השבוע אושרה בממשלה הצעת מחליטים בנושא קידום חוק רישום כימיקלים, חוק שתקוע כבר כ-6 שנים בגלל מחלוקות בין משרדי ממשלה לבעלי עניין. כפי שדיווחנו, החלטה דומה הובאה לאישור הממשלה כבר לפני כשנה, על רקע ביקור מזכ"ל ה-OECD בארץ, אך לא אושרה בסופו של דבר.

אלה עיקרי השינויים בנוסח המעודכן שאושר השבוע בממשלה (בהשוואה לנוסח לפני שנה):

1. חובת הרישום של כימיקלים מסוכנים שחלה על מוצרים מוגמרים מיובאים, לא תחול על תמרוקים (בכמות של 100 טון בשנה ויותר).
2. פירוט של היקף המידע שיידרש לרישום כימיקל במוצר מוגמר מיובא.
3. המשרד להגנ"ס יוכל להקל בדרישות הרישום לפי שיקוליו.
4. ניסוח כללי יותר של הסעיף הנוגע לבחינת נוסח החוק והתאמתו לדרישות ה-OECD.

לפי החלטת הממשלה המעודכנת, על המשרד להגנת הסביבה להביא את טיוטת החוק לאישור ועדת שרים לענייני חקיקה עד סוף שנת 2026. לאחר אישורה בוועדת השרים, תועבר טיוטת החוק להמשך תהליך חקיקה בכנסת.

כבר לפני יותר מעשור החל המשרד להגנ"ס לקדם חוק רישום כימיקלים שמטמיע עקרונות שקבע ארגון ה-OECD להסדרת השימוש בכימיקלים, בהם דרישות מינימום למידע על השפעתם, הגנה על זכויות קניין במידע וניהול שיטתי ומוסדר מראש של כימיקלים קיימים וחדשים.

רישום כימיקלים נדרש משום שהרגולציה הקיימת בישראל מבוזרת ולא אחידה ולכן יש צורך לקבוע מנגנון לאומי מרכזי שישמש להערכה וניהול סיכונים של כימיקלים והשימוש בהם בתעשייה ובמוצרים.

קישור להחלטת הממשלה מופיע בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. הממשלה מזדרזת לקדם חוק רישום כימיקלים, 2.4.2025
2. התקדמות בהקמת מנגנון לרישום כימיקלים, 21.2.21
3. הצעת חוק: מנגנון רישום כימיקלים בישראל, 4.10.20
4. ארה"ב: דוח רישום כימיקלים 5,000 אתרים, 8,000 חומרים, 22.5.23
5. מידע נוסף על חומרים מסוכנים | infospot

החלטות ה-OECD שבבסיס חוק רישום כימיקלים

בבסיס החלטת הממשלה בנושא חוק רישום כימיקלים עומד אימוץ 4 החלטות של ה‑OECD בתחום. נזכיר שישראל התחייבה לאמץ את ההחלטות האלה במסגרת חברותה בארגון, כדי לקדם הקמה של מנגנון לרישום, הערכה וניהול סיכונים של כימיקלים והשימוש בהם בתעשייה ובמוצרים.

אלה 4 החלטות ה-OECD שעקרונותיהן יאומצו, כפי שהם באים לידי ביטוי בתזכיר חוק רישום כימיקלים מ-2020:

1. החלטה בנושא כללים מנחים בנושא הליכים ודרישות לחיזוי השפעות של כימיקלים על האדם והסביבה.
2. החלטה המידע המינימלי הדרוש להערכת כימיקלים בשלב טרום השיווק.
3. החלטה בנושא הגנה על זכויות הקניין על המידע המסופק בדיווח על כימיקלים חדשים.
4. החלטה לחקור באופן שיטתי כימיקלים קיימים.

בשונה מהחלטת הממשלה הקודמת (מ-2025), לפי נוסח ההחלטה המעודכן, השינויים בחוק יסוכמו לא רק עם משרד האוצר אלא גם עם משרד הכללה. כמו כן נוסף תנאי של קביעת מקור תקציבי שייקבע לפני אישור החוק בוועדת השרים.

החלטת הממשלה על חוק רישוי כימיקלים: העקרונות, השינויים והמועדים

להלן עיקרי החלטת הממשלה, כולל השינויים שנעשו בנוסח המעודכן:

1. החוק ייכנס לתוקף שנתיים אחרי שיאושר בכנסת ובכפוף לפיתוח מערכת מידע מתאימה במשרד להגנ"ס.
2. כדי שהחוק לא יעכב ייבוא, חובת הרישום של הכימיקלים תחול לפני מועד השיווק, ולא לפני הייבוא. הנוסח המעודכן של החלטת הממשלה מחדד כי לאחר השלמת הדיווח לא יידרש אישור כתנאי לשיווק או לשימוש במוצר. כמו כן, יבואן שלא ירשום את הכימיקלים, יחויב בעתיד להקדים את מועד הרישום לפני מועד הייבוא ויהיה אפשר להטיל עליו עיצום כספי.
3. חובת רישום כימיקלים תחול על:
   • תערובת מיובאת ומוצר מוגמר מיובא שהם כימיקל מסוכן בלבד – בכמות של 100 טון ויותר בשנה. הנוסח המעודכן מחריג מחובה זו תמרוקים.
   • כימיקל טהור (מיוצר או מיובא) – בכמות של 10 טון ויותר בשנה.
4. הדרישה לספק מידע מלא לרישום כימיקל (כפי שמופיע בתזכיר החוק) תחול רק על כימיקל חדש שלא מופיע במרשם הישראלי או האירופי. על כימיקל שכבר מופיע במצאי הישראלי או האירופי יחולו דרישות רישום מופחתות.
5. המשרד להגנ"ס יהיה מחויב ללוחות זמנים בנוגע למתן תגובתו בשלבים הרלוונטיים של רישום הכימיקלים, ותהיה לו סמכות להקל בדרישות הרישום, למשל כשיש קושי להשיג מידע.
6. יצרנים או יבואנים יוכלו לבצע רישום משותף של כימיקל חדש שאינו מופיע במצאי או במרשם האירופי. גם יצרנים זרים יכולים לדווח ולרשום כימיקלים במרשם הישראלי.
7.  כדי למנוע כפילות ברישום כימיקל במנגנון הרישום החדש ובמערכת רישוי תכשירי הדברה תברואתיים או רישוי תכשירי הדברה להגנת הצומח במשרד החקלאות, משרד החקלאות יעביר את המידע הקיים אצלו באופן דיגיטלי למערכת הרישום שתוקם במשרד להגנ"ס. לפי הנוסח הקודם, היה אמור לקום ממשק ייעודי להעברת המידע.
8. לפי הנוסח המעודכן של החלטת הממשלה, רגולטורים משיקים יקבלו גישה למערכת רישום כימיקלים.
9. לפי הנוסח המעודכן, חקיקה של תקנות משנה תחת חוק רישום כימיקלים, יחייבו התייעצות לא רק עם משרד הכלכלה אלא גם עם משרד האוצר.

באשר לתקציב הדרוש לקידום ויישום החוק – הנוסח המעודכן פחות מפורט וכולל רק הוראה להנחות את המשרד להגנ"ס ואגף התקציבים במשרד האוצר להשלים את עבודת המטה כדי לקבוע את תוספת כוח האדם התקציב הנדרשים למשרד להגנ"ס כדי לקדם וליישם את החוק.

האם נוסח חוק רישום כימיקלים עומד בדרישות ה-OECD?

בנוסח החלטת הממשלה מ-2025 מודגש כי כל עוד חובת הרישום לא חלה על כימיקלים לא מסוכנים בתערובות ובמוצרים מוגמרים, הצעת החוק לא עומדת בדרישות ה- .OECDלפיכך, אחרי 5 שנים מכניסת החוק לתוקף, המשרד להגנ"ס יבחן, בהתייעצות עם משרד הכלכלה, את הרחבת החוק גם לכימיקלים אלה.

לעומת זאת, בהחלטת הממשלה שאושרה, הניסוח של סעיף זה הפך לכללי יותר ונכתב בו כי לאחר 5 שנים החוק ייבחן מחדש כדי לקדם את עמידתו בדרישות ה-OECD, ואם המשרד ימצא שיש להרחיב את חובת הרישום (בלי אזכור של סוג הכימיקלים) היא תורחב באמצעות תיקון החוק.

מדוע צריך חוק רישום כימיקלים

חוץ מדרישת ה-OECD, בהחלטת הממשלה נכתב שיש צורך בחוק רישום כימיקלים כיוון שאין בישראל מצאי מרכזי של כימיקלים או מנגנון לבחינת השפעותיהם על בריאות הציבור והסביבה. היעדר תמונה מלאה של הסיכונים והשימושים בכימיקלים פוגע פגיעה מהותית ביכולת לנהל את הסיכונים האפשריים והממשיים שכימיקלים אלה עלולים להסב לסביבה ולבריאות האדם.

כמו כן קיים מידע חלקי לגבי אילו כימיקלים תעשייתיים יש בישראל ומה הם הכמויות והשימושים שלהם.

בהחלטה מסבירים כי בישראל יש אמנם רגולציה ענפה (חוק חומ"ס) המסדירה עיסוק בכימיקלים, בהיבטים של ייבוא, ייצור, עיסוק, שימוש, אחזקה, שינוע וכו', אבל הרגולציה אינה כוללת הערכה שיטתית של הכימיקלים והשפעותיהם על הציבור ועל הסביבה בישראל.

לפני כ-6 שנים (2020) החל המשרד להגנ"ס בתהליך החקיקה עם פרסום תזכיר חוק שמסדיר את הקמת מנגנון רישום הכימיקלים ואת סמכויותיו. כמה חודשים לאחר מכן הודיע המשרד שהוא עובד על אפיון מערכת הרישום הממוחשבת, אך מאז החוק נתקל בקשיים ולא קודם. לפני כשנה נוסח החלטה בנושא עלה לאישור הממשלה, וכעת, לאחר הושגו הסכמות על מתווה החוק, אושר נוסח החלטת הממשלה לקידום החוק.

התייחסויות

עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה: "מדובר בהחלטה הכרחית שמעידה על המחויבות לקדם לראשונה בישראל מנגנון לרישום והערכת סיכונים מכימיקלים באופן שיטתי ומסודר כפי שקיים במדינות ה-OECD. החוק יאפשר הגנה טובה יותר על הציבור והסביבה ויסייע בצמצום החשיפה לחומרים מסוכנים ממוצרים בשימוש בחיי היום יום".

---

מסמכים רלוונטיים: