המשרד להגנת הסביבה הודיע לשני גופי היישום המוכרים למיחזור פסולת אלקטרונית, מא"י ות.מ.י, כי החל מ-1 בינואר 2027 הם יידרשו לשלוח את הפסולת האלקטרונית שהם אוספים למתקני טיפול מורשים שעומדים בתקן המיחזור האירופי סנלק (Cenelec EN50625-1/EN50625-2-3), שעוסק בטיפול בפסולת אלקטרונית.

במכתב של המשרד להגנ"ס מוסבר שבעקבות אימוץ התקן האירופי סנלק, מתקני המיחזור יידרשו כעת לתעודת הסמכה שינפיק גוף מוסמך לתקן מארגון  Weeelabexהבינלאומי. ההסמכה מתקבלת על בסיס טיפול קודם, כלומר המתקן צריך לעמוד בתקן לפני שהוא מקבל את ההסמכה. כמו כן, כדי לקבל אישור עמידה בתקן, המתקנים ייאלצו לעבור ביקורת אחת לשנה.

במשרד להגנ"ס מדגישים שפסולת אלקטרונית שתטופל במתקנים שאינם עומדים בתקן, לא תוכר לצורך יעדי המיחזור, ואי-עמידה ביעדים משמעותה עיצומים כספיים שיושתו על היצרנים והיבואנים שמממנים את פעילות שני גופי היישום.

אימוץ התקן האירופאי הוא חלק מתהליך עדכון התנאים לרשיון עסק למתקני טיפול בפסולת אלקטרונית, שהמשרד להגנ"ס מקדם בשנים האחרונות. המטרה העיקרית של התנאים החדשים, כולל אימוץ התקן האירופי, היא לשפר את איכות המיחזור כדי למנוע מפגעים סביבתיים ובריאותיים ולשפר את מיצוי החומרים בתהליכי המיחזור.

כמובן שאימוץ התקן צפוי לייקר את דמי הטיפול בפסולת אלקטרונית, אך במשרד להגנ"ס מסבירים שאם לוקחים בחשבון את העלויות החיצוניות הסביבתיות, אז אימוץ התקן הוא בעל תועלת כלכלית למשק.

בישראל פועלים כ-50 מתקנים לטיפול בפסולת אלקטרונית, רובם פעלו עד היום בכפוף לתנאי רישיון עסק בסיסיים ביותר, וכפי שדיווחנו לפני כשנתיים, גם בהם חלקם לא עומדים.

לינק למכתב המשרד להגנ"ס בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. תנאים חדשים למתקני טיפול בפסולת אלקטרונית, 11.06.2023
2. ביקורת פתע: חשד להפרות ב-28 אתרי טיפול בפסולת אלקטרונית, 21.06.2023
3. אימוץ תקן מיחזור אירופי בענף פסולת אלקטרונית, 19.12.2023
4. לקראת אימוץ תקן לטיפול בפסולת אלקטרונית, 11.4.2022
5. למידע נוסף על פסולת אלקטרונית | infospot

תקן סנלק CENELEC: אחסון, הובלה, טיפול ודיווח

סנלק ((CENELEC – European Committee for Electronic Standardization הוא הגוף האירופי לקביעת תקנים בתחום החשמל, האלקטרוניקה והטכנולוגיה, והוא גם גיבש תקנים של טיפול בפסולת אלקטרונית שמומלצים לשימוש על-ידי הנציבות האירופית, אשר אומצו כחובה בחלק ממדינות אירופה.

קבוצת תקני סנלק שעוסקים בפסולת אלקטרונית נחלקים ל-7 תקנים שונים:

1. EN50625-1: טיפול כללי וסילוק מזהמים
2. EN50625-2-1: טיפול בנורות
3. EN50625-2-2: טיפול במסכים
4. EN50625-2-3: טיפול בציוד קירור וחימום
5. EN50625-2-4: טיפול בפאנלים סולאריים
6. TS50625-4: איסוף ולוגיסטיקה
7. EN50625-5: טיפול סופי Final Treatment

לפי מכתבו של המשרד להגנ"ס מתקני המיחזור בישראל יידרשו לאמץ 2 תקנים מבינהם:

• תקן EN50625-1 טיפול כללי וסילוק מזהמים
• EN50625-2-3: טיפול בציוד קירור וחימום

יש כבר חברה ישראלית שמלווה מפעלי מיחזור בהיערכות וקבלת הסמכה של תקן סנלק האירופאי, יחד עם שותף בינלאומי בעל הסמכה מתאימה. ערן שריקר, מחברת ספירלה פתרונות סביבתיים, הסביר לנו שהשירות כולל מיפוי פערים בהשוואה לדרישות התקן, ליווי בביצוע התאמות, ולבסוף קבלת הסמכה.

תנאי רישיון העסק של מתקני טיפול בפסולת אלקטרונית יוחמרו

כפי שדיווחנו, לפני כשנה וחצי פרסם המשרד להגנ"ס טיוטת תנאים חדשים לרישיון עסק למתקני טיפול בפסולת אלקטרונית. אחת הדרישות בתנאים החדשים היא לעמוד בתקן סנלק.

עד כה התנאים לרישיון עסק שמתקני טיפול בפסולת אלקטרונית נדרשו לעמוד בהם התייחסו לטיפול בפסולת באופן כללי, בלי הוראות ספציפיות לפסולת אלקטרונית אף שהיא נחשבת למסוכנת לסביבה בגלל הרכבה ומאפייניה הייחודיים.

המשרד להגנ"ס כבר מחיל חלק מהדרישות בעת חידוש רישיון העסק של כל אחד מבין 50 מתקני טיפול בפסולת אלקטרונית, הנדרשים לכך אחת ל-5 שנים.

הנה כמה מהסעיפים המרכזיים, פרט לאימוץ תקן סנלק, שמופיעים בטיוטת מסמך עדכון התנאים לרישיון העסק למתקני טיפול בפסולת אלקטרונית שפורסם לפני כשנה וחצי:

• מניעת כניסת נגר עילי נקי (מי גשם) לאזור הטיפול והאחסון וקירוי קבוע כדי למנוע הרטבה של פסולת הציוד והסוללות לאורך שרשרת הקליטה, הטיפול והאחסון.
• התקנת מאצרה אטומה עבור הטיפול בחומרים מסוכנים נוזליים.
• הכנת תוכנית קליטת ציוד הכוללת נוהל לאופן בדיקה ומיון סוגי פסולת הציוד החשמלי והאלקטרוני המתקבלת במתקן.
• הוראות אחסון פסולת ותוצרי הטיפול, לרבות הוראות נפרדות לאחסון ולטיפול בסוגים שונים של פסולת אלקטרונית – סוללות ליתיום, רכיבים המכילים אסבסט או כספית, סוללות, מצברים, מסכים ועוד.
• חובה לדווח על שינוי בפעולת מתקן הטיפול, או במיקומו, וכן הוראות לפינוי הפסולת והשארת המקום לאחר הפינוי, כולל דרישה לסקר היסטורי לבדיקת חשד לזיהום קרקע.
• חובה לפעול לפי תקני המיחזור האירופיים סנלק CENELEC.

העלייה בדמי הטיפול צפויה לייקר את המוצרים האלקטרוניים

כאמור, המטרה העיקרית של התנאים החדשים לרשיון העסק היא לשפר את איכות המיחזור כדי למנוע מפגעים סביבתיים ולשפר את מיצוי החומרים בתהליכי המיחזור.

ואולם יישום התנאים החדשים (שתקן סנלק הוא חלק מהם) כרוך בייקור מחירי הטיפול בפסולת שהיבואנים והיצרנים של ציוד אלקטרוני משלמים לגופי היישום המוכרים (מ.א.י ות.מ.י). לפי ההערכת המשרד להגנ"ס, העלות המשקית הישירה שכרוכה באימוץ התנאים החדשים תעמוד על כ-40 מיליון ₪ בשנה, ולאחר מכן יירד בהדרגה ל-20 מיליון ₪ בשנה.

לפי טיוטת התנאים חדשים לרישוי מתקני טיפול בפסולת אלקטרונית שפרסם המשרד להגנ"ס לפני כשנה וחצי, ענף הפסולת האלקטרונית סובל מכשל שוק שלא מביא בחשבון את העלויות החיצוניות הסביבתיות השליליות שנוצרות בעקבות הטיפול הלקוי בפסולת כיום. לכן, אם מביאים בחשבון את העלויות החיצוניות, יש יתרונות כלכליים למשק מיישום התנאים החדשים. לפי המשרד להגנ"ס, התועלת הכלכלית הצפויה למשק מהחלת תקן סנלק תעמוד על 300–500 מיליון ₪ עד שנת 2040.

התייחסויות

דותן קבק, מנכ"ל תאגיד מא"י: "מא"י מובילה כבר קרוב לשנתיים את ההיערכות ליישום תקן סנלק, מתוך מחויבות עמוקה לסטנדרט מתקדם ומפוקח לטיפול בפסולת אלקטרונית. אנחנו פועלים במקצועיות ובשיתוף פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים – רגולטורים, יבואנים, יצרנים ומפעילי מתקנים – כדי להבטיח שהמהלך יתבצע באופן אחראי, ישים וכלכלי. אך חשוב להדגיש: הצלחת התהליך הזה אינה תלויה בנו בלבד. אם לא נשנס כולנו מותניים – הממשלה, התעשייה והיבואנים – נמצא את עצמנו בעוד שנה וחצי מול שוקת שבורה, עם אי-עמידה ביעדי מחזור וחשיפה לעיצומים כספיים. מא"י עושה כל שביכולתה להוביל, ללוות ולמתן את ההשלכות, אבל זהו רגע שבו נדרשת הירתמות כוללת של כל השחקנים בשוק, כדי שנוכל לעמוד ביעדים הלאומיים ולבצע שינוי אמיתי בשטח".

תאגיד המיחזור לפסולת אלקטרונית ת.מ.י: "ת.מ.י רואה חשיבות רבה בהובלת מהלכים שמטרתם שיפור איכות הטיפול בפסולת אלקטרונית, חיזוק ההגנה על בריאות הציבור והסביבה, ולקידום המעבר לכלכלה מעגלית. התקן החדש שצפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2027, מהווה צעד משמעותי בכיוון זה ואנו נערכים בהתאם. כגוף יישום מוכר, אנו בוחנים לעומק את יישום התקן בשטח ואת השלכותיו התפעוליות והמשקיות, ונערכים לסייע למתקני הטיפול כדי להבטיח שהמעבר יתבצע בצורה אחראית, הדרגתית ויעילה – לטובת כלל הציבור והסביבה. מדובר במהלך בעל השלכות תפעוליות וכלכליות משמעותיות, ולפיכך חיוני שהמשרד להגנת הסביבה יהיה שותף פעיל ביישום התקן, ילווה את המהלך מקרוב ויאפשר גמישות במקרים שבהם נדרש מענה מותאם לשטח – לטובת הצלחת יישום הרפורמה בפועל".

קבוצת אולטרייד, שמפעילה ומקימה מפעלי מיחזור לפסולת אלקטרונית: "קבוצת אולטרייד מברכת את המשרד להגנת הסביבה על אימוץ תקן Cenelec למיחזור במדינת ישראל. מהלך זה משלים את חקיקת החוק לטיפול סביבתי בפסולת אלקטרונית ומציב סטנדרט מיחזור ראוי לשינוע, טיפול ומיחזור פסולת אלקטרונית. אנו נמשיך לפעול באחריות ובשקיפות מלאה לשמירה על התקנים המחמירים הנדרשים. מחוייבתינו להגנה על הסביבה ולחדשנות טכנולוגית עומדת בראש סדר העדיפויות שלנו".

---

מסמכים רלוונטיים: