המשרד להגנת הסביבה פרסם אמש (ד') להערות הציבור תזכיר חוק להוראת שעה שקובעת שטיפול בפסולת הוא שירות חיוני ותעניק לו סמכויות תפעוליות נרחבות בשוק הפסולת כדי להבטיח את הרציפות של התפקוד של הענף, באופן דומה לרגולטורים בתחום האנרגיה, המים והתחבורה. הוראת השעה תהיה תקפה לשנה, אולם יהיה אפשר להאריך אותה בהליך פשוט יחסית.
תזכיר החוק פורסם על רקע הביקורת החריפה שהמשרד להגנ"ס מתח על הרפורמה במשק הפסולת שמשרד האוצר מבקש לקדם במסגרת חוק ההסדרים הנלווה לתקציב של שנת 2026.
המשרד להגנ"ס מסביר כי מרבית אתרי הפסולת מופעלים בידי גורמים פרטיים, שמערכת השיקולים שלהם כלכלית, ולכן הם לפעמים מצמצמים או מפסיקים לתת שירות, או קובעים מחירים לא שוויוניים, כדי למקסם את הרווחים או להפעיל לחצים על הרגולטורים ומקבלי ההחלטות. אך למשרד להגנ"ס, ולרגולטורים אחרים, אין סמכויות תפעולים בענף הפסולת.
טיוטה של הוראת השעה פורסמה כבר לפני כשנה וחצי, ואולם ההוראה לא אושרה כיוון שמשרדי הממשלה הרלוונטיים האחרים, ובראשם משרד האוצר, לא שיתפו פעולה בקידומה. כעת הוראת השעה פורסמה שוב, הפעם כתזכיר חוק. אך לא ברור אם המשרד להגנ"ס יצליח לגייס את שיתוף הפעולה הנדרש מבעלי העניין השונים כדי לאשר את ההוראה.
הערות ציבור אפשר להגיש עד 10.12.2025. קישור לתזכיר החוק בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:
קידום חקיקת הוראת השעה שמאפשרת להכריז על משק הפסולת כשירות חיוני באה על רקע הביקורת החריפה שהמשרד להגנ"ס מתח השבוע על הרפורמה בענף הפסולת שהציע משרד האוצר בטיוטת חוק ההסדרים.
המשרד הגדיר את הרפורמה המוצעת מהלך חפוז וחד-צדדי של משרד האוצר שלא תואם איתו, בדומה לביקורת שהמשרד מתח על הרפורמה שהאוצר ניסה לקדם בחוק ההסדרים בשנה שעברה.
המשרד להגנ"ס הדגיש שהוא תומך באסדרה של ענף הפסולת באמצעות חקיקה מרכזית, ושהוא אף פועל לקידומה, אך הדבר חייב להיעשות בהליך מקצועי, סדור ושקוף לבעלי העניין ולציבור, ובהתבסס על מנגנונים מקובלים באיחוד האירופי וב-OECD.
במקביל לגיבוש חוק פסולת ראשי, המשרד להגנ"ס ממשיך לקדם שינויים בענף הפסולת, בהם השלמת תהליך החקיקה של הוראת השעה שתאפשר להכריז כי שירותי הטיפול בפסולת הם שירות חיוני ותעניק למשרד סמכויות תפעוליות המבטיחות רציפות תפקודית של הטיפול בפסולת. עוד חוקים שעל הפרק: הצעת חוק לאסדרת הטיפול בפסולת בניין, תיקון חוק האריזות ותיקון חוק הפיקדון.
בשנים האחרונות ישראל מתמודדת עם משבר בענף הפסולת, הנובע מצד אחד מגידול מתמשך בכמות הפסולת הנוצרת מדי שנה ומצד שני ממדיניות המשרד להגנ"ס לסגור ולצמצם מטמנות ולבנות במקומם מתקני טיפול מתקדמים. אלא שבניית אותם מתקני טיפול מתקדמת באיטיות, בגלל מגוון של סיבות, בהן אתגרי נימבי וביורוקרטיה תכנונית, ונפח ההטמנה הצטמצם.
במשרד להגנ"ס מסבירים שענף הפסולת הוא שוק ריכוזי, שאת רובו מנהלים גורמים פרטיים שלחלקם יש כוח עודף לאורך שלבים רבים בשרשרת האספקה ולכן ביכולתם לפגוע בשירות. בשל כך נפגע השירות לציבור ופגיעה זו באה לידי ביטוי בצמצום השירות, בהתניה ואף בסירוב לתת שירות ובקביעת מחירים שאינה שוויונית. התוצאה – מפגעים תברואתיים, שירותי הפינוי נפגעים, ירידה באיכות השירות שניתנת לתושבים ולרשויות המקומיות ופגיעה כלכלית ברשויות המקומיות. עם זאת, אין היום בידי המשרד להגנ"ס כלים חוקיים המאפשרים לו להבטיח את אספקת השירותים בתחום הפסולת.
לטענת המשרד, היום מספר אתרי ההטמנה בישראל והנפח הזמין להטמנת הפסולת מספיק לטיפול בכמויות הפסולת עד להקמת תשתיות חלופיות להטמנה. ואולם נפח ההטמנה מוגבל וכל סגירה של מטמנה או צמצום בקצב הקליטה משפיע על פינוי הפסולת ברשויות המקומיות ועלול לגרום לעיכובים ואף ליצירת מפגעים סביבתיים.
במשרד להגנ"ס מסבירים שהוראת השעה נועדה לתת מענה דחוף שיאפשר לנהל את שוק הפסולת בטווח הקצר, עד שייקבע הסדר לטווח הארוך. כדי להבטיח שירות שוויוני והוגן במחירים תחרותיים ולמנוע מפגעים סביבתיים, יש צורך לתת למשרד סמכויות נוספות בתחום.
לפי הטיוטה שפורסמה, יוכל המשרד בין השאר להורות על הרחבת שעות הפעילות, הגדלת היקף הפעילות ועוד דרישות. כמו כן יוכל המשרד להגנ"ס לקבוע את המחיר שבו יינתן השירות (בהסכמת משרד האוצר). נוסף על כך יוכל המשרד לחייב נותן שירות שהחליט להפסיק לתת שירות, לחזור לספק אותו.
כיוון שהמשרד להגנ"ס רואה בטיפול בפסולת שירות חיוני, הוא מציע לתקן את חוק שמירת ניקיון כהוראת שעה דחופה לתקופה של שנה. יש לציין כי ברגע שהוראת השעה תאושר, יהיה אפשר להאריך אותה מדי שנה בהליך פשוט יחסית.
לא חסרות דוגמאות לפגיעה בשירותי הטיפול בפסולת שניתנים לציבור ולרשויות המקומיות.
אחת מהן היא מצוקת נפח ההטמנה של פסולת עירונית שהולכת ומחריפה, בייחוד בצפון הארץ. בתחילת שנת 2024 הודיע המשרד להגנ"ס שהוא סוגר את מטמנת עברון בזמן שמתקן המיון החדש באתר טרם החל לפעול. במקביל צמצמה מטמנת חגל במנחמיה את קליטת הפסולת שלה בגלל סכסוך עם רשות מקרקעי ישראל ואתר הטיפול בפסולת אורגנית הגדול בארץ, משואה בבקעת הירדן, הפסיק לקלוט פסולת במשך כמה חודשים בגלל מחלוקת עם המשרד להגנ"ס. התוצאה היא שהרשויות המקומיות נאלצות לשלם הרבה יותר על הטיפול בפסולת כיוון שהן נאלצות לשנע אותה לאתרי הטמנה מרוחקים יותר.
זאת ועוד, בחג סוכות האחרון הופסקת קליטת הפסולת במטמנת אפעה, הקולטת כ-50% מהפסולת העירונית בישראל, בגלל שביתה של נהגי משאיות האשפה. לדברי המשרד להגנ"ס הייתה סכנה ממשית להפסקת פינוי וחשש מנזק תברואתי.
על כך נוסף משבר הפסולת החריף ברשויות הערביות ששיאו בהפסקת שירותי פינוי הפסולת בנצרת. הסיבות העיקריות למשבר הן קשיים כלכליים של העירייה בגלל קיצוצים בתקציב שהקשו עליה לשלם לקבלנים ועליית מחירי הטיפול בפסולת. הארגונים הירוקים אף עתרו לבג"ץ ודרשו שהמדינה תחייב את משרד הפנים והמשרד להגנ"ס להפעיל את סמכויותיהם ולנקות את העיר מאשפה.
---
מסמכים רלוונטיים: