מכון חיא"ל (חקר ימים ואגמים לישראל) פרסם דוח ניטור פסולת ימית לשנת 2021, ממנו עולה כי מרבית הפסולת בקרקעית הים, כ – 90%, היא פסולת פלסטיק ובעיקר שקיות ואריזות פלסטיק.

נמשכה המגמה של ירידה בהימצאות חלקיקי פסולת שקיות בים, וההערכה כי היא נובעת מהפחתת השימוש בשקיות ניילון חד פעמיות ברשתות השיווק בעקבות חוק השקיות.

הדוח, המתפרסם זו השנה החמישית, מציג ממצאי ניטור פסולת ומיקרופלסטיק בחופים, בקרקעית הים ובפני המים בים התיכון בשנים 2021-2017, ובים האדום בשנים 2021-2019 .

מלבד פלסטיק, פסולת נוספת שנמצאה בכמות גדולה הייתה זפת – גם כתוצאה מאסון הזפת שפקד את ישראל בסוף שנת 2021. משקל פסולת זו היה פי 10 ממשקל הפלסטיק והחומר האורגני יחד, עובדה המעידה על זיהומים חוזרים ונשנים של זפת בים.

תוכנית הניטור הלאומית לפסולת ימית פועלת בהתאם להנחיות אמנת ברצלונה, והמשרד מדווח על תוצאות הניטור למרכזי האמנה. ישראל, שחתומה על האמנה, מחויבת לתוכנית הפחתת הפסולת הימית והחופית.

כתבות רלוונטיות:

1. 3 מדינות אחראיות ל- 57% מהפלסטיק בים התיכון, 07.3.2021
2. ממצאי ניטור פסולת בים בישראל: מעל 75% פלסטיק, 08.11.2020
3. 10.6 מיליון שקל לניקוי החופים, 20.07.2020
4. 55 מיליון ₪ יושקעו בניטור הים התיכון, 25.12.2018
5. דוח ניטור ים תיכון 2017: ירידה בזיהום ממפעלים, 20.02.2019

ממצאי הפסולת בחופים

ניטור פסולת החופים מתבצע ב-4 חופים בים התיכון: עכו, כפר גלים, פולג ואשדוד, כל 3 חודשים. בסקרים של המשרד להגנת הסביבה מרבית החופים שנמדדו ב-2021 הוגדרו כנקיים, למעט חוף עכו, כפר גלים ופולג שרמת הניקיון בהם הוגדרה כבינונית.

מעל 80% מכלל הפסולת שנמדדה על החופים בעכו כפר גלים ופולג הייתה פסולת פלסטיק. פסולת זו הייתה הרוב גם בחופים אחרים. באשדוד כ-14%  מהפסולת היא מתכת, בעיקר שאריות תחמושת. פסולת הנייר, בעיקר בדלי סיגריות, מהווה עד 5% בכל החופים.

במהלך הניטור מוינו 107 פרטי פסולת שונים, מתוכם 10 הפרטים הנפוצים מהווים מעל למחצית מכלל הפסולת שנמצאה. הפרטים הנפוצים שהופיעו בכל החופים הם: חלקי פלסטיק וקלקר קטנים מ- 50 ס"מ, שקיות וחלקי שקיות, חוטים, עטיפות מזון מפלסטיק וכוסות ומכסים מפלסטיק. בעכו, כפר גלים ופולג נמצאה הן פסולת שמקורה בישראל והן ממקור זר.

הממצאים בקרקעית הים ובפני הים

ניטור פסולת קרקעית, כולל מיקרופלסטיק, נעשה באמצעות רשת גרירה בים תיכון. פסולת קרקעית במפרץ אילת נוטרה בעזרת רובוט תת-ימי לאורך כל החופים. בשנת 2021 פרטים רבים היו מכוסים בחול ולכן היו קשים לזיהוי. למרות זאת חבלים הם הפסולת הבולטת ביותר בקרקעית, בדומה לשנה קודמת. סינקרים שאינם בשימוש הופיעו בחוף המערבי. שניהם תוצר ישיר של פעילות ימית.

התוצאות מראות כי הפלסטיק הוא מרכיב הפסולת הנפוץ ביותר בתוך מי הים, בייחוד שקיות ואריזות המהוות מעל 60% מכלל הפסולת שנאספה (במרבית התחנות היא היוותה מעל 90%).

החל מדצמבר 2018 נצפתה ירידה מתמשכת בתרומת השקיות והאריזות, ככל הנראה כתוצאה מחוק השקיות שנכנס לתוקף בשנת 2018, וייתכן שהמיסוי על פלסטיק חד פעמי וניקוי החופים כחלק מתוכנית חוף נקי השפיעו גם הם. כדי להבין אם הירידה בפסולת הפלסטיק אכן קשורה לגורמים הללו צריך להמשיך לעקוב.

עוד מראה הדוח כי בעומק 1,200 מטר, פלסטיק מהווה 70% מהפסולת, ושאר הפסולת היא קשה - כמו מתכת, בד וזכוכית. בים העמוק פסולת דייג בקרקעית מהווה כ-2-3%, זאת בניגוד לקרקעית ים רדודה יותר (12%). בשנת 2021 פסולת הבד והמתכת נצפתה בכל עומקי הדיגום בריכוזים דומים. פסולת זאת ככל הנראה נזרקה בסמוך למקום המצאה (ככל הנראה מספינות העוברות באזור זה).

ריכוז המיקרופלסטיק בתחנות העמוקות בים התיכון נמוכים יותר מאשר בתחנות הרדודות ודומים לריכוזים שהתקבלו במחקרים נוספים בים תיכון ובעולם .עוד סוגי פסולת שנוטרו - כדורי פלסטיק מתעשיית הפלסטיק ומחומרי ניקיון והגינה נמצאו בתחנות הרדודות והעמוקות כאחד אך ייצוגם ירד משמעותית בהשוואה לשנה הקודמת.

זפת במים

לגבי פסולת זפת, בשנת 2021 נמצאה זפת בכל תחנות הדיגום הרדודות והעמוקות כאחד. בתחנות העמוקות נמצאה כמות זפת גדולה (כמעט פי 10 או יותר ממשקל הפלסטיק והחומר האורגני יחד).

הממצאים כנראה קשורים גם לאסון הזפת שפקד את ישראל בסוף שנת 2021, אז כמויות אדירות של זפת נשטפו אל החופים, אך גם בשנים קודמות – ב-2019 ו-2020 - נמצאה זפת בתחנות הדיגום - עובדה המעידה על זיהומים חוזרים ונשנים של זפת בים.

ממצאי פסולת על פני הים

באשר לממצאי הפסולת בפני הים, ריכוז הפסולת שנמדד בתחנות הרדודות היה נמוך בהרבה מאשר בקרקעית הים, אולם ב-2021 נרשמה עלייה במיקרופלסטיק צף ביחס ל-2020, בדומה לכמויות שנמדדו לפני הקורונה בשנת 2019. מיקרופלסטיק בפני הים נדגם באמצעות גרירת רשת מול חופי ישראל, מעכו עד אשקלון ובמפרץ אילת.

מה מצב הפסולת בים סוף?

בניגוד לים התיכון, ברוב תחנות אילת הפלסטיק מהווה כ-30% מהפסולת בלבד. רוב הפסולת היא חתיכות בטון, מתכת, חבלים ובדים. בתחנה הצפון-מזרחית ביותר (מול  שפך תעלות הקינט לים) הפלסטיק מהווה כ-80%. 

ריכוז המיקרופלסטיק הצף בים סוף בשנת 2021 היה דומה לריכוזים שהתקבלו בתחנות העמוקות בים התיכון ולנתונים עולמיים. בשנת 2020, הדיגום נעשה בחודש אוגוסט בניגוד לנובמבר בשנים אחרות, ועל כן ייתכן וזאת הסיבה למדדים השונים.

בחוף הצפוני נצפתה עליה בריכוז החלקיקים ב-3 השנים האחרונות. בדומה לים התיכון גם כאן נצפתה ירידה בחלקיקי השקיות.

ריכוז הפסולת בקרקעית ים סוף (צפון מפרץ אילת) גדול בסדרי גודל מהערכים שנמצאו בתחנות הרדודות והעמוקות בים התיכון, כשהריכוז המקסימלי נמצא בחוף הצפון מערבי. סינקרים שאינם בשימוש הופיעו בחוף המערבי, שניהם תוצר ישיר של פעילות ימית. למיקרופלסטיק שנמדד בסדימנט היה ייצוג זניח.

מה המצב בסדימנט (בתוך קרקעית הים)?

לפי הדוח, ריכוזי המיקרופלסטיק שנמצאו בסדימנט היו זניחים למעט במוצא הקישון ובסמוך לנחל אלכסנדר, בהם נמצא מגוון גדול של סוגים וצבעים של חלקיקי מיקרופלסטיק, כולל חתיכות פלסטיק ושקיות או אריזות. ריכוז המיקרופלסטיק בקו הגאות-שפל היה הגבוה ביותר בפולג, אחריו בעכו ונמוך ביותר בחוף גלים.

בחופים עכו וחוף גלים כ-70% מחלקיקי המיקרופלסטיק גדולים מ-1000 מיקרון, בעוד שבחוף פולג מרבית חלקיקי המיקרופלסטיק קטנים יותר. ייתכן שהדבר נובע מהקרבה של חוף פולג לאתר המזבלה בו טמונה פסולת פלסטיק מלפני כ-4 עשורים ומתפרקת לאורך זמן, או מדריכת המבקרים בחוף על הפסולת, מה שגורם לשבירתה לחלקיקים קטנים יותר.

השוואה למדינות אחרות: כמעט פי 20 מיקרופלסטיק

ריכוז הפסולת בחופים דומה למה שניתן לראות בחופים אחרים בים התיכון (ספרד והאיים), ומנגד נמוכים באופן משמעותי מחופי טורקיה (0.07-0.22 פריטים למ"ר בישראל, לעומת 380-775 למ"ר בטורקיה).

לדברי המשרד להגנת הסביבה, יותר מ-50% מהפסולת ה"טרייה", שבה ניתן לזהות כתב או ברקוד שמעידים על ארץ הייצור, הייתה פסולת "כחול-לבן", מייצור ישראלי. בקרקעית העמוקה, הפסולת ה"טרייה" שניתן לזהות את ארץ הייצור שלה לא כללה פסולת מישראל, אלא בעיקר תוצרת מצרים או אירופה.

אולם בנוגע למיקרופלסטיק, ריכוז המיקרו-פלסטיק הצף במים רדודים גבוה באופן משמעותי ממה שנמדד במקומות אחרים בים התיכון. בים התיכון הריכוז הוא 0.06-0.46 פריטים למ"ר, ובישראל במים הרדודים הממוצע עמד בשנת 2021 על 10 פריטים למ"ר. 

המלצות: להמשיך בניקוי חופים, לנקות נקזים ועוד

מכון חיא"ל, מחבר הדוח, פירטה בו מספר המלצות לשיפור מצב הפסולת בים ובחופים.

להלן ההמלצות:

• להמשיך בניקוי הסדיר של החופים ולנסות להוסיף איסוף פרטים קטנים מ-2.5 ס"מ.
• לדאוג לניקוי הנקזים, הנחלים/אפיקי ואגני הנחלים לאורך השנה ובעיקר לפני עונת הגשמים.
• להוסיף מלכודות פסולת במוצא הנקזים, למניעת הגעת הפסולת לים באירועי גשם.
• לפעול להפחתת השימוש באריזות מזון ובמוצרי פלסטיק.
• להמשיך לפעול לניקוי הקרקעית בים סוף מחפצים ותשתיות בקרקעית.
• לבצע מחקר ייעודי במטרה לאתר מקורות פוטנציאלים של מיקרופלסטיק בים סוף.

לדברי מחברי הדוח, הבנה טובה יותר של מקורות הפסולת תאפשר פיתוח מדיניות סביבתית ואמצעי הפחתה ממוקדים ואפקטיביים יותר. בתוך כך, ניטור הפסולת בסביבה הימית תסייע בהערכת פוטנציאל ההשפעה על הסביבה, וכן ההשפעה על בריאות בני האדם. הניטור גם ישמש כערך ייחוס בעתיד להערכת סיכונים סביבתיים הכרוכים בפיתוח.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "הדוח מציג עד כמה חשוב לגמול את ישראל מפלסטיק חד פעמי. השנה התקדמנו משמעותית בכיוון זה עם החלת מס על כלים חד-פעמיים מפלסטיק, הרחבת חוק הפיקדון וקמפיין נרחב לציבור. ממצאי הניטור מעידים שמקור 90% מהפסולת בים הוא בשימוש אנושי שניתן בקלות למנוע, ולשמור על המערכת האקולוגית החשובה בים התיכון ובמפרץ אילת, במיוחד בעידן של שינויי אקלים בו המערכות האלה פגיעות במיוחד וחשובות במיוחד".

אלון זס"ק, מנכ"ל המכון לחקר ימים ואגמים לישראל: "השימוש בפלסטיק והשלכתו באזור חוף הים פוגע בבעלי החיים ובמערכות האקולוגיות כפי שניתן לראות בתוצאות שהתקבלו במסגרת הניטור הלאומי שביצענו. השנה בדקנו קיבות של צבים שנפלטו לחוף ובכולם מצאנו חלקי פלסטיק כאשר לפחות בשניים מהם פסולת הפלסטיק היא זו שגרמה למותם".

---

מסמכים רלוונטיים: