פסולת עירונית ביתית

שוק הפסולת עבר מהפכה בשלושת העשורים האחרונים בישראל ובפרט זרם הפסולת המרכזי - פסולת עירונית מעורבת. ראשיתה של המהפכה, בסגירת אתרי פסולת לא מוסדרים שפעלו ללא רישיון וללא תשתית לטיפול בפסולת, אך היו הפתרון השכיח לפסולת העירונית, עד לפני כ 15-20 שנים. כאמור, אתרים אלה נסגרו ובמקומם נפתחו והוסדרו תחנות מעבר ומיון לפסולת עירונית ואתרי הטמנה מודרניים המפחיתים את ההשפעה של הפסולת על הסביבה.

היטל הטמנה

המשך תהליך הסדרת שוק הפסולת, היה קביעת היטל ההטמנה לפני כ-20 שנים, במטרה לעודד פתרונות חלופיים סביבתיים יותר מהטמנה כגון הפחתה במקור, שימוש חוזר, מיחזור והשבה. היטל ההטמנה יוצר מחלוקות רבות בין הרשויות המקומיות למשרד להגנת הסביבה ולשאר הגורמים הפעולים בתחום. נראה שבנושא זה עוד לא נאמרה המילה האחרונה.

חוקי אחריות יצרן: אריזות, מכלי משקה, אלקטרונית, שקיות, צמיגים

במקביל, בשני העשורים האחרונים, נחקקו חוקי מיחזור ייעודיים לזרמי פסולת ספציפיים שבעקבות זאת הופרדו מזרם הפסולת העירונית המעורבת, הם נקראים גם חוקי אחריות יצרן מורחבת: חוק הפיקדון למכלי משקה, חוק פסולת אריזות, חוק פסולת אלקטרונית, וחוק השקיות.

מהפרדה במקור של פסולת אורגנית, למתקני קצה אזוריים

בנוסף לכך, לפני כשני עשורים, המשרד להגנת הסביבה ניסה להוביל מדיניות של הפרדה במקור של זרם הפסולת האורגנית (פסולת רטובה, מקורה בעיקר פסולת ממזון וגזם) בעזרת פחים חומים. החל בשנת 2015 תחת השר לשעבר אבי גבאי החליט המשרד להגנ"ס לשנות את המדיניות ולשים דגש על מתקני קצה אזוריים להפרדת הפסולת האורגנית, וההפרדה במקור נזנחה.

לאחר מכן, בתקופתו של השר זאב אלקין המדיניות החדשה תפסה תאוצה ולקראת סוף שנת 2017 המשרד להגנ"ס הציג אסטרטגיה חדשה לפסולת העירונית לפיה יושקעו בשנים הקרובות 4 מיליארד ש"ח להקמת מתקני מיון פסולת, מתקני טיפול אנארובי לפסולת אורגנית ומתקני שריפה להפקת אנרגיה מפסולת, כל זאת בשביל להביא לצמצום הטמנת הפסולת והגדלת הפתרונות הסביבתיים יותר.

האסטרטגיה הזו עברה כמה שינויים, תחת שרים.ות שונים.ות להגנת הסביבה, אך הכיוון הכללי נשמר:

• מתקני מיון אזורים יקלטו את הפסולת העירונית ויחלצו חומרים ברי מיחזור (מתכת, פלסטיק, וכו') שמהווים עד 10% מהפסולת, ויפרידו את הפסולת האורגנית (50%-45% מהפסולת) מ'שאריות המיון' שלא ניתנות למיחזור (50%-45% מהפסולת). 
• הפסולת האורגנית תשלח למתקני טיפול יעודיים (עיכול אנארובי וקומפוסטציה).
• שאריות המיון יטופלו במתקני השבת אנרגיה מפסולת (שריפה).

נכון לתחילת שנת 2025, הוקמו מספר מתקני מיון מתקדמים, אך יש מחסור במתקני טיפול בפסולת אורגנית, וטרם הוקם מתקן השבת אנרגיה מפסולת (למעט השימוש שנעשה ב-RDF במפעל המלט נשר רמלה).

חברות לפינוי וטיפול בפסולת עירונית