ביום עיון של איגוד לשכות המסחר שהתמקד ביישום חוקי אחריות יצרן מורחבת, המשרד להגנת הסביבה ציין את המהלכים שהוא מקדם כעת בתחום, ביניהם אימוץ תקן מיחזור בינלאומי לפסולת אלקטרונית שצפוי לגרום לעליית דמי הטיפול, שינוי אופן חישוב דמי הטיפול בפסולת אריזות, פסולת אריזות שלא מוינה במקור לא תוכר ליעדי מיחזור, החלת חוק השקיות על כלל המשק ועוד.

הפרטים לפניכם.

כתבות רלוונטיות:

1. דרישה חדשה ממתקני טיפול בפסולת אלקטרונית, 30.09.2020
2. מחמירים את הדרישות למיחזור פסולת אלקטרונית, 08/03/2020
3. כיצד רשות מקומית מרוויחה מיישום חוק הפסולת האלקטרונית? 23.12.2019
4. החמרת תקן המיחזור מסעיר את ענף הפסולת האלקטרונית, 11.12.2019
5. למידע נוסף על פסולת אלקטרונית | infospot

חוק מסגרת כללי לענף הפסולת

כבר מספר שנים שהמשרד להגנת הסביבה רוצה לקדם חוק מסגרת לפסולת, בניגוד למצב שקיים כיום בו יש מקבץ של חוקי פסולת שונים (אריזות, מכלי משקה, צמיגים, שקיות, פסולת אלקטרונית וכו'). הנושא הזה קיבל התייחסות גם באסטרטגיית הפסולת שהמשרד להגנ"ס הציג לפני כשנה.

אלא שעד עתה לא דווח על הנעת תהליך החקיקה המדובר. כעת, נציגת המשרד להגנת הסביבה ציינה כי המשרד מקדם את חוק המסגרת לענף הפסולת שיכלול בין היתר: איסור הטמנת פסולת שלא עברה מיון, העלאת יעדי המיחזור בדומה לאירופה, קביעת תקן למיחזור, מרשם מפעלי טיפול בפסולת והרחבת אחריות יצרן מורחבת לכלי רכב, שמנים, טקסטיל ופסולת חקלאית.

לפי אסטרטגיית הפסולת שפורסמה לפני כשנה, העדר חוק מסגרת גורם לחוסר עקביות בחקיקת הפסולת ובאופן הסדרת זרמי הפסולת השונים. חוסר האחידות מתבטא אפילו בהגדרות שונות של כמה מונחי בסיס בין חקיקה אחת לאחרת. כך למשל, אין אחידות בהגדרת מונחים כגון פסולת, מחזור, השבה, וחסרה הגדרה לסוף מעמד פסולת.

לפי האסטרטגיה, חוק מסגרת למשק הפסולת יהיה מבוסס על החקיקה האירופאית בתחום, לפי עקרונות היררכיית הפסולת, אחריות יצרן, ו'המזהם משלם'. החוק יקבע את העקרונות, ההגדרות, היעדים, האחריות והסמכות של הגורמים המעורבים בשרשרת הטיפול בפסולת.

פסולת אריזות: דמי טיפול לפי הקושי למחזר

המשרד מתכוון להפסיק להכיר בפסולת אריזות שלא הופרדה במקור לצורך עמידה ביעדי המיחזור. הכוונה כנראה לפסולת לא ממוינת מתחנות מעבר שתאגיד תמיר נהג לבקש להכיר בה. כך לפי דברי נציגת המשרד להגנ"ס ביום העיון.

כמו כן, תקופת ההכרה בתמיר כגוף היישום המוכר היחיד כיום בענף האריזות עומדת להסתיים בעוד כחודש ומסתבר שהתקבלו 3 בקשות חדשות להכרה כגוף יישום, אותן המשרד בוחן בימים אלה. בשנים האחרונות המשרד בחר שלא לאשר גוף יישום נוסף מלבד תמיר, בין היתר כדי לא לפגוע במטרות החוק וביעדיו. מעניין יהיה לראות אם השנה יחול שינוי.

בנוסף, צוין כי המשרד מקדם מהלך לפיו דמי הטיפול שתאגידי המיחזור ייגבו מיבואני ויצרני האריזות ישתנו בהתאם לקושי המיחזור של כל אריזה. כך, אריזות קשות יותר למיחזור או למיון יגררו דמי טיפול גבוהים יותר במטרה לעודד את היצרנים והיבואנים להשתמש באריזות שנוחות למיחזור. כיום דמי הטיפול נקבעים רק לפי סוג החומר (פלסטיק, נייר, מתכת וכו').

מטרה נוספת שתוטל על תאגידי המיחזור שיקבלו אישור בתקופת ההכרה החדשה תהיה להרחיב את פריסת הפחים הכתומים בארץ ל-90% ממשקי הבית.

פסולת אלקטרונית: תקן מיחזור אירופאי

גם בתחום הפסולת האלקטרונית ניתנו מספר עדכונים. למשל, בקרוב יפורסמו הבהרות נוספות לגבי תחולת החוק על פריטים שהיה לגביהם סימן שאלה – כמו ההבהרה לגבי אופניים חשמליים וקורקינטים שפורסמה בפברואר האחרון וההבהרה שפורסמה לגבי מחממי מים.

בנוסף לכך, המשרד פועל בשיתוף פעולה עם איגוד לשכות המסחר לטייב את נוהל פינוי פסולת אלקטרונית מבית הלקוח בעת רכישה והובלה של מוצר חדש.

כמו כן, נציגת המשרד להגנת הסביבה ציינה כי המשרד מקדם בימים אלה החלה של תקני סנלק – CENELEC - תקני מיחזור מחמירים יותר, בדומה לאלה שאימץ האיחוד האירופי. יישום של צעד כזה צפוי להעלות את דמי הטיפול שמשלמים היבואנים והיצרנים של מוצרים אלקטרוניים – לתאגידי מיחזור פסולת אלקטרונית, אך במקביל להבטיח מיחזור נאות.

הבעיה עם העדר תקן מיחזור היא שתאגידי המיחזור שמתחרים על ההכנסות מהיבואנים והיצרנים של מוצרים אלקטרוניים, נאלצים לתת את המחיר הנמוך ביותר למיחזור פסולת אלקטרונית. לפיכך, למתקני המיחזור יש תמריץ לבצע פעולות מיחזור מועטות ככל הניתן, ובזכות כך להציע מחיר נמוך ל'מיחזור הפסולת'.

בתחילת שנת 2020 המשרד התחיל להחיל תקן מיחזור מחמיר על מקררים. בעקבות כך תאגידי המיחזור המוכרים – אקומיוניטי ומ.א.י – העלו את דמי הטיפול של מקררים עבור היצרנים והיבואנים, בשל הקושי הגדול יותר במיחזור. לפי התקן המחמיר, מיחזור המקררים כולל גם איסוף וריקון של גזי הקירור והחומרים הרעילים מהם. כעת המשרד מקדם תקני מיחזור מחמירים יותר על מוצרים נוספים.

עדכונים בחוק הפיקדון וחוק השקיות

נציגת המשרד בכנס התייחסה גם לחוק הפיקדון וחוק השקיות. כפי שידוע, ב-1.12.2021 ייכנס לתוקף חוק הפיקדון על הכלי המשקה הגדולים והמשרד להגנת הסביבה נמצא בעיצומו של טיוב נוהל הדיווח מיצרני ויבואני משקאות. במקביל, המשרד עובד על הוראות ממונה בעניין תדירות איסוף המכלים מנקודות האיסוף.

המשרד גם מקדם את החלת חוק השקיות על כלל המשק ולא רק על הרשתות הגדולות, נושא עליו דיווחנו בעבר, ובכוונתו להמליץ על גביית מחיר מכירה על השקיות. כך לפי הדברים שנאמרו בכנס.

מהתיאוריה לפרקטיקה או "כיצד ליישם את חוקי הסביבה והמחזור"

מר ערן בושארי מנכ"ל חברת ערנות לסביבה תרם ליום העיון את חלקו - מניסיונה המקצועי של חברתו שמתמחה ביישום יעיל ותכליתי של רגולציה סביבתית בדגש על עמידה בחוקי הדיווח, על סמך 4 העקרונות הבאים:

1. ידע ומידע – זיהוי בעלי העניין הרלוונטיים בחברה, מתן מענה מקצועי לדילמות משפטיות ושאלות מפתח אופרטיביות. תכלול דרישות הרגולציה מול צרכי החברה החייבת (בהתאמה למבנה וגודל הארגון).
2. ניהול משאבים – המתייחס לעניין הקצאת המשאבים הנדרשים ואופן ניהולם המטריציוני לטובת יישומו האופטימלי של החוק; החל משלב ריכוז ואיסוף הנתונים ממערכות הרכש / תפעול / תפ"י, דרך אחראי הדיווח הארגוני ועד לביקורת המבוצעת ע"י נציגי הכספים/הנה"ח.
3. איסוף, ניתוח וטיוב הנתונים – תיעוד השיטה והתהליך לחילוץ יעיל ושיטתי של הנתונים ממע' המידע הפנימיות של הארגון, ניתוחם (מה חייב/אינו חייב בדיווח) הכולל אנליזות, בדיקות ייתכנות, תיעוד אסמכתאות לבקרה וכיו"ב.
4. ביקורת הדיווח – ביצוע בקרה פנימית כחלק מהבנת דרישות התאגיד והמבקר החיצוני, מיקוד בדיווח שנתי מבוקר, יעיל, מבוסס ומהימן.

------------

הדברים נאמרו ביום עיון ליישום חוקי פסולת ומיחזור של איגוד לשכות המסחר – תל אביב והמרכז

גופים לייעוץ ויישום חוק פסולת אריזות: