הקמת מנגנון רישום הכימיקלים הישראלי מתקדם. המשרד להגנת הסביבה הודיע על הצעדים שבוצעו עד כה ועל המשך התהליך לטווח הזמן הקרוב, זאת לאחר פרסום תזכיר החוק לפני כחצי שנה.

מנגנון רישום הכימיקלים הוא מערכת מחשוב שאליה יצרנים ויבואנים של חומרי גלם תעשייתיים יוכלו לדווח מידע על כימיקלים, כפי שיידרש מהם במסגרת החוק בהמשך. מטרת המנגנון היא להגן על הציבור והסביבה מפני השפעה מזיקה של כימיקלים ולצורך עמידה של ישראל בהתחייבותה לארגון ה- OECD. ישראל היא המדינה היחידה ב-OECD שאין לה עדיין מנגנון לרישום כימיקלים.

כתבות רלוונטיות:

1. הצעת חוק: מנגנון רישום כימיקלים 04.10.2020
2. ארה"ב אוסרת על שימוש במתילן כלוריד במסירי צבע, 08/03/2020
3. החמרת בדיקת בקשות רישום כימיקלים באירופה, 24/10/2019
4. 2 כימיקלים נוספו לאמנת שטוקהולם האוסרת את השימוש בהם, 06/06/2019
5. ב 2020 יחל פיקוח על מכירת כימיקלים באינטרנט באירופה, 05.07.2018
6. מידע נוסף על חומרים מסוכנים | infospot

הצעת חוק לרישום כימיקלים

כאמור, בחודש אוקטובר האחרון, המשרד להגנ"ס פרסם הצעת חוק להערות הציבור לרישום כימיקלים תעשייתיים בישראל. בימים אלה הוא בוחן את ההערות שהתקבלו מהתעשייה, ארגוני הסביבה והציבור הרחב ובהתאם לכך ידייק את נוסח החוק.

מטרת החוק היא לתת תמונה מלאה לגבי הסיכונים והשימושים בכימיקלים כדי לנהל אותם טוב יותר. בישראל אומנם יש רגולציה ענפה המסדירה את העיסוק בכימיקלים מבחינת ייבוא, ייצור, עיסוק, שימוש, אחזקה ושינוע, אך היא לא כוללת הערכה שיטתית של הכימיקלים והשפעותיהם המזיקות או מידע מלא לגבי הכימיקלים המשומשים בתעשייה וכמותם.

בנובמבר האחרון הוצגו עקרונות החוק בפני ועדת הכימיקלים של ה-OECD, ולפני חודש החל תהליך של אפיון-על למערכת רישום הכימיקלים. אפיון העל הוא שלב ראשון מתוך שלושה שלבים עיקריים בתהליך הקמת מערכת המחשוב שבאמצעותה יוכלו יצרנים ויבואנים של חומרי גלם תעשייתיים לדווח את המידע שיידרש מהם על הכימיקלים שהחוק יחייב לרשום אותם לאחר שיאושר בכנסת.

אפיון-על למערכת רישום והערכת כימיקלים

כעת המשרד להגנ"ס מעדכן כי לצורך הקמת המנגנון הממוחשב הוא קיים ראיונות עם רגולטורים ואנשי מחשוב במשרדי ממשלה משיקים ובמשרדים מקבילים בעולם. כמו כן, הוא בירר עם נציגים מהתעשייה את הצרכים שישפיעו על שימושם במנגנון.

בימים אלה מקיים המשרד סדנת עיצוב למנגנון בהשתתפות נציגים מהתעשייה, ובסיומה תהיה למשרד המחשה ויזואלית ראשונית של השירות העתידי, בהתאם להבנת תהליכי העבודה שאליהם רגילים בתעשייה.

לאחר השלמת אפיון העל, המשרד מתכוון להמשיך לשלבים הבאים: אפיון מפורט ותחילת יישום.

דוגמא לפער ברגולציה:  PFOA

דברי ההסבר להצעת החוק שהוגשה באוקטובר מביאים דוגמה לפער ברגולציה בארץ לעומת מדינות מתקדמות: קבוצת הכימיקלים PFOA, שעליה כתבנו בהרחבה בשנים האחרונות. מדובר בחומצה פר-פלואורו-אוקטנית, חומר עמיד, מצטבר ברקמות ביולוגיות, שאינו מתפרק בסביבה מימית. בשל היכולת שלו לדחות מים, כימיקל זה מצוי במגוון רחב של תעשיות ומוצרים: טקסטיל, חומרים לכיבוי אש, כלי בית ועוד.

בהערכות שנעשו בעולם נמצא כי כימיקל זה חשוד כמסרטן ועלול לפגוע בפוריות או בעובר אדם ושלל נזקים בריאותיים נוספים. לאור זאת, הוגבל השימוש של ה PFOA במנגנונים מקבילים בעולם, והוקטן הריכוז שלו במגוון רחב של מוצרים. בישראל טרם יושמו הגבלות דומות לגבי הכימיקל.

העקרונות: מצאי כימיקלים, הערכת סיכונים, אסדרה וניהול

מנגנוני רישום הכימיקלים הקיימים בעולם מתבססים על 3 רכיבים מרכזיים, שגם מהווים את הבסיס להצעת החוק בישראל, והם:

1. הקמת מצאי כימיקלים קיימים: בסיס מידע לכימיקלים המיוצרים ומיובאים לישראל ויכלול: תכונות החומר, כמויות ושימושים.
2. הערכת סיכונים מכימיקלים: עבור כימיקלים נבחרים, לפי קריטריונים של הערכת סיכון והערכת חשיפה פוטנציאלית אליהם.
3. אסדרת ניהול הסיכון מכימיקל: מגבלות לצמצום הסיכון מהחשיפה לכימיקל, החל מתהליך הייצור, דרך השימוש במוצר הסופי וכלה בסילוק השאריות בסיום חיי המוצר.

---

מסמכים רלוונטיים: