מכון חיא"ל (חקר ימים ואגמים לישראל) פרסם את הדוח לניטור פסולת ימית לשנת 2022, ממנו עולה שבכל החופים נרשמה עלייה קטנה בכמות הפסולת הכללית שכעת דומה לכמות הפסולת לפני הקורונה. מעל 78% מהפסולת, בשלושה מבין ארבעה החופים שנבדקו, הייתה מפלסטיק, וכ-90% מהפסולת שנמצא בקרקעית הים הייתה גם היא מפלסטיק.

במקביל נמשכה הירידה בשיעור פסולת השקיות, כנראה בשל השפעת חוק השקיות ופעולות שנקטו מדינות ים תיכוניות נוספות.

הדוח מתפרסם זו השנה השישית ומציג ממצאי ניטור פסולת ומיקרו פלסטיק בחופים, בקרקעית הים ובפני המים. הוא מתייחס לניטור שנעשה בים התיכון בשנים 2022-2017, ובים האדום בשנים 2022-2019.

במפרץ חיפה ניכר זיהום של מיקרו פלסטיק גבוה בהשוואה לאזורים אחרים בארץ. זו בעיה מוכרת שזוהתה כבר ב-2018 ומאז נמשכת בהתמדה, אולם טרם נפתרה. כותבי הדוח ממליצים על חיפוש אחר המקור המזהם וביצוע פעולה למניעת הזיהום.

כמו כן, בצפון מפרץ אילת ריכוז הפסולת בקרקעית הים היה גדול בסדרי גודל מהערכים שנמצאו בתחנות הרדודות והעמוקות בים התיכון. מרבית פסולת הקרקעית במפרץ אילת קשורה לפעילות ימית: חבלים, סינקרים נטושים, חלקי ספינה ושאריות מכלובי דגים.

תוכנית הניטור הלאומית לפסולת ימית פועלת בהתאם להנחיות אמנת ברצלונה, והמשרד להגנת הסביבה מדווח על תוצאות הניטור למרכזי האמנה. ישראל, החתומה על האמנה, מחויבת לתוכנית הפחתת הפסולת הימית והחופית.

כתבות רלוונטיות:

1.  90%מהפסולת בים היא פלסטיק, 20.11.2022
2. ממצאי ניטור פסולת בים בישראל: מעל 75% פלסטיק, 8.11.2020
3. 3 מדינות אחראיות ל- 57% מהפלסטיק בים התיכון, 7.3.2021
4. מכולות עם מוצרי פלסטיק התפזרו בחופי אשקלון, 2.1.2023
5. 10.6 מיליון שקל לניקוי החופים, 20.07.2020

ממצאי הפסולת בחופים בשנת 2022

הדוח מבחין בין פסולת שנמצאה בחופים, לפסולת שנמצאה בתוך הים. הניטור של הפסולת בחופי הים התיכון נערך בחופי עכו, כפר גלים, פולג ואשדוד בכל 3 חודשים. במקביל נערך ניטור בחופי הים האדום באילת.

לפי ממצאי הניטור, בכל החופים נרשמה עלייה קטנה בכמות הפסולת לאחר שבתקופת הקורונה הייתה הפחתה בפסולת. כעת כמויות הפסולת חוזרות להיות בשיעור שהיה לפני הקורונה. יצוין שעל אף העלייה בשיעור הפסולת, החופים נמצאו נקיים או נקיים מאוד, בהתאם לסקרי חוף נקי של המשרד להגנת הסביבה, מלבד מחוף עכו במחצית השנייה של 2022, אז מצב הניקיון בו הוגדר בינוני. בחוף עכו, המנוקה פעם בשנה, נמצאה כמות הפסולת הגבוהה ביותר על אף שהוא אינו חוף מתרחצים והנגישות אליו נמוכה.

בשנת 2022, הפסולת בחופים הייתה בעיקרה פסולת מפלסטיק – בכל החופים היא מהווה לפחות 57% מהרכב הפסולת. במקום השני נמצאת פסולת הנייר, שמורכבת ברובה מבדלי סיגריות, בשיעור של עד 10-17% מהפסולת שנמצאה בחופים.

בכל החופים נדגמו 107 פריטי פסולת, עשרה סוגים מתוכם מהווים מעל 50% מהפסולת. חלק מהפרטים הנפוצים ביותר הופיעו בכל ארבעת החופים: חלקי פלסטיק וקלקר קטנים מ-50 ס"מ, שקיות וחלקי שקיות, חוטים, עטיפות מזון מפלסטיק וכוסות ומכסים מפלסטיק. זפת הוא סוג פסולת נוסף שנמצא בכל תחנות הניטור הרדודות (וגם בעומקים מסוימים) בשנת 2022, בדומה לשנת 2021.

בכל החופים נמצאה פסולת ממקורות שונים: מישראל, ממדינות שכנות (הרשות הפלסטינית, מצריים, לבנון, סוריה) וממקור זר מרוחק יותר. ריכוזי הפסולת בארבעת חופי ישראל שנבדקו, דומים לריכוזים שהתקבלו בספרד ומדינות אחרות באירופה.

הממצאים בקרקעית הים ובפני הים בשנת 2022

ניטור הפסולת בקרקעית הים נערך בעומק של 80-20 מ' (באשדוד) או 1,300-200 מ' (מול דור) בים התיכון. במפרץ אילת נערך הניטור בעומק 40-10 מ'.

לפי הדוח, בשנה האחרונה נמדדה עלייה בשיעור הפסולת במעמקי הים, אך כמות הפסולת שנמצאה עדיין לא שווה לכמות הפסולת שנמצאה לפני הקורונה בעומקים אלה. ריכוז הפסולת בקרקעית הים קטנה ב-2020, כנראה בשל הפחתת הפעילות בזמן הקורונה, כך החוקרים משערים, אך שבה לעלות בשנת 2022.

גם במעמקי הים הפלסטיק היה מרכיב דומיננטי בהרכב הפסולת, בייחוד שקיות ואריזות שנאספו בשיעור של עד 90% במרבית תחנות הדיגום. עם זאת, מאז דצמבר 2018, מעט אחרי כניסת חוק השקיות לתוקף, נרשמה ירידה בכמות השקיות. ייתכן שהתרחשה ירידה בפסולת השקיות גם הודות לפעולות מניעתיות של מדינות הים התיכון.

סוג פסולת נוסף שנמצא במעמקי הים ב-2022, ובשיעור גבוה מהמצופה, היה פסולת דיג, לרבות חבלים, רשתות וחוטי דיג. פסולת זו הייתה כ-13% מהפסולת בתחנות הרדודות ועד 12% בתחנות העמוקות. הדבר מפתיע, שכן בישראל פעילות הדיג דלה, בעיקר בעומקים. סוג נוסף של פסולת שנמצא בעומקים היה פסולת בד ו/או מתכת, כנראה בשל זיהום מקומי מספינות.

מיקרו פלסטיק בים התיכון

הקרקעית המזוהמת ביותר במיקרו פלסטיק ב-2022 הייתה הקרקעית במפרץ חיפה. זיהום המיקרו פלסטיק בה לא חדש וזוהה גם בשנים 2021-2018. הריכוז המקסימלי התקבל בתחנה בסמוך לשפך הקישון. לפי הדוח, גם בקרקעית הבחינו בירידה באחוזי השקיות המרכיבים את המיקרו פלסטיק, בהשוואה לשנים קודמות, וכן נמצאו כדורי פלסטיק מהתעשייה באזור מפרץ חיפה.

לעומת קרקעית הים, בחופים ניתן להבחין במגמת ירידה בריכוז המיקרו פלסטיק בשנים האחרונות בכל החופים. מרבית חלקיקי המיקרו פלסטיק מכילים פלסטיק קשיח שניוני. בשנת 2022 בחופי עכו וכפר גלים נמצא ייצוג משמעותי של חלקיקים מהתעשייה (42% ו 45% בהתאמה). נושא זה דורש חיפוש המקור וגדיעתו, לפי החוקרים.

מה מצב הפסולת בים סוף?

בצפון מפרץ אילת ריכוז הפסולת בקרקעית הים היה גדול בסדרי גודל מהערכים שנמצאו בתחנות הרדודות והעמוקות בים התיכון.

בשנים 2021 ו-2022 התקבלו ריכוזי פסולת נמוכים משמעותית בחוף הצפוני מערבי ובגבול הדרומי. הירידה נבעה ככל הנראה מהסופה שפקדה את אילת בשנת 2021 וקברה פרטי פסולת רבים. גידולי האלמוגים על גבי פרטי הפסולת מעידים על נוכחותם הארוכה במים. לפי הדוח, לא נראה שהייתה תוספת משמעותית בפסולת. מרבית פסולת הקרקעית במפרץ אילת קשורה לפעילות ימית: חבלים, סינקרים נטושים, חלקי ספינה ושאריות מכלובי דגים.

ריכוז המיקרו פלסטיק הצף במפרץ אילת דומה לריכוזים שהתקבלו בתחנות העמוקות בים תיכון בשנת 2022, אך נמוך משמעותית בהשוואה לתחנות הרדודות. לפי הדוח, פילוח צבעי חלקיקי המיקרו פלסטיק הצף השתנה לאורך השנים ונכרת ירידה בפרטים הלבנים וחסרי הצבע, בדומה לממצאי הניטור בים התיכון. במקביל, חלה ירידה בחלקיקי השקיות והאריזות מכלל הפסולת ועלייה בתרומת חתיכות הפלסטיק השניוני. זאת, כאמור, ככל הנראה בהשפעת חוק השקיות בישראל ובפעילות מניעתית באירופה .

המלצות: לנקות נזקים לפני הגשמים, לאתר את מקור הזיהום בחיפה ועוד

מכון חיא"ל שחיבר את הדוח ציין המלצות לשיפור מצב הפסולת בים ובחופים.

להלן ההמלצות:

• להרחיב את הניקוי הסדיר של החופים: לכלול איסוף גם של פרטים הקטנים מ-2.5 ס"מ, במיוחד פקקים ובדלי סיגריות, לצד אכיפה נגד השלכתם.
• לדאוג לניקוי הנקזים, הנחלים/אפיקי ואגני הנחלים לאורך השנה ובעיקר לפני עונת הגשמים. לפי הדוח, שפכי הנחלים והנקזים לאורך החוף משמשים גורם משמעותי להעברת פסולת לחופים ולים הפתוח.
• לפעול להפחתת השימוש באריזות מזון ובמוצרי פלסטיק.
• לאתר את מקור זיהום המיקרו פלסטיק התעשייתי במפרץ חיפה.
• לפעול לניקוי הקרקעית בצפון מפרץ אילת מחפצים ותשתיות בקרקעית ככל שניתן ובייחוד לפני סערות.
• לבצע מחקר ייעודי במטרה לאתר מקורות פוטנציאלים של מיקרופלסטיק בים סוף.

---

מסמכים רלוונטיים: