המשרד להגנת הסביבה פרסם את הדוח השנתי שלו על מצב 88 המט"שים הגדולים בארץ נכון ל-2022. הדוח מתייחס בין היתר לאיכות השפכים המטופלים, ליכולת הספיקה של המט"שים לעומת כמות השפכים המטופלים בפועל, למט"שים שפועלים ללא רישיון עסק ולמט"שים שצפויים להיסגר או לחלופין להשתדרג.

מהדוח עולה כי בשנת 2022 טופלו 577 מיליון מ"ק שפכים (93% מכלל השפכים בארץ) ב-88 המט"שים הגדולים בישראל בהם עוסק הדוח. 18 מתוכם פועלים ללא רישיון עסק. במרבית המט"שים (64) נמצאה לפחות חריגה של מזהם/פרמטר באיכות השפכים המטופלים, אך בראייה רב שנתית, יש שיפור באיכות השפכים המטופלים, הן בכמות, והן באיכות.

הדוח מציין כי בעוד שכמות השפכים בישראל גדלה בכל שנה בהתאם לקצב גידול האוכלוסייה, מספר המט"שים וספיקתם לא גדלים בקצב תואם.

קישור לדוח המפורט ולקובץ נתונים מסכם מופיע בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. מחצית מהמט"שים מייצרים קולחים באיכות נמוכה מדי, 29.8.2023
2. גידול בכמות הבוצה בשנת 2022, 9.8.2023
3. תוכנית לנייד קולחים מהמרכז לחקלאות בנגב, 4.4.2023
4. מגמות בהזרמת שפכי תעשייה לים ולנחלים, 30.8.2022
5. האתגרים של ענף השפכים בישראל, 29.6.2017
6. למידע נוסף על שפכים | infospot

גידול בכמות השפכים שעוברים טיפול שלישוני

הדוח מציג את הנתונים עבור 88 המט"שים המוגדרים כ'גדולים' לפי תקנות הקולחין. כלומר, מט"ש שאליו נכנסת ספיקה יומית ממוצעת שוות ערך ל-5,000 נפש לפחות, או מ-300 ק"ג צח"ב ליום ו-500 ק"ג צח"כ ליום.

לפי תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), המט"שים הגדולים מחויבים לטיפול שלישוני – טיפול שמגיע לאחר טיפול ראשוני וטיפול שניוני, והוא מביא לאיכות קולחים שמתירה שימוש להשקיית גידולים חקלאיים המיועדים למאכל אדם. טיפול שלישוני יכול לכלול בין היתר את התהליכים הבאים:  סינון חנקן בתהליך ביולוגי, סילוק זרחן בתהליך ביולוגי ו/או על ידי כימיקלים, סינון בלחץ, סינון נוסף של מוצקים מרחפים ועוד.

לפי הדוח, בשנת 2022 - 52 מבין 88 המט"שים הגדולים טיפלו ב-70% מהשפכים, המהווים 403 מיליון קו"ב בשנה, לאיכות שלישונית. מדובר בגידול של 10% בשפכים שמטופלים לרמה של טיפול שלישוני בין 2020 ל-2022.

לעומת זאת, 36 המט"שים הגדולים הנותרים מטפלים ב-30% מהשפכים, המהווים 174.6 מיליון קו"ב בשנה, עד לכדי איכות שניונית בלבד – כלומר, לא איכות המספיקה להשקיית גידולים למאכל. טיפול שניוני הוא טיפול ביולוגי שמטרתו לצמצם את ריכוז החומר האורגני בשפכים. לרוב, הטיפול מתבצע באמצעות תהליך ביולוגי טבעי של עיכול אירובי (בנוכחות חמצן) שבו בקטריות מפרקות את החומר האורגני. הטיפול השניוני כולל לעתים גם שיקוע וסילוק בוצה וחיטוי לצורך סילוק מיקרואורגניזמים פתוגנים (מעבירי מחלות).

חלק מהמט"שים שמטפלים לאיכות שניוניות, מיועדים לשדרוג תהליך הטיפול לרמה שלישונית, וחלקם מיועדים לביטול בשל חוסר היתכנות כלכלית לשדרג בהם את איכות הטיפול.

שיפור באיכות הקולחים

הדוח מציג את תוצאות בדיקת איכות הקולחים (שפכים מטופלים) ב-88 המט"שים. רק ב- 14 מט"שים לא היו חריגות באף אחד משבעת המזהמים המדווחים. ביתר 64 המט"שים, נמצאה לפחות חריגה במזהם אחד. ב-7 מט"שים, היו חריגות בכל 7 המזהמים שדווחו. המזהם שבו דווחו מרבית החריגות הוא חנקן כללי [Tn] עם 32 מט"שים חורגים, ואילו המזהם עם הכי מעט חריגות היה צריכת חמצן כימית [COD] עם 15 מט"שים חורגים. לפניכם טבלה שמסכמת את התוצאות:

מספר המט"שים בהם נמצאה חריגה באיכות הקולחים

* לחצו להגדלה

הדוח מציג גם השוואה תלת שנתית ממנה עולה כי במרבית המזהמים, חל שיפור בין השנים 2020-2022 במספר המט"שים בהם לא דווחו חריגות. בשני מזהמים בלבד, נתרן וכלורידים, נרשם גידול קל בשנת 2022. לפניכם טבלה שמסכמת את התוצאות:

מספר המט"שים שלא חרגו באיכות הקולחים בשנים 2020-2022

* לחצו להגדלה

קישור לקובץ נתונים מפורט עם נתוני דיווחי כל המט"שים מופיע בתחתית הכתבה.

מט"שים שיתבטלו, מט"שים שיורחבו

בדומה לדוח בשנה שעברה, גם השנה הדוח מציין כי רשות המים קיבלה החלטה על ביטול 20 מט"שים. הביטול תלוי בגורמים רבים, ביניהם: שדרוג והרחבה של מט"שים אחרים, הקמת קווי הולכה חדשים והקמת מט"שים חדשים.

במרבית המקרים, עקב חוסר היתכנות כלכלית מט"שים אלה אינם עוברים שדרוג ואינם מטפלים בשפכים לאיכות השלישונית הנדרשת, חלקם נמצאים מעל הספיקה המתוכננת שלהם ולחלקם אין פתרון ראוי לקולחים. כל אלו גורמים, בין היתר, לקולחים באיכות ירודה, שאינה מתאימה להשקיה חקלאית, שחלקם זורמים לסביבה, לנחלים או לים.

מנגד, יש 12 מט"שים שצפויים להתרחב ולהשתדרג בשנתיים הקרובות, חלקם בשיפור איכות הטיפול בקולחים לאיכות שלישונית, וחלקם להגדלת קיבולת השפכים בהם הם מסוגלים לטפל. בזכות הפרויקטים האלה, הספיקה של המט"שים אמורה לגדול בכ- 120,000 ממ"ק בשנה. חשוב לציין שלא מדובר על מט"שים חדשים, אלא רק שדרוג והרחבה של קיימים. הרחבת הספיקה הגדולה ביותר צפויה להתרחש ב-3 מט"שים:

1. שפד"ן: מספיקה של 415 מיליון מ"ק ל 475 ממ"ק בשנה, אמור היה להסתיים ב 2023.
2. מט"ש האוג: מספיקה של 10 מיליון ממ"ק בשנה ל-36 ממ"ק בשנה, כדי לטפל בשפכים הזורמים לנחל קדרון, הצפי לסיום השדרוג נדחה ל 2025.
3. מט"ש חיפה: מספיקה של 39 ממ"ק בשנה ל-54 ממ"ק בשנה. צפי לסיום שדרוג ב 2024.

שני פרויקטים משמעותיים לשדרוג והרחבה של מט"שים הסתיימו בשנת 2022:

1. מט"ש נהריה: שדרוג לרמה שלישונית והגדלת ספיקה מ 6.1 ממ"ק בשנה, ל 8 ממ"ק. אמור לקלוט את השפכים של מט"ש געתון ומט"ש שלומי, שיבוטלו.
2. מט"ש בית שאן: שדרוג לרמה שלישונית ל- 6.5 ממ"ק בשנה.

מט"שים שמטפלים בשפכים מעבר ליכולתם

לפי הדוח, כ-50% מהשפכים (כ-291 מיליון מ"ק) מטופלים ב-24 מט"שים שיכולת הספיקה שלהם מנוצלת כבר היום ברמה של יותר מ 90%, מהם 13 מט"שים טיפלו בכמות שפכים מעבר ליכולתם, כלומר מעל 100%. בנוסף, קיימים עוד 13 מט"שים שמקבלים כמויות שפכים ברמה של 90%-80% מהספיקה המירבית שלהם.

כאשר מט"ש קולט כמות גבוהה יותר של שפכים ממה שהוא מסוגל לטפל, הטיפול יעיל פחות, איכות הקולחין נמוכה יותר וגם עלולה להיות גלישה של השפכים הלא מטופלים לים, לנחלים ולמקורות נוספים.

המט"שים יחויבו לדווח בפורמט אחיד

כיום אין פורמט אחיד שהמט"שים חייבים לדווח לפיו. לכן כל מט"ש מעביר את הדוח בפורמט שונה ובחלק מהדוחות הנתונים אינם מלאים. המשרד להגנת הסביבה הודיע כי הוא פועל בימים אלה ליצירת פורמט אחיד ומחייב לכל המתקנים.

---

מסמכים רלוונטיים: