בתחילת השבוע (א') אושרה החלטת ממשלה שמעגנת לוחות זמנים והסכמות שהושגו לאחרונה שמאפשרות לקדם את חוק רישום כימיקלים, שתקוע כבר 5 שנים בשל מחלוקות בין משרדי ממשלה ובעלי עניין. לפי ההחלטה, על המשרד להגנ"ס להביא את טיוטת החוק לאישור ועדת שרים לענייני חקיקה בתוך 6 חודשים, במטרה שלאחר מכן יימשך תהליך החקיקה בכנסת.

הסיבה להחלטת הממשלה היא ביקור של מזכ"ל ה-OECD בישראל שמתקיים השבוע, בו הוא יציג את הסקר הכלכלי התקופתי שהארגון ביצע על ישראל. הסיבה העיקרית בגינה המשרד להגנ"ס החל לקדם את חוק רישום כימיקלים לפני כעשור הייתה דרישה לכך מצד ה-OECD שישראל לא קיימה עד כה. כעת לקראת ביקור המזכ"ל, ועוד לפני כן, ה-OECD ביקש לדעת היכן רישום הכימיקלים עומד, והממשלה מבקשת להראות התקדמות בנושא.

למרות שהחלטת הממשלה מדגישה ומפרטת את ההסכמות שהושגו לאחרונה, שיאפשרו את קידום החוק, אחת מההסכמות גורמת לכך שנוסח החוק לא עומד בדרישות ה-OECD, וכתוב כי הנושא ייבחן רק 5 שנים לאחר כניסת החוק לתוקף.

נזכיר שלפני כ-5 שנים (2020) החל המשרד להגנ"ס בתהליך החקיקה עם פרסום תזכיר חוק שמסדיר את הקמת מנגנון רישום הכימקלים ואת סמכויותיו. כמה חודשים לאחר מכן הודיע המשרד שהוא עובד על אפיון מערכת הרישום הממוחשבת, אבל מאז החוק נתקל בקשיים ולא קודם.

רישום כימיקלים נדרש משום שהרגולציה הקיימת מבוזרת ולא אחידה ויש צורך במנגנון לאומי מרכזי שישמש להערכה וניהול סיכונים של כימיקלים והשימוש בהם בתעשייה ובמוצרים.

קישור לנוסח החלטת הממשלה מופיע בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. התקדמות בהקמת מנגנון לרישום כימיקלים, 21.2.21
2. הצעת חוק: מנגנון רישום כימיקלים בישראל, 4.10.20
3. ארה"ב: דוח רישום כימיקלים 5,000 אתרים, 8,000 חומרים, 22.5.23
4. ארה"ב אוסרת על שימוש במתילן כלוריד במסירי צבע, 8.3.20
5. מידע נוסף על חומרים מסוכנים | infospot

ההסכמות שאפשרו את קידום החוק

בהחלטת הממשלה מפורטים 4 עקרונות של ארגון ה-OECD בנושא של רישום כימיקלים, שישראל התחייבה לאמץ כחלק מחברותה בארגון, ואשר באים לידי ביטוי בתזכיר חוק רישום כימיקלים:

1. המלצה לקבוע כללים מנחים עבור הליכים ודרישות לחיזוי השפעות של כימיקלים על האדם והסביבה.
2. החלטה בדבר המידע המינימלי הדרוש להערכת כימיקלים בשלב טרום השיווק.
3. המלצה להגן על זכויות הקניין על המידע המסופק בדיווח על כימיקלים חדשים.
4. החלטה לחקור באופן שיטתי כימיקלים קיימים.

כאמור, לפי החלטת הממשלה, חלק מהסיבות לעיכוב תהליך החקיקה, היו מחלוקות בין משרדי ממשלה ובעלי עניין שונים, שבחלקן נפתרו לאחרונה על בסיס הסכמות שמפורטות בהחלטת הממשלה, והנה תמציתן:

1. החוק ייכנס לתוקף שנתיים לאחר שיאושר בכנסת ובכפוף לפיתוח מערכת מידע מתאימה במשרד להגנ"ס.
2. כדי שהחוק לא יעכב ייבוא, חובת הרישום של הכימיקלים תחול לפי מועד השיווק, ולא לפני הייבוא. אך יבואן שלא ירשום את הכימיקלים, יחויב בעתיד להקדים את מועד הרישום לפני מועד הייבוא ויהיה אפשר להטיל עליו קנס כספי.
3. חובת רישום כימיקלים תחול על:
   1. תערובת מיובאת ומוצר מוגמר מיובא שהם כימיקל מסוכן - בכמות של 100 טון ויותר בשנה.
   2. כימיקל טהור, מיוצר או מיובא - בכמות של 10 טון ויותר בשנה.
4. הדרישה לספק מידע מלא לרישום כימיקל (כפי שמופיע בתזכיר החוק) תחול רק על כימיקל חדש שלא מופיע במרשם הישראלי או האירופאי. דרישות מופחתות יחולו על רישום כימיקל שכבר נמצא במצאי המקומי האירופאי.
5. המשרד להגנ"ס יהיה מחויב ללוחות זמנים שנקבעו בחוק, לתגובה עבור פעילות רישום כימיקלים.
6. יצרנים או יבואנים יוכלו לבצע רישום משותף של כימיקל חדש שאינו נמצא במצאי או במרשם האירופאי. גם יצרנים זרים יוכלים לדווח ולרשום כימיקלים במרשם הישראלי.
7. חקיקה של תקנות משנה תחת חוק רישום כימיקלים, יחייבו התייעצות עם משרד הכלכלה.
8. כדי למנוע כפילות ברישום כימיקל במנגנון רישוי תכשירי הדברה תברואתיים או רישוי תכשירי הדברה להגנת הצומח במשרד החקלאות, יוקם ממשק כך שהרישום והדיווח ייעשו במערכת אחת שממנה יועבר המידע למערכת האחרת.

באשר לתקציב הדרוש לקידום ויישום החוק – המשרד להנג"ס ומשרד האוצר ישלימו את עבודת המטה בנושא, כולל תוספת תקני כוח אדם ותקציב ייעודי לפיתוח מערכת ממוחשבת לרישום הכימיקלים (כולל בינה מלאכותית) ותקציב לרכישת מידע בנושא כימיקלים, פיקוח והעסקת יועצים.

נוסח החוק לא עומד בדרישות ה- OECD

בהחלטת הממשלה מודגש כי נוסח תזכיר החוק עם התיקונים האחרונים לא עומד בדרישות ה – OECD כל עוד חובת הרישום לא חלה על כימיקלים לא מסוכנים בתערובות ובמוצרים מוגמרים. לכן, מוסכם כי 5 שנים לאחר כניסת החוק לתוקף, המשרד להגנ"ס יבחן את הרחבת החוק גם על כימיקלים אלה, בהתייעצות עם משרד הכלכלה.

מדוע צריך חוק רישום כימיקלים

מלבד דרישת ה OECD, בהחלטת הממשלה נאמר שיש צורך בחוק רישום כימיקלים מכיוון שאין בישראל מצאי מרכזי של כימיקלים או מנגנון לבחינת השפעותיהם על בריאות הציבור והסביבה. היעדר תמונה מלאה של הסיכונים והשימושים בכימיקלים פוגע פגיעה מהותית ביכולת לנהל את הסיכונים האפשריים והממשיים של הכימיקלים. כמו כן קיים מידע חלקי לגבי אילו כימיקלים תעשייתיים יש בישראל ומה הם הכמויות והשימושים שלהם.

בהחלטה מסבירים כי בישראל יש אומנם רגולציה (חוק חומ"ס) המסדירה עיסוק בכימיקלים, בהיבטים של ייבוא, ייצור, עיסוק, שימוש, אחזקה, שינוע וכו', אבל הרגולציה אינה כוללת הערכה שיטתית של הכימיקלים והשפעותיהם על הציבור ועל הסביבה בישראל.

----

מסמכים רלוונטיים: