו"ם, WWF ועוד ארגונים, והוא מבוסס למעשה על תקן TCFD להערכת סיכוני אקלים שהפך לאחרונה לחובת דיווח רגולטורית באיחוד האירופי. לעומת TCFD, תקן TNFD הוא עדיין תקן וולונטרי שטרם הוסדר מבחינה רגולטורית, אבל יש כבר מאות ארגונים גלובליים שאימצו אותו.

תקן TNFD בנוי מ-4 עמודי תווך הכוללים ממשל תאגידי, אסטרטגיה – תפיסת הניהול, ניהול סיכונים ומדדים ויעדים.

התקן מתייחס ל-3 סוגים של סיכונים:

• סיכונים אסטרטגיים הנובעים מתלות של ארגונים במשאבי טבע ומההשפעה שלהן על מערכות אקולוגיות.
• סיכונים תפעוליים – סיכונים משפטיים וסיכוני שרשרת אספקה הנגרמים מאובדן טבע, מחסור במשאבים והידרדרות סביבתית.
• סיכונים פיננסים כלכליים – המשפיעים על שווי חברות, דירוגי אשראי ויציבות כלכלית ופיננסית.

בהרצאתו מנה ורבין את הגורמים הפיזיים העלולים ליצור סיכונים אלה, בהם אובדן מגוון ביולוגי, מחסור במים, פגיעה במערכות אקולוגיות, הידרדרות קרקע ומדבור, ועוד.

בהקשר זה הדגיש ורבין שכ-44 טריליון $ מהתוצר הכלכלי העולמי, כלומר יותר ממחצית מהתמ"ג העולמי, תלויים במידה בינונית או גבוהה בטבע ובמערכות אקולוגיות. זאת ועוד, כ-40% מהסחר העולמי השנתי תלוי במשאבי טבע (חברות מזון למשל).

הייחודיות של ישראל ומדוע כדאי לאמץ את התקן

בדבריו התייחס ורבין גם לייחודיות של ישראל שמתאפיינת במגוון ביולוגי יוצא דופן, בין היתר בשל היותה צוואר בקבוק בתנועת נדידת הציפורים (כ-500 מיליון ציפורים חולפות בשטח ישראל מדי שנה) והיותה מדינה צחיחה למחצה שבה מים הם משאב יקר ומוגבל.

לכן יש כבר היום כמה חברות בולטות בישראל שפועלות לצמצום השפעותיהן על הטבע, בהן חברת אנלייט שמפעילה טכנולוגיות מתקדמות כדי לצמצם פגיעה של עופות דורסים בטורבינות הרוח שלה, חברת החשמל שפועלת גם היא לצמצום פגיעות בציפורים, חברת נתיבי ישראל שמצמצת דריסות של בעלי חיים בכבישים באמצעות טכנולוגיה חדשנית וממזערת את הפגיעה בטבע ובמגוון הביולוגי באמצעות התקנת תאורה מתאימה, ועוד.

לסיכום הסביר ורבין מדוע כדאי לחברות ישראליות לאמץ כבר עכשיו את תקן TNFD: התקן מאפשר לחברות להיערך לרגולציות בתחום המגוון הביולוגי שהוטמעו כבר באיחוד האירופי (CSRD ו-ESRS), הוא מאפשר לחברות לחזק את מערך האחריות התאגידית ואת ניהול הסיכונים הארגוני שלהן, התקן עונה על ציפיות משקיעים ובעלי עניין ויוצר יתרון תחרותי בעולם הצועד אל עבר כלכלה מיטיבה עם הטבע (Nature-positive Economy).

-----

ב-25 לפברואר יתקיים יום הדרכה על התקן TNFD במוזיאון הטבע בתל אביב. לפרטים וההרשמה ניתן לפנות ל-office@goodvision.co.il.

ספקים לתכנון וניהול תהליכי אחריות תאגידית ESG: