פסולת אלקטרונית

   * ניתן להגדיל על ידי לחיצה על הטבלה

לפרטים נוספים אודות כל אחד מהגורמים - לחצו בהתאם:

• יבואן/יצרן של ציוד אלקטרוני
• משווק של ציוד אלקטרוני
• רשות מקומית (אחראי לפינוי פסולת)
• עסק, מפעל, מוסד (מחזיק בפסולת שאינה ביתית)
• מפעיל מרכז פסולת או מיתקן טיפול
• גוף יישום מוכר

 ציוד חשמלי ואלקטרוני: מוצר, ציוד או מכשיר המיועד לפעול באמצעות זרם חשמלי או שדה אלקטרומגנטי, שמיועד לשימוש במתח חשמלי שאינו עולה על 1,000 וולט בזרם חילופין או 1,500 וולט בזרם ישר. פירוט רשימת ציוד בתוספת הראשונה לחוק.
סעיף 63 לחוק מגדיר פריטים עליהם החוק לא יחול, לדוגמא ציוד רפואי מזוהם, מתקנים גדולים, רכבים ממונעים ועוד.  
סוללה או מצבר: מקור של אנרגיה חשמלית הנוצרת מהתמרה ישירה של אנרגיה כימית, המורכב מתא סוללה ראשי אחד או יותר שאינו ניתן לטעינה, או מתא סוללה משני אחד או יותר הניתן לטעינה. 
יצרן או יבואן: מי שמייבא או מייצר בעצמו או באמצעות אחר, ציוד חשמלי ואלקטרוני או סוללות המיועדים למכירה או שיווק בישראל.
אחראי לפינוי פסולת: רשות מקומית, וכן כל מי שחייב לפי כל דין, למעט חובה מכוח חוק עזר, באיסוף ובפינוי של פסולת משטח שבבעלותו או בהחזקתו;
מחזיק בפסולת שאינה מהמגזר הביתי: עסק המחזיק ציוד וסוללות בכמות שהיא מעבר לסביר למגזר הביתי או ציוד שלא מתאים לשימוש ביתי.
משווק: מי שמוכר ציוד וסוללות וכן מי שמספק ציוד וסוללות להפצה, לצריכה או לשימוש בישראל, במסגרת עסקו;
מפעיל: מי שבבעלותו/שליטתו/החזקתו מרכז לפסולת ציוד וסוללות או מיתקן טיפול.
גוף יישום מוכר: חברה לתועלת הציבור (חל"צ) שאינה פועלת למטרות רווח, אשר הוכרה על ידי המשרד להגנת הסביבה כ-"גוף מוכר", ושמטרתה ביצוע חובות היצרנים והיבואנים על פי חוק פסולת אלקטרונית. נכון ל 04.2015 אושרו 2 גופי יישום מוכרים על ידי המשרד להגנת הסביבה, מ.א.י ואקומיוניטי. 

להגדרות המלאות ראה סעיף 2 לחוק

יעדי המיחזור הם ה"לב" של החוק. הם חלים על יצרנים ויבואנים כאחוז ממשקל הציוד שנמכר באותה שנה (פחות הפסולת שהועברה לשימוש חוזר). כמו כן, ניתן לבצע השבה של פסולת שתיחשב לחלק מיעדי המיחזור עד לרף של 5% מיעד המיחזור של אותו יצרן/יבואן.

היעדים (סעיפים 3+4):

01.03.2014: החוק נכנס לתוקף ומחייב את הגורמים הרלוונטיים ליישם את הוראות החוק החל ממועד זה.

נקודות ציון:

01.01.2021: יעדי המיחזור מתעדכנים לערך המרבי בהתאם להוראות החוק.
01.01.2021: החל ממועד זה יחול איסור להטמין פסולת אלקטרונית (מותר יהיה להטמין תוצרי לוואי של תהליך מיחזור פסולת אלקטרונית)

אגרות: המשרד להגנ"ס רשאי להטיל אגרות שונות מתוקף החוק. אך טרם התפרסם מידע בעניין זה (סעיף 59).

מי משלם למי – עבור מה? – התקשרויות בין הגורמים השונים:

יבואנים יצרנים: נושאים במרבית העלויות הנובעות מיישום החוק, העלות באה לידי ביטוי בעיקר במימון פעילות גוף היישום המוכר עמו התקשרו. (סעיף 8 בחוק)

משווקים: גוף היישום נושא בעלויות האחסון, האיסוף והטיפול בפסולת שהמשווק קלט, במרבית המקרים אין עלות למשווקים אלא אם צוין אחרת בהסכם בין הצדדים. (סעיף 32 בחוק)

גוף היישום המוכר: גוף היישום ממומן רובו ככולו ע"י היבואנים והיצרנים, בעזרת מימון זה גוף היישום נושא בעלויות הישירות של מרבית הוצאות התפעול כלפי לקוחותיו, היבואנים/יצרנים, וגם כלפי לקוחותיו שאינם משלמים – האחראים לפינוי פסולת (רשויות מקומיות), משווקים ומחזיקים בפסולת שאינה ביתית. 

גוף היישום המוכר נושא בעלויות הכרוכות באיסוף והפרדת הפסולת לרבות (סעיף 17 בחוק):

• פינוי ממוקדי האיסוף, מבתי התושבים (מכשירי חשמל גדולים שהוצאו מבתי התושבים), מהמשווקים וממחזיקי פסולת שאינה ביתית.
• הפרדה, מיון וטיפול (כולל מיחזור) בפסולת שאסף.
• רכישה, הצבה ותחזוקה של מכלי אצירה במוקדי איסוף.
• הקמה ותפעול של מרכזי איסוף ומיון.
• משתתף בעלות פרסום המידע לציבור הרחב.

אחראי לפינוי פסולת: (הרשות המקומית)  מחויב להתקשר עם גוף יישום מוכר לצורך ביצוע חובותיו, גוף היישום ישא במרבית העלויות של האחראי לפינוי פסולת (הקמת תשתית, איסוף פסולת, מיון, טיפול ועוד). (סעיף 17 בחוק)

מפעיל מתקן טיפול: החוק אינו מפרט בנושא עלויות.

הציבור הרחב (ועסקים המחזיקים בפסולת ביתית): יחיד שלא עוסק בפסולת לא אמור לשאת בעלות ישירה של איסוף/פינוי פסולת אלקט'. כמובן, ייתכן שעלות יישום החוק עבור היבואנים והיצרנים – תגולגל בסופו של דבר לצרכן דרך מחיר המוצרים.

מחזיק בפסולת שאינה ביתית: מחויב להקשר לגוף יישום מוכר. גוף היישום יישא בעלויות, אלא אם צוין אחרת בהסכם בין הצדדים. (סעיף 34)

החוק מגדיר נושאים מסחריים שהמשרד להגנ"ס לא יפרסם (סעיף 65), כגון כמות הפריטים שנמכרה ע"י יבואן/יצרן, המאזן הכספי והתקציבים של גוף היישום המוכר. החוק גם מגביל את גוף היישום המוכר בשימוש במידע המסחרי שהוא מקבל מלקוחותיו.

בהתאם לחומרת העבירה ייתכן מאסר עד שנה או קנסות עד כ 600 אלש"ח לתאגיד ו - 300 אלש"ח לאדם. כמו כן חלה אחריות נושאי משרה בתאגיד ויש המשך תשלום על כל יום של הפרה נמשכת (פרקים ח' + ט' סעיפים 43-58).

יצרן/יבואן בהיקף מוגבל: יצרן/יבואן שסך מכירות הציוד האלקטרוני קטן מהשיעור המינימלי הקבוע בחוק פטור ממרבית חובות החוק. אך עדיין יחויב בהגשת דוח שנתי מצומצם, וחובת ניהול רשימה עצמאית של פרטי הדיווח. הפטור אינו תקף לגבי סוללות, מצברים ונורות. (סעיף 12 לחוק + תקנות יצרן ויבואן בהיקף מוגבל ומשווק בגודל מזערי 2014)
הרחבה בנושא יצרן/יבואן בהיקף מוגבל
משווק בגודל מזערי: משווק שסך מכירות הציוד האלקטרוני קטן מהשיעור המינימלי הקבוע בחוק, יהיה פטור מדרישות החוק התקפות לגבי משווקים. הפטור אינו תקף לגבי סוללות, מצברים ונורות. (תקנות יצרן ויבואן בהיקף מוגבל ומשווק בגודל מזערי 2014).
הרחבה בנושא משווק מזערי

תרשים טיפול בפסולת אלקטרונית
(ניתן להגדיל על ידי לחיצה על התרשים)     

למידע כללי נוסף:

• מטרות החוק: לצמצם את ההשפעה השלילית על הסביבה שמקורה בפסולת אלקטרונית על ידי צמצום כמות הפסולת הנוצרת מאלקטרוניקה, מניעת הטמנתה ועידוד שימוש חוזר. את המטרות האלה החוק משיג בעזרת החלת אחריות יצרן מורחבת (Extended producer responsibility EPR) בתחום האלקטרוניקה.
• כמות פסולת אלקטרונית בישראל: 130,000 טון פסולת אלקטרונית בשנה נכון לסוף שנת 2012 (מקור).
• בעיות סביבתיות של פסולת אלקטרונית:
  • תופסת נפח הטמנה יקר ערך.
  • מכילה חומרים מסוכנים ורעלים העלולים לגרום לזיהום קרקע ומקורות מים.
  • מכילה חומרי גלם יקרים אשר מיחזורם יכול להביא ל: חסכון כספי, מניעת תהליכי כרייה והפקה יקרים בעלי השפעה סביבתית, הפחתת תלות ביבוא.

בעלת התפקיד האמונה על תחום פסולת אלקטרונית במשרד להגנ"ס היא נועה שפיצר-מזרחי, מנהלת אגף אחריות יצרן מורחבת - פסולת, הפועל תחת אשכול שלטון מקומי בראשו עומד הסמנכ"ל גיא סמט.