הצעת חוק: מנגנון רישום כימיקלים בישראל
החוק מסדיר הקמה והפעלה של מצאי כימיקלים לאומי, תהליך להערכת סיכונים מכימיקלים וניהול סיכונים כולל מגבלות לצמצום הסיכון. ישראל המדינה האחרונה ב OECD שמקימה מנגנון רישום כימיקלים
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 04/10/2020

המשרד להגנ"ס מפרסם להערות הציבור את טיוטת חוק רישום כימיקלים תעשייתיים. מדובר בהצעה לחוק חדש שיסדיר הקמת מנגנון רישום כימיקלים ואת סמכויותיו וכך ישפר את המידע הקיים בישראל במטרה להגן על הציבור והסביבה מפני השפעות מזיקות של כימיקלים.

בנוסף, החוק נועד לצורך עמידה של ישראל בהתחייבותה לארגון ה- OECD.

נוסח תזכיר החוק ודו"ח RIA להערכת השפעת הרגולציה על בעלי העניין מופיעים בתחתית הכתבה.


כתבות רלוונטיות:

  1. ארה"ב אוסרת על שימוש במתילן כלוריד במסירי צבע, 08/03/2020
  2. החמרת בדיקת בקשות רישום כימיקלים באירופה, 24/10/20019
  3. 2 כימיקלים נוספו לאמנת שטוקהולם האוסרת את השימוש בהם, 06/06/2019
  4. ב 2020 יחל פיקוח על מכירת כימיקלים באינטרנט באירופה, 05.07.2018
  5. מידע נוסף על חומרים מסוכנים | infospot

100,000 כימיקלים, דרכי חשיפה מגוונות

בעולם ידועים יותר מ – 100,000 כימיקלים בשימוש, חלקם הגדול בשימוש יומיומי, למשל בחומרי ניקוי, חיטוי, קוסמטיקה, חומרי הדברה, ריהוט, חומרי בנייה, מוצרי אלקטרוניקה ועוד.

כימיקלים עלולים לגרום לנזקים במגוון רחב של דרכי חשיפה. נזקים עלולים להיגרם לעובדים המייצרים את הכימיקלים, מובילים אותם או מייצרים מהם מוצרים. כמו כן, עלולים להיגרם נזקים לסביבה בהליכי ייצור ועיסוקים שונים בכימיקלים. בנוסף, עלולים להיגרם נזקים גם בחשיפה של הציבור הרחב לכימיקלים המצויים במוצרי צריכה. וגם עלולות להיגרם השפעות מזיקות גם כתוצאה מהצטברות של כימיקלים בגוף האדם ובסביבה עקב השימוש במוצרים המכילים את הכימיקלים.

מה מטרת החוק לרישום כימיקלים?

היעדר תמונה מלאה של הסיכונים והשימושים בכימיקלים, פוגע ביכולת לנהל את הסיכון מהם, ולכן מדינות מקימות מנגנוני רישום כימיקלים. בעת הצטרפות ישראל לארגון ה-OECD בשנת 2010, התחייבה המדינה להקים מנגנון לאומי לרישום כימיקלים.

נכון להיום, בכל מדינות ה OECD, מלבד ישראל, קיימים מנגנוני רישום כימיקלים שמטרתם הנגשת המידע על הכימיקלים לציבור במטרה להגן את בריאות האדם והסביבה.

דברי ההסבר לחוק מבהירים כי אמנם, קיימת בישראל רגולציה ענפה המסדירה עיסוק בכימיקלים, בהיבטי ייבוא, ייצור, עיסוק, שימוש, אחזקה, שינוע, וכו'. אך מדובר ברגולציה מבוזרת שלרוב אינה כוללת הערכה שיטתית של הכימיקלים והשפעותיהם על הציבור ועל הסביבה בישראל.

עוד נאמר כי בישראל, יש מידע חלקי ולא שלם לגבי אילו כימיקלים תעשייתיים יש ומהם הכמויות והשימושים שלהם, וכן חסרה תמונה ברורה של האסדרה הקיימת לגבי כל כימיקל.

דוגמא לפער ברגולציה:  PFOA

דברי ההסבר להצעת החוק מביאה דוגמא לפער ברגולציה בארץ לעומת מדינות מתקדמות -  הכימיקל PFOA, עליו כתבנו בהרחבה בשנים האחרונות. מדובר בחומצה פר-פלואורו-אוקטנית חומר עמיד, מצטבר ברקמות ביולוגיות, שאינו מתפרק בסביבה מימית. בשל היכולת שלו לדחות מים, כימיקל זה מצוי במגוון רחב של תעשיות ומוצרים: טקסטיל, חומרים לכיבוי אש, כלי בית ועוד.

בהערכות שנעשו בעולם נמצא כי כימיקל זה חשוד כמסרטן ועלול לפגוע בפוריות או בעובר אדם ושלל נזקים בריאותיים נוספים. לאור זאת, הוגבל השימוש של ה PFOA במנגנונים מקבילים בעולם, והוקטן הריכוז שלו במגוון רחב של מוצרים. בישראל טרם יושמו הגבלות דומות לגבי הכימיקל.

העקרונות: מצאי כימיקלים, הערכת סיכונים, אסדרה וניהול

מנגנוני רישום הכימיקלים הקיימים בעולם מתבססים על 3 רכיבים מרכזיים, שגם מהווים את הבסיס להצעת החוק בישראל, והם:

  1. הקמת מצאי כימיקלים קיימים: בסיס מידע לכימיקלים המיוצרים ומיובאים לישראל ויכלול: תכונות החומר, כמויות ושימושים.
  2. הערכת סיכונים מכימיקלים: עבור כימיקלים נבחרים, לפי קריטריונים של הערכת סיכון והערכת חשיפה פוטנציאלית אליהם.
  3. אסדרת ניהול הסיכון מכימיקל: מגבלות לצמצום הסיכון מהחשיפה לכימיקל, החל מתהליך הייצור, דרך השימוש במוצר הסופי וכלה בסילוק השאריות בסיום חיי המוצר.

הצעת החוק גובשה לאחר סקירה מקיפה של המנגנונים הקיימים בעולם והתייעצות עם רגולטורים רלוונטיים ובעלי עניין בישראל (תעשייה, ארגוני סביבה ואקדמיה).

כמו כן, יחד עם הצעת החוק פורסם דוח RIA להערכת השפעת הרגולציה המוצעת, על המשק והציבור.

ניתן להעביר הערות על תזכיר החוק עד

להמשך קריאת הכתבה המלאה