הבוקר הגעתי לסופר, וברגע קל של שכחה, השארתי בתא המטען את השקיות הרב פעמיות וכמעט נאלצתי לשלם עבור שקית פלסטיק סכום של 10 אגורות.

הקופאית רצתה לחסוך לי את ההוצאה, והציעה כי אקח שקית נייר שהיתה מונחת שם בערימה. "קחי, זה בחינם".

אמירה זו הקפיצה אותי. אני מתנגדת נחרצות ל"חוק השקיות" והתוצאה בשטח עליה מדווח המשרד להגנת סביבה מדי שנה כי "חוק השקיות ממשיך לצמצם את צריכת השקיות" היא טועה ומטעה!

כתבות רלוונטיות:

1. חוק השקיות ממשיך לצמצם צריכת שקיות, 26.09.2024
2. חוק השקיות ממשיך לצמצם רכישת שקיות, 09.07.2023
3. פז הפרה את חוק השקיות ותשלם 2.3 מיליון ₪, 08.05.2024
4. 85%  מהפסולת בחופים היא פלסטיק, 84% מגיעה מהיבשה, 28.02.2024
5. עלייה בכמות הפסולת בחופים ובקרקעית הים, 05.09.2023

הנזק העיקרי משקיות פלסטיק הוא לכלוך בשטחים פתוחים

בשנת 2008 הכנו מחקר לבקשת המשרד להגנת הסביבה, במוסד שמואל נאמן בטכניון, בנושא של צמצום השימוש בשקיות הפלסטיק.

המחקר מצא, כי הנזק הסביבתי העיקרי של שקיות הפלסטיק הוא הנזק הוויזואלי בשטחים הפתוחים. במסגרת המחקר, כימתנו, בסקר נרחב, את הפוטנציאל להיקף המפגע הסביבתי הזה והוא הוערך בכ- 6% מכלל שקיות הגופייה.

נכון, המשמעות של 6% מהשקיות זה מיליוני שקיות שמתעופפות בשטחים הפתוחים, אבל עלינו לזכור את עלויות ההפעלה של המנגנון של חוק השקיות שכרוך בגבייה, בקרה, דיווח וכו'. זהו מנגנון יקר שמטפל נקודתית בפחות מ-1% מכלל הפסולת העירונית המוצקה המיוצרת בישראל. גם אם נפליג לתרחישים האופטימיים ביותר של יישום חוק השקיות, הוא לא מציע פתרון לבעיית הפסולת בישראל.

האם חל גידול בצריכת שקיות שלא כלולות בחוק השקיות?

עלינו לזכור עוד כמה פרטים בהקשר זה:

• "חוק השקיות" לא חל על כל הקמעונאים בישראל, אלא רק על 24 הגדולים שבהם, אך המשרד להגנ"ס לא בודק אם יש עלייה בחלוקת שקיות אצל יתר הקמעונאים.
• החוק חל רק על שקיות מסוג "גופייה", אך המשרד להגנ"ס לא בודק אם יש עלייה בכמות ייצור שקיות מסוגים אחרים. כמו כן, ברור שאנשים מגיעים אל השטחים הפתוחים, חופי הים והיערות, גם עם שקיות שאינן מסוג גופיה.
• כאשר ביצענו את המחקר לא היה "חוק אריזות" בישראל. מדוע צריך חוק נפרד לשקיות וחוק נפרד לאריזות? שקיות הנשיאה הן, בהגדרה, אריזה.

לשקיות הנייר 'מחיר' סביבתי גבוה מאשר לשקיות הפלסטיק

ונחזור לארוע הבוקר. חשוב לומר כי שקיות הנייר אינן "בחינם". שקיות הנייר מעמיסות על הסביבה הרבה יותר משקיות הפלסטיק.

מחקרי ניתוח מחזור חיים (LCA, life cycle assessment) רבים מראים כי ייצור שקיות נייר מביא לפליטת פחמן דו חמצני (פד"ח) ברמות גבוהות יותר בהשוואה לשקיות הפלסטיק בשל תהליכי ייצור עתירי אנרגיה הנדרשים לייצור הנייר. ייצור שקיות הנייר כרוך בשימוש רב יותר במים והייצור גורם לחומציות גבוהה יותר בקרקע בשל תהליך הכנת הנייר.

שקיות פלסטיק אמנם עשויות מדלקים מאובנים, אך הן קלות משקל, מה שמפחית את כמות האנרגיה הנדרשת לייצור ולהובלה שלהן. משקלן הקל הוא גם הבעיה המרכזית, ואולי הסיבה העיקרית בגינה הן מושכות תשומת לב ציבורית, כי הן עפות ומתפזרות בסביבה, בחופי הים ובאוקיינוסים, מתפרקות ועלולות לגרום לחנק של יצורים יבשתיים וימיים ולפיזור מיקרופלסטיק.

כך למשך, מחקר דני משנת 2018 (קישור למחקר בתחתית הכתבה) מראה כי יש להשתמש בשקיות נייר לפחות 43 פעמים (!) כדי להשוות את ההשפעה הסביבתית לשקית פלסטיק אחת. ברור שאותה שקית נייר, שקיבלתי בחינם, לא תוכל לשמש כתחליף לשקית אשפה (דבר שכמובן, מקנה חיים נוספים לשקית הפלסטיק).

ומה בסוף החיים? מיחזור איננו כל הסיפור בבואנו לדון בשקיות הנייר. שקיות אלה לרוב רטובות או מזוהמות ולכן מיחזורן מוגבל. גם שקיות הפלסטיק אינן אידאליות למיחזור (עוביין קטן ומקשה על המיחזור), אבל לפחות ניתן לעשות בהן שימושים משניים ולהאריך את חייהן.

אגב, אם תרצו להשתמש במקום שקית הפלסטיק בשקית מכותנה אורגנית, אותו מחקר דני מראה כי תידרשו להשתמש בשקית כ 150 פעם על מנת לאזן את ההשפעה הסביבתית שלה לשקית הפלסטיק מבחינת פליטות גזי חממה. אם תרצו לשקלל את כלל ההשלכות הסביבתיות (החמצת מקווי מים וקרקעות, פליטות מזהמי אוויר, האוטריפיקציה של מקווי מים, פליטת חומרים טוקסיים ועוד) תצטרכו להשתמש בשקית הכותנה מעל 20,000 פעם.

שקיות פלסטיק: השפעה סביבתית נמוכה, אך דורשות פתרון לפיזורן

לסיכום, הבחירה בין שקיות נייר לשקיות פלסטיק כרוכה בפשרות סביבתיות. שקיות פלסטיק נוטות להשפעה סביבתית נמוכה יותר אך דורשות סילוק נכון כדי להימנע מלכלוך בשטחים ציבוריים. שקיות נייר, אפילו שהן "מתכלות", דורשות שימוש רב יותר כדי לאזן את השפעת ייצורן.

הדבר היחיד עליו ניתן להסכים עם המשרד להגנת סביבה היא כי הקנס (10אג') שאנחנו משלמים אכן צמצם את הנכונות שלנו לצרוך את אותן שקיות. לגבי שאר סוגי השקיות (לרבות אלו ללא ידיות, בשוק, בחנויות הקטנות וכד') אין כלל מידע. והחלופה של שקיות נייר, כפי שהראיתי, אינה חלופה סביבתית כלל ועיקר.

-----

את המאמר כתבה פרופ' אופירה אילון, מבית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה, ומוסד שמואל נאמן בטכניון

-----

מסמכים רלוונטיים:

1. השוואת מחזור חיים LCA של שקיות, המשרד להגנ"ס של דנמרק, 2018

גופים לייעוץ ויישום חוק פסולת אריזות: