המשרד להגנת הסביבה הפיץ לאחרונה מסמך התייעצות ראשוני לבעלי עניין בנוגע לכוונתו לאמץ תקינה אירופאית לטיפול בפסולת אלקטרונית, בשם סנלק CENELEC.

תקני CENELEC כוללים הוראות מפורטות לאיסוף, שינוע, אחסון וטיפול בפסולת אלקטרונית, כולל התייחסות נפרדת למוצרים אלקטרוניים שונים. המשרד להגנ"ס מציע להחיל חלק מהתקנים לכל המאוחר עד שנת 2024 באמצעות התנאים ברישיון העסק של מתקני טיפול בפסולת אלקטרונית, ובאמצעות תנאים שיקבעו לשני גופי היישום המוכרים – אקומיוניטי ו-מ.א.י.

מזה מספר שנים המשרד להגנת הסביבה מדבר על הצורך באימוץ תקן לטיפול בפסולת אלקטרונית. לפני כשנתיים הוא עשה מהלך ראשון בכיוון, כאשר החליט להקפיד על יישום דרישות החוק לגבי טיפול במיחזור מקררים ומזגנים. בהמשך הכתבה נבחן את השפעת הצעד הזה על השוק, כדי ללמוד ממנו על המהלך הרחב יותר שהמשרד מתכנן כעת.

כיום אין חובת יישום של תקן סלנק באיחוד האירופאי, ורק מדינות ספורות אימצו את התקן כמחייב, בינהן הולנד, סלובניה, צרפת, אירלנד וצ'כיה.

כתבות רלוונטיות:

1. עדכוני מדיניות בענף הפסולת, 28.10.2021
2. דרישה חדשה ממתקני טיפול בפסולת אלקטרונית, 30.09.2020
3. מחמירים את הדרישות למיחזור פסולת אלקטרונית, 08/03/2020
4. כיצד רשות מקומית מרוויחה מיישום חוק הפסולת האלקטרונית? 23.12.2019
5. החמרת תקן המיחזור מסעיר את ענף הפסולת האלקטרונית, 11.12.2019
6. למידע נוסף על פסולת אלקטרונית | infospot

בישראל אין תקן לטיפול לפסולת אלקטרונית

בתוספת השנייה לחוק פסולת אלקטרונית אמנם נקבעו הוראות כלליות לטיפול בפסולת אלקטרונית, אולם הן בסיסיות ולא ברמת פירוט ואיכות טיפול כמו התקנים במדינות המובילות.

העדר תקן ראוי למיחזור פסולת אלקטרונית, גורם לכך שאין למפעלי מיחזור (או יזמים בתחום) תמריץ להשקיע בשדרוג או הקמה של מתקני מיחזור, מכיוון שהם לא יוכלו להציע מחיר תחרותי למיחזור הפסולת. זאת בהשוואה לעשרות האתרים שמורשים כיום לקלוט פסולת אלקטרונית, אך בעצם לא מבצעים כמעט שום פעולה, למעט גריטה, ולכן יכולים לגבות מחיר נמוך.

המצב בו הפסולת האלקטרונית לא מטופלת באופן מיטבי גורמת לשחרור גזים רעילים וגזי חממה לאטמוספירה, זליגת חומרים מסוכנים לקרקע ולמי התהום ומפגעים סביבתיים נוספים.

אימוץ 3 תקנים תוך פחות משנתיים

לפי מסמך ההתייעצות, כדי לתת לשוק זמן להיערך לכניסת התקנים לתוקף, מוצע להחיל את התקנים בהדרגה