לאחר שנים של דחיות והתלבטויות של המשרד להגנת הסביבה, החליטה שלשום השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, להחיל את חוק הפיקדון על מכלי משקה גדולים בנפח 1.5 ליטר ומעלה, באופן דומה למנגנון הפיקדון שחל על מכלי המשקה הקטנים.

תינתן למשק תקופת היערכות של כשנה ליישום החוק.

הארגונים הירוקים מברכים על ההחלטה, ולצידם גם חלק מהרשויות המקומיות, בינהם פורום ה – 15 שתמכו בהחלטה.

מי שפחות אהב את ההחלטה הן חברות המשקאות, שטוענות כי ההחלטה תייקר את המשקאות ותסרבל את תהליך המיחזור, בעוד שלדבריהם ניתן היה להעלות את שיעור המיחזור באמצעים אחרים, זולים ופשוטים יותר.

כתבות רלוונטיות:

1. ההחלטה על פיקדון לבקבוקים גדולים נדחתה, 22/09/2020
2. בג"ץ: מדוע אלקין אינו מחיל את הפיקדון על מיכלים גדולים?, 22/12/2019
3. גם השנה לא נשלם פיקדון על בקבוקי משקה גדולים, 25/03/2019
4. האם בינואר 2019 נתחיל לשלם פיקדון גם על בקבוקים גדולים? 27/09/2018
5. יצרני המשקאות ישלמו קנס של 48 מיליון ₪, 28/05/2018
6. מידע נוסף על פסולת אריזות | infospot

הדדליין של עתירת אדם טבע ודין לבג"ץ

יש לציין שמי שהציב את הדדליין לפתרון סוגיית הפיקדון על מיכלי משקה גדולים היה בג"ץ, שביקש את התייחסות השרה גמליאל, לעתירה שהגישה עמותת אדם טבע ודין. גמליאל כמובן יכולה הייתה גם לבחור אחרת, ואולי אף להמשיך לדחות את קבלת ההחלטה, אך בחרה כאמור להחיל את חוק הפיקדון גם על מיכלי המשקה הגדולים.

ריכוז המספרים: 750 מיליון בקבוקים גדולים בשנה

לפי המשרד להגנ"ס:

• 2 מיליארד מכלי משקה קטנים וגדולים נצרכים מדי שנה בישראל – במשקל כולל של כ- 37,000 טון. רובם פלסטיק.
• כשליש הם מכלים גדולים בנפח 1.5 ליטר ומעלה, כ- 750 מיליון בקבוקים גדולים מדי שנה, אך הם מהווים כ 75% ממשקל הפלסטיק מבקבוקים בישראל, היות ובקבוק גדול מכיל פלסטיק רב יותר מבקבוק קטן.
• בקבוקי המשקה מהווים כ 0.5% ממשקל הפסולת בישראל, וכ- 3% ממשקל פסולת הפלסטיק.
• כ-18% מנפח הפסולת בשטחים הציבוריים בישראל הוא בקבוקי משקה.
• ממוצע האיסוף של מכלי משקה קטנים (עם פיקדון) עומד על כ-79%.
• ממוצע האיסוף של מכלי משקה גדולים עומד על כ-54%.

מדוע להשקיע בבקבוקים המהווים רק 0.5% מהפסולת?

מכלי המשקה (קטנים וגדולים) מהווים כ- 0.5% ממשקל הפסולת המיוצרת בישראל מדי שנה וכ- 3% ממשקל פסולת הפלסטיק בישראל.

מדוע הם מקבלים כל כך הרבה תשומת לב רגולטורית (חוק פיקדון ייעודי), תקשורתית וציבורית?

המשרד להגנת מסביר כי בקבוקי המשקה (הקטנים והגדולים) מהווים כ-18% מנפח הפסולת המושלכת בשטחים הציבוריים. אלא שמאותו סקר עולה כי כלים חד פעמיים מהווים 19% מהפסולת, בשטחים הפתוחים, ועליהם לא חלה כל רגולציה.

בנוסף, מסבירים במשרד, משקל הוא לא תמיד המדד הנכון כאשר בוחנים השפעה של זרם פסולת, ובמידה ובוחנים את הנפח שהבקבוקים תופסים במחזוריות (כלובי המיחזור) ובפחים הירוקים או הכתומים – החלק שלהם משמעותי הרבה יותר וגורם למילוי מהיר יותר של הפחים מה מחייב תדירות פינוי גבוהה יותר.

עוד טוענים במשרד, כי זרם הפלסטיק של הבקבוקים (PET) מאופיין באיכות פלסטיק גבוהה הניתנת למיחזור ולכן החלת פיקדון תאפשר איסוף כמות בקבוקים שתגדיל את הכדאיות להקמת מפעל מיחזור בישראל. 

זמן היערכות למשק - שנה

מכיוון שיישום חוק הפיקדון דורש היערכות משורה של גורמים במשק ועל רקע משבר הקורונה והחשש כי חוק הפיקדון יגרום לעליית מחירי המשקאות, הוחלט לאפשר תקופת היערכות של שנה, שהיא ארוכה מזו שקובע החוק (60 יום).

בזמן הזה, יידרשו חברות המשקאות לבצע את ההתאמות הנדרשות לצורך יישום החוק: החל מהוספת כיתוב בנושא הפיקדון על גבי מדבקות המוצר ובעיקר לבחון כיצד גם תאגידי המיחזור אל"ה ואסופתא יצטרכו להיערך למצב החדש ולהקים מערך לאיסוף ומיחזור מכלי המשקה הגדולים בהתאם ליעדי האיסוף והמיחזור שקובע החוק.

מכונות אוטומטיות במקום כלובי הבקבוקים

לצורך יישום החוק, כלובי הבקבוקים (ה"מיחזוריות") יוסרו מרחובות הערים, צעד שהרשויות המקומיות מברכות עליו.

את כלובי הבקבוקים אמורות להחליף מכונות איסוף והחזרת פיקדון אוטומטיות, שיוצבו בסופרמרקטים ובנקודות איסוף מרכזיות, במטרה למנוע התעסקות ידנית בקליטת הבקבוקים והחזר כספי הפיקדון. מהפרסום של המשרד לא ברור מי יישא בעלות רכישת, הצבת ותפעול המכונות.  

כמו כן, לא ברור האם המכונות יוצבו בכל הסופרמרקטים שיהיו מחויבים לקלוט בקבוקים.

רשתות השיווק התנגדו למהלך, שידרוש מהן להקצות שטח ואנשים להתעסקות עם מכונות האיסוף, ואולי גם אפשרות לקליטה ידנית והחזר הפיקדון דרך הקופה, במקומות בהן לא יוצבו מכונות, או לחלופין במקרים בהם המכונות מקולקלות, מלאות וכו'.

במשרד להגנ"ס מקווים כי הצבת המכונות האוטומטיות, תקל גם על ההשתתפות הציבורית באיסוף מיכלי המשקה הקטנים שנמצאים בפיקדון, כך שתוצאות שתי הקטגוריות ישתפרו.

כסף: מי שימחזר בקבוקים אולי ירוויח, השאר יפסידו

המשרד להגנ"ס מציג ניתוח כלכלי לפיו החלת הפיקדון צפויה לחסוך לציבור צרכני המשקאות הממחזר קרוב ל- 60 מיליון ₪ בשנה. זאת כתוצאה מהנחה שהיבואנים והיצרנים של המשקאות יספגו חלק מעלות הפיקדון, כך שצרכן שימחזר ויקבל את מלוא הפיקדון, ירוויח ביחס למצב הקיים.

מי שיפסיד, הם כמובן יצרני המשקאות, שיצטרכו לשאת בעלות ההקמה והתפעול של מערך איסוף ומיחזור בקבוקי המשקה הגדולים. לפי הניתוח שמציג המשרד להגנ"ס, גם הקמעונאים יפסידו, בשל ההתעסקות שלהם בקליטה הבקבוקים תמורת החזר הפיקדון.

תועלת שנתית מהחלת הפיקדון על מכלי משקה גדולים [מליוני ₪]

בניתוח כלכלי אחר שהציגו יצרני המשקאות ותאגיד אל"ה, נטען כי עלות יישום מנגנון הפיקדון על מיכלי משקה גדולים נע בין 250-400 מיליון ₪ מדי שנה, שימומנו באמצעות כספי הפיקדון שישלמו הצרכנים, אך לא יחזרו אליהם בפועל, אלא לגורמי איסוף שונים שעוסקים באיסוף בקבוקי המשקה.

מדוע לא לקבל את הצעת יצרני המשקאות?

יצרני המשקאות הציעו לשלב את בקבוקי המשקה בחוק האריזות, כך שהבקבוקים ייקלטו בפחים הכתומים. אך המשרד להגנת הסביבה טוען כי לפי הניסיון הבינלאומי ונתוני האיסוף הוולנטרי שהתקיים עד היום בישראל, הצעה זו לא תשיג את היעדים הסביבתיים של חוק הפיקדון (שיעור איסוף ומיחזור גבוה וניקיון השטחים הציבוריים).

המשרד להגנ"ס מסביר כי שיעור האיסוף והמיחזור הוולונטרי של הבקבוקים הגדולים עומד בשנים האחרונות על כ 54% וגם זאת תחת הנחות מקילות, ואילו שיעור האיסוף של הבקבוקים הקטנים שעליהם יש פיקדון עומד על קרוב ל 80%.

בנוסף, המשרד מסביר כי הצעת היצרנים מחייבת תיקוני חקיקה ראשית בחוק האריזות ובחוק הפיקדון (כרוך בתהליך ממושך) וכי ההיתכנות התפעולית מוטלת בספק מכיוון שכיום אין פריסה מתאימה של פחים כתומים.

רקע: ממתין להכרעה מינואר 2016

חוק הפיקדון על מכלי משקה הינו חוק אחריות היצרן הוותיק בישראל, שנחקק בשנת 1988, ומחייב את יצרני המשקאות לממן את מנגנון הפיקדון לאיסוף ומיחזור מכלי המשקה הקטנים מנפח 1.5 ליטר.

כיום יש בישראל 2 תאגידי מיחזור ליישום חוק הפיקדון: אל"ה ואסופתא. אל"ה, בבעלות חברות המשקאות הגדולות (מלבד טמפו) היא הגדולה מבין השניים ושולטת בכ – 90% מהשוק.

עד שנת 2016, האיסוף של הבקבוקים הגדולים (1.5 ליטר ומעלה) היה וולונטרי. אלא שחוק הפיקדון קובע כי החל מה 1 לינואר 2016, במידה ויצרני המשקאות לא עמדו ביעד איסוף שנתי של 55% למכלי משקה גדולים – אז מנגנון פיקדון יחול עליהם באופן אוטומטי. החוק מאפשר לשרה להגנת הסביבה להתערב במידה והאיסוף הכללי בפועל היה בין 47% - 55%.

כדי לעמוד ביעד, חברות המשקאות דאגו שנים קודם לכן, באמצעות אל"ה, לעודד איסוף וולונטרי של בקבוקי משקה גדולים, בין השאר באמצעות כלובי המיחזור לבקבוקים שכולנו מכירים.

אלא שמאז ינואר 2016, יש מחלוקת על העמידה בשיעור האיסוף של מכלי המשקה הגדולים, ולמרות שהמשרד להגנ"ס הכריע כי בשנת 2016 יצרני המשקאות אספו 51.4%, כל אחד מהשרים בתפקיד, שהנושא הובא לפתחו, נמנע מקבלת החלטה עד כה. הראשון היה אבי גבאי, אחריו זאב אלקין, וכעת השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, שהכריעה את בנושא.

התייחסויות

איגוד יצרניות המזון בהתאחדות התעשיינים וחברות המשקאות: "מס גמליאל הוא ספין ציני על חשבון הציבור, שיעלה לו ביוקר מחייה! בסביבת השרה שכחו לציין שהמהלך יהיה כרוך בעליית מחירים לצרכן, זאת לצד סירבול תהליך המחזור. טענותיה של השרה להורדת יוקר המחיה תוך כדי ההחלטה, הן לא פחות מלעג לרש, תרתי משמע. יוזכר פעם נוספת, כי לשרה גמליאל הוצגו הצעות שונות שהיו מגדילות משמעותית את היקפי המיחזור, מבלי לפגוע בכיס הצרכנים. לצערנו, השרה בחרה להטיל על הציבור, בשיא המשבר הכלכלי, מס חדש - מס גמליאל -  מתוך שיקולים תמוהים"

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: "אנחנו עושים היום היסטוריה במדינת ישראל עם החלטה חשובה שקיבלתי להחיל פיקדון על בקבוקי 1.5 ליטרים. הדרך הטובה ביותר לנקות את המרחב הציבורי מבקבוקים ריקים ולעודד מיחזור, היא באמצעות החלת פיקדון גם על הבקבוקים הגדולים. מדובר בצעד נכון מבחינה סביבתית וכלכלית כאחד: הפיקדון יביא לחיסכון של עשרות מיליוני שקלים ויוריד את יוקר המחיה. יש כאן Win-Win-Win לסביבה, לחברה ולכלכלה.

עם החלת הפיקדון, ישראל מצטרפת למועדון מתרחב של מדינות מפותחות ומתקדמות אשר החילו פיקדון על כלל בקבוקי המשקה. כולנו רואים איזה מפגע מהווים הבקבוקים הגדולים בטבע ובמרחבים הציבוריים בערים, וכמה מקום הם גוזלים בגלל עשרות אלפי כלובי מתכת המשמשים לאיסוף. החלת הפיקדון על הבקבוקים הגדולים תמנע מפגעים אלו, תגדיל את היקף האיסוף ותחסוך לצרכנים עשרות מיליוני שקלים בשנה, תוך יישום עקרון 'המזהם משלם'. החלת הפיקדון תתרום להורדת יוקר המחיה עבור הצרכנים הממחזרים ותחסוך לכלל הצרכנים כ-60 מיליון שקל בשנה. היא גם תעודד הקמת תשתית למיחזור פלסטיק בישראל, אשר תחליף את ההטמנה ואת ייצוא הפלסטיק למיחזור בחו"ל ותביא ליצירת מקומות עבודה חדשים"

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין: "אני מברך את השרה על ההחלטה, מדובר במהלך היסטורי בהגנה על הסביבה בישראל.

החלת החוק, תסיים תקופה בה עשרות מליוני בקבוקי פלסטיק מזהמים מוצאים דרכם בכל שנה למרחב הציבורי, לחופים ולשמורות הטבע. הציבור הישראלי ירוויח עשרות מיליוני שקלים מדי שנה מהחזר הפיקדון וישראל תיישר קו עם מדינות אירופה ותהיה מדינה נקייה ובריאה יותר לציבור ולסביבה. "

ירון ברדוגו, מנכ"ל תאגיד המיחזור אסופתא: "אני  מברך על ההחלטה החשובה והאמיצה של השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל. השרה תיקנה עוול סביבתי חברתי וכלכלי של 20 שנים ובעצם החלטתה מובילה למהפכת מחזור אמיתית  ומציבה את ישראל עם המדינות המתקדמות בעולם."

-------

מסמכים רלוונטיים: