ההחלטה על חוק הפיקדון לבקבוקי משקה גדולים שוב נדחתה
השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל דוחה את מועד קבלת ההחלטה על הרחבת חוק הפיקדון לבקבוקי משקה גדולים, אך מבטיחה להכריע בקרוב
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 22/9/2020

סוגיית הרחבת חוק הפיקדון על מיכלי המשקה הגדולים שוב תופסת כותרות. בדיון שהתקיים בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לפני שבוע הציגו הצדדים השונים את טיעוניהם, חמושים בחוות דעת כלכליות ממיטב המומחים.

אלא שגילה גמליאל, השרה להגנת הסביבה, שאמורה להכריע בנושא הודיעה כי היא לומדת את הנושא ולכן דוחה בינתיים את מועד קבלת ההחלטה. בג"ץ נענה אף הוא לבקשתה של גמליאל לדחות בחודש את תשובתה לעתירה שהגישה בנושא אדם טבע ודין.

בצד רשימת המתנגדים להרחבת חוק הפיקדון ניתן למנות את יצרני המשקאות ותאגיד המיחזור אל"ה, התאחדות התעשיינים, רשתות השיווק ואיגוד לשכות המסחר, מרכז השלטון המקומי ועוד. המצדדים בהרחבת חוק הפיקדון כוללת את הארגונים הירוקים ובראשם אדם טבע ודין, פורום ה-15 של הרשויות המקומיות, ותאגיד המיחזור אסופתא.

המתנגדים להרחבת חוק הפיקדון טוענים כי אין לכך הצדקה כלכלית, ובפרט בתקופת משבר הקורונה, משום שדמי הפיקדון לא יחזרו לציבור בפועל אלא אצל גורמי האיסוף בתחום ולכן מדובר בהשתת עלות נוספת של 300-450 מיליון ₪ על הציבור.

בנוסף, הם טוענים כי ניתן להגיע ליעדי איסוף דומים בעזרת הגברת מאמצי האיסוף הוולונטרי שקיימים כיום ו/או להחיל עליהם את חוק האריזות, בעלות נמוכה בהרבה.

המצדדים בהרחבת חוק הפיקדון, מציגים ניתוח כלכלי שונה, שמדבר על תועלת למשק ולציבור ויצירת מקומות עבודה וטוענים כי רק מנגנון הפיקדון יבטיח כי מיכלי המשקה הגדולים לא יושלכו בפארקים, בחופים ובשמורות הטבע.


כתבות רלוונטיות:

  1. בג"ץ: מדוע אלקין אינו מחיל את הפיקדון על מיכלים גדולים?, 22/12/2019
  2. גם השנה לא נשלם פיקדון על בקבוקי משקה גדולים, 25/03/2019
  3. האם בינואר 2019 נתחיל לשלם פיקדון גם על בקבוקים גדולים? 27/09/2018
  4. יצרני המשקאות ישלמו קנס של 48 מיליון ₪, 28/05/2018
  5. המחלוקת על נתוני המיחזור: עתירה לבג"ץ ומעצר, 21/12/2017
  6. מידע נוסף על פסולת אריזות | infospot

רקע: מעכבים את ההחלטה מאז שנת 2016

חוק הפיקדון על מכלי משקה הינו חוק אחריות היצרן הוותיק בישראל, שנחקק בשנת 1988, ומחייב את יצרני המשקאות לממן את מנגנון הפיקדון לאיסוף ומיחזור מכלי המשקה הקטנים מנפח 1.5 ליטר.

כיום יש בישראל 2 תאגידי מיחזור ליישום חוק הפיקדון: אל"ה ואסופתא. אל"ה, בבעלות חברות המשקאות הגדולות (מלבד טמפו) היא הגדולה מבין השניים ושולטת בכ – 90% מהשוק.

עד שנת 2016, האיסוף של הבקבוקים הגדולים (1.5 ליטר ומעלה) היה וולונטרי. אלא שחוק הפיקדון קובע כי החל מה 1 לינואר 2016, במידה ויצרני המשקאות לא עמדו ביעד איסוף שנתי של 55% למכלי משקה גדולים – אז מנגנון פיקדון יחול עליהם באופן אוטומטי. החוק מאפשר לשרה להגנת הסביבה להתערב במידה והאיסוף הכללי בפועל היה בין 47% - 55%.

כדי לעמוד ביעד, חברות המשקאות דאגו שנים קודם לכן, באמצעות אל"ה, לעודד איסוף וולונטרי של בקבוקי משקה גדולים, בין השאר באמצעות כלובי המיחזור לבקבוקים שכולנו מכירים.

אלא שמאז ינואר 2016, יש מחלוקת על העמידה בשיעור האיסוף של מכלי המשקה הגדולים, ולמרות שהמשרד להגנ"ס הכריע כי בשנת 2016 יצרני המשקאות אספו 51.4%, כל אחד מהשרים בתפקיד, שהנושא הובא לפתחו, נמנע מקבלת החלטה עד כה. הראשון היה אבי גבאי, אחריו זאב אלקין, וכעת השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל.

אדם טבע ודין: רק הפיקדון ימנע השלכת בקבוקים בפארקים ובחופים

עמותת אדם טבע ודין (אט"ד) שמובילה את המאבק להחלת חוק הפיקדון על מיכלי משקה גדולים הגישה לפני כשנה עתירה לבג"ץ בדרישה לחייב את השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין, לקבל החלטה לגבי חוק הפיקדון, כפי שהחוק מורה. אך נראה שהעתירה לא הועילה וכעת אותה עתירה מופנית כלפי השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, שגם היא בינתיים דוחה את קבלת ההחלטה בנושא, בטענה שהיא צריכה קודם ללמוד אותו. 

אט"ד טוענת בראש ובראשונה, כי החלת הפיקדון תמנע את הפיזור של אותם בקבוקים בפארקים, בחופים ובשמורות הטבע, מכיוון שיהיה להם ערך ומישהו יטרח לאסוף אותם תמורת הפיקדון.

בנוסף, בעמותה טוענים כי הניסיון מלמד שיצרני המשקאות לא מייקרים את מחיר הבקבוקים במלוא מחיר הפיקדון, כך שכל צרכן שמחזיר בקבוק ריק, יוצר לעצמו הכנסה, שמסתכמת ברווח לציבור של כ 100 מיליון ₪. כמו כן, את ההשקעה הראשונית במערך האיסוף ברשתות השיווק ובתחנות דלק, אפשר לממן מקרן הניקיון, טוענת אט"ד, כך שלא תיפול על המגזרה הפרטי.

אל"ה: אין היגיון כלכלי בפיקדון על מיכלים גדולים

תאגיד מיחזור הבקבוקים – אל"ה (שבעליו הם יצרני המשקאות הגדולים), שמתנגד להרחבת חוק הפיקדון, טוען כי בשנת 2019, המערך הקיים של איסוף בקבוקי המשקה הגדולים (באמצעות כלובי המיחזור, מיון בתחנות מעבר לפסולת ועוד) הביא לאיסוף של 63% ממיכלי המשקה הגדולים בעלות ממוצעת של 3 אג' למיכל. בעוד עלות יישום מנגנון הפיקדון על מיכלי המשקה הקטנים עומדת על כ- 18 אג' למיכל.

לפי אל"ה, עלות הפעלת מנגנון הפיקדון על מיכלי משקה גדולים נע בין 250-400 מיליון ₪ מדי שנה, שימומנו באמצעות כספי הפיקדון שישלמו הצרכנים, אך לא יחזרו אליהם בפועל, אלא לגורמי איסוף שונים שעוסקים באיסוף בקבוקי המשקה.

בנוסף, שיעור האיסוף של מיכלי המשקה הקטנים, באמצעות מנגנון הפיקדון הקיים, עומד על 77%, כך שהפער בין הקיים כיום בבקבוקים הגדולים (63%) אינו גדול וניתן לצמצום על ידי הגברת האיסוף הוולונטרי. כמו כן, במידה והפיקדון יחול גם על המיכלים הגדולים, ההישגים הנוכחיים של איסוף ציבורי וולונטרי באמצעות כלובי המיחזור, יאבדו.

יצרני המשקאות ורשתות השיווק: החלת חוק האריזות על הבקבוקים

התאחדות התעשיינים, שמייצגים בין השאר את יצרני המשקאות ואיאיגוד לשכות המסחר, שמייצגים בין השאר את רשתות השיווק, הציגו עמדה שמתנגדת להרחבת חוק הפיקדון, ותומכת בחלופה של החלת חוק האריזות על מיכלי המשקה הגדולים. לפי הצעתם, יעד האיסוף יהיה 73% והאיסוף יעשה באמצעות הפחים הכתומים של פסולת האריזות של תאגיד המיחזור תמיר, כך שלא יהיה צורך להקים ולממן תשתית איסוף חלופית.

בנוסף הם טוענים כי בנוסף לעלות השנתית, יש עלות להקמת מערך האיסוף ברשתות השיווק שמוערכת בכ 250 מיליון ₪, נטל כבד שלא ראוי שיושת על ענף המזון ורשתות השיווק נוכח משבר הקורונה.

הרשויות המקומיות: חלק בעד, חלק נגד

פורום ה-15 המאגד את 15 הרשויות המקומיות העצמאיות (חזקות) בישראל, בעד הרחבת חוק הפיקדון, בכדי למנוע את השלכתם בשטחים ציבוריים. בנוסף הם טוענים כי כלובי המיחזור חוסמים מדרכות, יוצרים מפגעי לכלוך ויוצרים תשטיפים שחודרים למי התהום.

אך נציגת מרכז השלטון במקומי התנגדה להרחבת החוק בטענה כי רשויות קטנות בפריפריה לא יהיו מסוגלות להתמודד איתו.

----------

מסמכים רלוונטיים:

  1. נייר עמדה על הרחבת