לפני שנה וחצי קרס מט"ש שדרות-שער הנגב והוזרמו יותר מחצי מיליון קו"ב של מי קולחים ושפכים לא מטופלים לנחל שקמה במשך תקופה של שנה. הזיהום הנרחב הביא לסגירת 7 קידוחי מי שתייה באזור וגרם לנזק סביבתי נרחב, מפגעי ריח, מפגעים תברואתיים, סכנה בריאותית מיתושות נגועות בקדחת הנילוס והימצאות חיידקי כולרה בשפכים ועוד.

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, נאמר כי רק לפני כחצי שנה, המט"ש התייצב והופסקה הזרמת הקולחין והשפכים לנחל שקמה. כמו כן עבודות להרחבת המט"ש צפויות להתחיל בקרוב, לצד עבודות על שיקום הנחל וסביבתו בסכום של כ-7 מלש"ח, שיתחילו לאחר שדיגומים יאמדו את היקף הזיהום שנגרם. נכון לעכשיו לא נמצא זיהום בקידוחי מי השתייה הסמוכים, אך ייתכן שהוא יגיע בהמשך, בהתאם לזמן הממושך שלוקח למים לחלחל למי התהום ולזרום לקידוחים.

המקרה של נחל שקמה הוא אמנם חריג, אך תרמה לכך העובדה שהמט"ש שקרס טיפל בכמות שפכים שגדולה מהקיבולת שלו, ויש עוד מט"שים במצב דומה שנמצאים בסיכון, זאת מכיוון שקצב הקמת המט"שים אינו תואם את קצב גידול האוכלוסייה. נכון לשנת 2022 היו בישראל 13 מט"שים (מתוך 88) שמטפלים בכמות שפכים מעבר ליכולתם, ועוד 11 מט"שים שמטפלים ביותר מ-90% מכמות השפכים המרבית שהם תוכננו לקלוט.

חשוב להדגיש שהעובדה שמט"ש קולט כמות שפכים גדולה ממה שהוא מתוכנן לקלוט, אינה גורמת להזרמת שפכים לא מטופלים לסביבה, אך היא מגבירה את הסיכוי לתקלות, מרווח הפעולה מצטמצם והסיכויים לנזק ניכר לסביבה ולבריאות הציבור גדלים. בדיון נקבע כי בקרוב הוועדה תכנס דיון רוחבי שיעסוק בנושא הפיקוח על המט"שים, בדגש על אלה שמטפלים בשפכים שמגיעים מהרשות הפלסטינית.

כתבות רלוונטיות:

1. חצי מיליון קו"ב שפכים זרמו לסביבה במשך חודשים בגלל קריסת מט"ש, 23.2.2025
2. כמות השפכים השנתית גדלה, והמט"שים לא מדביקים את הקצב,  3.3.2024
3. מחצית מהמט"שים מייצרים קולחים באיכות נמוכה מדי, 29.8.2023
4. גידול בכמות הבוצה בשנת 2022, 9.8.2023
5. תוכנית לנייד קולחים מהמרכז לחקלאות בנגב, 4.4.20232
6. למידע נוסף על שפכים | infospot

הזרמת הקולחים לנחל הופסקה, המט"ש יורחב

כאמור, בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בוועדת הפנים והגנ"ס של הכנסת,  דווח כי הזרמת מי הקולחים לנחל שקמה הופסקה לפני כחצי שנה. עם הפסקת ההזרמה, רשות המים ואיגוד הערים שדרות-שער הנגב עובדים על ייצוב המתקן, ריקון מאגרי החירום וניקוי מאגר השיטפונות, כדי להבטיח שאם שוב תהיה זליגה של שפכים, המט"ש יוכל לעבוד כראוי.

כמו כן צפויות להתחיל בקרוב עבודות להרחבת המט"ש והגדלת הקיבולת שלו לכ-25,000 קו"ב ויש תוכניות נוספות להרחבת המט"ש לקיבולת של עד 33,000 קו"ב עד שנת 2040.

עם חזרתו לעבודה שוטפת של המט"ש והפסקת הזרמת השפכים, יחל המשרד להגנ"ס בקרוב לברר את דרישות שיקום הנחל. על השיקום הופקדה מינהלת נחל שקמה וגובשו כמה תוכניות לשיקום הנחל, בהן תוכניות לשיקום הצמחייה ושיקום גיאומורפולוגי.

לעבודות השיקום והפיתוח של נחל שקמה (ונחל ניר עם הסמוך) הוקצו כאמור כ-7 מיליון ₪ שיתקבלו ממינהלת תקומה שהוקמה לשיקום יישובי עוטף עזה שנפגעו במלחמה.

לא זוהה זיהום בקידוחי המים, נדרש דיגום קרקע

לדברי ענת האס, העומדת בראש מינהלת נחל שקמה, יש לבצע דיגומים להערכת מידת הפגיעה בקרקע, ואלה יתחילו בקרוב.

לגבי זיהום מי השתייה, נציגי משרד הבריאות דיווחו שעד כה לא אותר זיהום בקידוחי מי השתייה של מקורות, אף שלאחר האירוע נסגרו ליתר ביטחון 7 קידוחים מחשש לחלול מי קולחים למי התהום. עם זאת הודגש כי יכולים לעבור שנים עד שזיהום במעלה הנחל יגיע לקידוחי ההפקה במורד הנחל.

עוד נושא שעלה הוא היתושות בנגועות בקדחת הנילוס המערבי שנמצאו לפני כשנה בסביבת הנחל ושהביאו את המשרד להגנ"ס להנחות את המועצות הרלוונטיות לנקוט צעדים. מאוחר יותר משרד הבריאות אף הזהיר את הציבור מכניסה לנחל. בדיון טענו נציגי המשרד להגנ"ס כי הנושא טופל ואולם נציגי משרד הבריאות ציינו שלאחרונה נמצאו בסביבת הנחל לא מעט זחלי יתושים.

כחצי מיליון קו"ב של שפכים הוזרמו לנחל שקמה

לפי נתון שהוצג בדיון הקודם שנערך בנושא בוועדת הפנים והגנ"ס, כחצי מיליון קו"ב של שפכים לא מטופלים זרמו לנחל שקמה בעקבות קריסת מט"ש שדרות-שער הנגב בחודש מאי 2024.

הזרמת השפכים ומי הקולחים באיכות ירודה נבעה משברים בריאקטור ביולוגי במט"ש. התקלה גרמה לכך שמי הקולחים לא השלימו את תהליך הטיהור במט"ש והיו באיכות ירודה והכילו מזהמים שמשרד הבריאות לא מתיר לשימוש חקלאי. כיוון שמדובר בכמות גדולה של שפכים ומי קולחים ולא היה עבורם פתרון בטווח הזמן הקצר, הם הוזרמו לנחל שקמה. במקביל ניסו הרשויות לצמצם את ההזרמה ולתקן את התקלה.

כדי לעצור את הזרימה לנחל הוקמו סכרים, נשאב ביוב שהצטבר, פונו מי קולחים שהצטברו ונעשתה הדברה נגד מזיקים וחקרים. נוסף על כך, הוזרמו חלק ממי הקולחים למאגר מי קולחים שמשמש להשקייה חקלאית (מאגר אור הנר) כדי למנוע את הזרמתם לסביבה, אך כיוון שמדובר במי קולחים באיכות ירודה שלא תואמת את המערכות של המאגר, הדבר גרם להשבתה של המאגר ולמפגעי ריח בסביבתו.

הכשלים במט"ש שדרות-שער הנגב החלו עוד זמן רב לפני קריסתו ב-2024. כבר בדו"ח מבקר המדינה ב-2018 נמתחה ביקורת על התנהלות איגוד ערים שדרות-שער הנגב, בין היתר על כך שהטיפול במים לא באיכות הנדרשת ועל העיכוב בשדרוג והרחבת המט"ש.

המט"שים לפני קריסה

כפי שדיווחנו בעבר, לפי דוח על מצב המט"שים בשנת 2022 שפרסם המשרד להגנ"ס, כ-50% מהשפכים בישראל (כ-291 מיליון מ"ק) מטופלים ב-24 מט"שים שיכולת הספיקה שלהם מנוצלת ברמה של יותר מ 90%, מהם 13 מט"שים טיפלו בכמות שפכים מעבר ליכולתם (כלומר יותר מ-100%). נוסף על כך יש עוד 13 מט"שים שקולטים כמויות שפכים ברמה של 80%-90% מהספיקה המרבית שלהם.

כשמט"ש קולט כמות גבוהה יותר של שפכים ממה שהוא מסוגל לטפל בה, הטיפול יעיל פחות, איכות הקולחים נמוכה יותר ועלולה להתרחש גלישה של השפכים הלא מטופלים לים, לנחלים ולעוד מקורות.

בדיון שנערך בשבוע שעבר בוועדת הפנים והגנ"ס נקבע כי יכונס דיון נפרד ורוחבי שיעסוק בנושא האכיפה והפיקוח על המט"שים, עם דגש מיוחד על אלה בקרבת קו התפר (כמו באזור עמק חפר, מיתר, עפולה וכו') הקולטים גם כמויות שפכים גדולות מהרשות הפלסטינית.

חברות ומעבדות לטיפול ובדיקה של שפכים תעשייתיים: