- מאת: מערכת infospot
- פורסם בתאריך: 29/6/2017
בשבוע שעבר התקיים כנס 'מוציאים את המט"ש מן הבוצה' ביוזמת מבט"י (מפעלי ביוב וטיהור ירושלים) והתאחדות התעשיינים. במהלך הכנס, בכירי ענף השפכים דנו באתגרים הניצבים בפני משק הביוב בשנים הקרובות.
שפכי תעשייה
ד"ר הראל גל, ממונה שפכי תעשייה ברשות המים, הסביר כיצד המהפכה שעבר משק הביוב בישראל, השפיעה על מפעלי תעשייה. לדבריו, כניסתם לתוקף של כללי שפכי מפעלים ב- 2011 הביאה לשינוי משמעותי בדרך בה מפעלים מטפלים בשפכיהם. להמחשה הסביר גל כי ב- 2015 תאגידי המים עשו מעל 10,000 דגימות שפכים במפעלים כשב 2011 לא היו בכלל דגימות כאלה. דגימות שפכים אלה, הובילו מן הסתם, בחלק מהמקרים, לתשלום נוסף בגין שפכים חריגים ושפכים אסורים – שכאמור לא היה לפני כן. גל הסביר כי דיגום בודד יכול להוביל לתשלום של מאות אלפי ₪, ואפילו מיליוני ₪, בגין שפכים חריגים ואסורים ולכן הוא חייב להיעשות כמו שצריך מא' ועד ת'.
ניר קנטור, מנהל איגוד הכימיה, הפרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים הציג את נקודת המבט של התעשיינים. לדבריו, התעשייה נרתמה לשינוי האדיר ולהשקעות שנדרשו ממנה בשנים האחרונות על מנת לטפל בשפכי התעשייה, אך אינה מקבלת מספיק שיתוף פעולה וסיוע מהרגולטורים. כדוגמא לכך ציין קנטור, כי מפעלים רבים מקימים מתקני טיפול בשפכים בחצר המפעל, אלא שהפרויקטים מתעכבים בגלל ועדות התכנון ברשויות המקומיות, ועקב כך המפעלים לא עומדים בלוחות הזמנים שהקציב המשרד להגנ"ס.
קנטור הדגיש, כי תחום השפכים התעשייתיים סובל במיוחד מבעיית ריבוי רגולטורים (הגנת הסביבה, בריאות, רשות מים ועוד) היות ומפעל זקוק לוודאות בכדי להשקיע בטכנולוגיות ותהליכים לטיפול בשפכים. אם המפעל חושש ממצב שהמערכת שהוא מקים במטרה לעמוד בדרישות של רגולטור אחד, לא תעמוד בדרישות של רגולטור אחר עוד שנה או שנתיים, הוא לא יכול לבצע את ההשקעה.
איכות ביוב ירודה בגלל ביוביות הפועלות בניגוד לחוק
מספר מפעילי מט"שים מהקהל ציינו, כי מגיעים אליהם שפכים ברמה ירודה, והם אובדי עצות ללא משאבים כספיים ולפעמים ללא יכולת הנדסית-טכנולוגית לטפל בשפכים החריגים. הראל גל מרשות המים ציין, כי ברמה הכלל-ארצית הם רואים שיפור באיכות השפכים, אלא שיש עדיין בעיות נקודתיות. לדבריו, אחד הגורמים לכך הן ביוביות המפנות שפכים עם שומנים מבתי עסק ומזרימות אותן למערכת הביוב העירונית ללא אישור ובניגוד לחוק. אותם מפעילי ביוביות פשוט מרימים מכסה ביוב בפינה מוצנעת ומזרימים את השפכים מרכב הביובית למערכת הביוב העירונית על מנת להימנע מתשלום דמי טיפול במתקני הטיפול.
גל ציין, כי רשות המים מכירה את הבעיה ויודעת כי יש מט"שים שמאוד סובלים מכך, וכי רשות המים בוחנת פתרונות לנושא זה.
טכנולוגיה להשבת שפכים עירוניים לתעשייה
יואב מנשה, מנהל פתרונות בחברת IDE, הציג פתרון טכנולוגי חדשני להשבת שפכים עירוניים ואספקת מים באיכות גבוהה לתעשייה. חברתIDE נחשבת לשחקן גלובלי מוביל בתחום ההתפלה לאחר שהקימה מעל 400 פרויקטים של מתקני טיפול והתפלת מים ברחבי העולם ומתפעלת עד היום את חלקם כולל 3 מתקנים בישראל (אשקלון, חדרה, שורק).
בשנים האחרונות, מספר מנשה,IDE ניצלה את הניסיון העשיר בהתפלה, על מנת לפתח פתרון טכנולוגי חדש של התפלת קולחין עירוניים לאיכות של מי תעשיה או מי שתייה. לדבריו, התפלת קולחין למי תעשייה ואפילו מי שתייה מוכרת ומתרחשת כבר מספר עשורים בארה"ב ומדינות נוספות בעולם. אלא שבישראל זה עדיין לא קורה, בעיקר בגלל מתקני ההתפלה של מי ים שמייתרים את הצורך בהתפלת קולחין.
יחד עם זאת, מסביר מנשה, יש בישראל היתכנות כלכלית להתפלת קולחין למי תעשייה. זאת משום שכיום התעשייה משתמשת במי שתייה יקרים אותם היא מעבירה טיפול נוסף (סילוק מינראלים) שיתאימו לצרכיה. לדבריו, הטיפול החדשני שלIDE , מייצר מי תעשיה במחירים הרבה יותר נמוכים בזכות הפרשי המחירים בין מי קולחין למי שתייה ובין התפלת הקולחין לתהליכי הטיפול במים במפעל.
חברת IDE הלכה צעד אחד נוסף, מסביר מנשה, ושדרגה את הטכנולוגיה הנפוצה בעולם להתפלת קולחין וייצרה תהליך המפחית את כמות הכימיקלים בתהליך וכן מייתרת שימוש בכימיקלים בעלי השפעה שלילית על מי התוצר בהם נעשה שימוש בתהליך הסטנדרטי ובכך מציעה פתרון סביבתי יותר, בטוח יותר ומוצר איכותי יותר במחיר תחרותי. על בסיס טכנולוגיה חדשה זו החברה מפעילה פיילוט של התפלת קולחין כבר מספר שנים באחד המט"שים בישראל ומתקן בקנה מידה קטן צפוי להתחיל לפעול בקליפורניה בקרוב.
הרחבת סמכויות ועדת חריגים לאיכות קולחין
'תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), 2010' קובעות את איכויות הקולחין אותן נדרש לייצר מט"ש על פי יעד הסילוק הסופי (חקלאות, נחל וכו'). הנחיות אלה חלות גם על מט"שים חדשים וגם על מט"שים קיימים, ללא הבדלה ביניהם. אלא שמרבית המט"שים הוותיקים שנבנו במקור להפיק קולחין באיכות מסוימת, לא עמדו בלוחות הזמנים המקוריים שהוגדרו בתקנות (01.2015) לשדרוג הטיפול בשפכים וטרם הגיעו לאיכויות המוגדרות בתקנות. כך הם נדרשים מעת לעת לגשת לוועדת חריגים ולקבל הארכה.
עמוס קלעג'י מנכ"ל חברת מבט"י, הציע לתת סמכות לגוף רגולטורי לבחון את מכלול הגורמים במט"שים קיימים, ביניהם טכנולוגיה קיימת, צפי גידול עתידי, מרחב פיזי קיים ועוד, ולהחליט בהתאם על הקלות קבועות שיאפשרו אופטימיזציה בין התנאים הייחודים למט"ש, לבין איכויות הקולחים הנדרשות ליעד הסילוק הספציפי למט"ש זה. למעשה מדובר בהרחבת הסמכות של ועדת החריגים הקיימת.
מה עושים עם הבוצה מהשפד"ן?
בישראל מיוצרים מדי שנה כ-120,000 טון בוצה (משקל חומר יבש) בשנה, שמקורם בכ-63 מט"שים. עד היום, כשליש מהבוצה הוזרמה לים דרך השפד"ן והשאר היה עובר ליישום כדשן בשדות חקלאיים, לאחר טיפול מקדים.
במהלך 2017 מופסקת ההזרמה של הבוצה מהשפד"ן לים בעקבות הקמה של מערך טיפול בבוצה בשפד"ן. עקב כך, כמות הבוצה שצריך למצוא לה פתרונות תגדל בכ-50% (מכ-80,000 טון משקל חומר יבש לכ-120,000 טון בשנה).
בשנים האחרונות ניכר מחסור באתרי קצה שיטפלו בבוצה ויהפכו אותה לקומפוסט חקלאי, המצוקה תגדל בעקבות הגידול בכמות הבוצה השנתית שתגיע מהשפד"ן. אחת הבעיות הגדולות של הקמת אתרי קצה היא איתור קרקע מתאימה וקבלת אישור ועדת התכנון. לפיכך, בכנס נאמר כי המשרד להגנת הסביבה שוקל לפרסם ב-2017-2018 קול קורא לתמיכה בהקמת מתקני טיפול בבוצה בתוך שטחי המט"שים בסכום שנע בין 6-10 מיליון ₪. קול קורא דומה פורסם ב-2014 בתקציב של 13 מיליון ₪ ומספר מתקנים קיבלו תמיכה, אלא שלא הייתה היענות מלאה ולכן התקציב לא נוצל עד תום. הרעיון מאחורי הקמת מתקני קצה לטיפול בבוצה בשטחי המט"ש היא לקצר את התהליך בזכות דילוג על שלב איתור הקרקע והקלה על קבלת אישור ועדות התכנון.
במקביל, אלון זס"ק, סמנכ"ל משאבי טבע במשרד להגנ"ס, הסביר ש'תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה),2004' נקבעו מתוך רצון להסדיר את אמות המידה הנדרשות לבוצה שמקורה בשפכים סניטריים שתוכל לשמש כדשן לשדות חקלאיים. לדבריו מדובר בתקנות הכי מחמירות בעולם בהקשר זה, וכי השוק הישראלי הצליח לאמץ אותן ולעמוד בדרישות. אלא שהיום יש פתרונות חדשים, כגון שימוש בבוצה לצורך השבה (הפקת אנרגיה) שיש צורך לאפשר את שילובם לצד הפתרונות הקיימים.
-----------
הדברים נאמרו בכנס 'מוציאים את המט"ש מן הבוצה' ביוזמת מבט"י (מפעלי ביוב וטיהור ירושלים) ואגף הכימיה הפרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים
-----------
קישורים רלוונטיים:
- תופעה: הזרמת שפכים אסורים שפוגעת בכיס של כולנו, 08.05.2016
- משהו מסריח בשוק הקומפוסט, 08.12.2016
- אושרו שינויים בכללי שפכי מפעלים המוזרמים לביוב, 14.05.2017
- מחקר: שימוש בבוצה כדשן מכפילה עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה, 15.12.2016
- אושרו תעריפי שפכים אסורים חדשים, 23.01.2017
- למידע נוסף על שפכים תעשייתיים | infospot
------------
חברות לטיפול בשפכים תעשייתיים:
