המשרד להגנת סביבה פרסם היום (ב') להערות הציבור את הצעת התיקון לחוק הפיקדון על מכלי משקה.

הצעת המשרד לתיקון החוק מפורסמת על רקע אתגרים ביישום החוק, ובהם הצורך להבטיח שירות איכותי לציבור בהחזרת מכלי משקה ודמי פיקדון, שיפור שירותי איסוף מכלי המשקה המשומשים מבתי העסק ומיקסום הפוטנציאל הטמון במיחזור מיכלי המשקה.

עיקרי התיקונים המוצעים הם: הסדרת האיסוף באמצעות תאגידי איסוף רשומים, עדכון יעדי האיסוף והתאמתם לנהוג באיחוד האירופי, הכרה באיסוף מכלי משקה ריקים בהפרדה ועדכון הגדרת המיחזור, שיפור השירות לציבור באמצעות הקמת מערכי איסוף נוספים, הגבלת הייצוא למיחזור ועדכון כלי האכיפה. המשרד להגנ"ס מציע שהעדכון ייכנס לתוקף 30 יום לאחר שיאושר, למעט סעיפים מסוימים הדרושים תקופת היערכות.

לפי המשרד להגנ"ס, תיקוני החוק המוצעים יחסכו למשק כ-100 מיליון ₪ כתוצאה מחיסכון בעלויות ניקיון המרחב הציבורי וההטמנה, לצד תוספת של כ-145 מיליון ₪ בשנה שיוחזרו לצרכנים דרך החזר הפיקדון. כמו כן, כך לפי המשרד להגנ"ס, המהלך צפוי לשפר את חוויית השירות לציבור, להפחית את כמות הפסולת ברחובות ולחזק את שוק המיחזור המקומי והכלכלה המעגלית בישראל.

תזכיר החוק פתוח להערות הציבור עד 30 ביוני 2025. קישור לתזכיר בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. עדכון חוק הפיקדון צפוי בקרוב, 19.2.2025
2. מפעלי מיחזור הבקבוקים תלויים באירופה, עד שהחקיקה בישראל תתעדכן, 10.04.2025
3. 77 רשויות מקומיות יקבלו 41 מיליון ₪ למכונות איסוף, 10.10.2024
4. 1.9 מיליון ₪ קנסות במבצע לאכיפת חוק הפיקדון על מכלי משקה, 08.08.2024
5. 20 מיליון ₪ למכונות אוטומטיות להחזרת בקבוקי פיקדון, 07.03.2024
6. בוחנים עדכון חקיקה בשל קשיי הרחבת חוק הפיקדון, 22.8.2023

תמונת מצב עדכנית של חוק הפיקדון

לפי נתוני המשרד להגנ"ס, בשנת 2023 נמכרו בישראל כ-2.35 מיליארד מכלי משקה החייבים בפיקדון, מהם 50% היו מכלי פלסטיק מסוג  PET(כ-38 אלף טון), 21% מכלי זכוכית (כ-136 אלף טון) והיתר מכלי אלומיניום (כ-9.5 אלף טון). בשנה זו נאספו כ-1.6 מיליארד מכלי משקה, שהם כ-69% מסך מכלי המשקה שנמכרו (לפי יעד איסוף דו-שנתי בשיעור של 68%), במשקל כולל של כ-106 אלף טון. הפסולת שנאספה עובדה לחומר גלם בארץ או בחו"ל.

הקמת מרשם של יבואנים ומשווקים

ההצעה לתיקון החוק מציעה לחייב כל יצרן ויבואן המשווק מכלי משקה בישראל, להירשם במרשם שיאפשר למשרד להגנ"ס בקרה על היצרנים והיבואנים ולצמצם בכך את תופעת "הטרמפיסטים" המתחמקים מחובות החוק.

לפי ההצעה, המרשם יהיה פתוח לציבור וישמש את העוסקים בתחום, לרבות בתי העסק, המבקשים להשיב את המכלים הריקים שקיבלו ואת תשלום הפיקדון. כמו כן ישמש המרשם את עובדי המכס שמוודאים את סימון המכלים המיובאים לפני שהמכלים משוחררים ממחסן רישוי.

כדי לוודא שנגבה פיקדון גם עבור מכלי משקה מיובאים, תיקון החוק מציע שהמכס לא ישחרר מכלי משקה של יבואן שאינו רשום במרשם. מדובר במהלך משלים לבדיקת סימון מכלי משקה מיובאים הנערכת במכס כבר היום כדי לוודא שהיבואן משתתף ומקיים את חובותיו לפי חוק הפיקדון.

מרשם ברקודים לשיפור מערך האיסוף

כדי לשפר את השירות לציבור ואת הבקרה על יישום הוראות החוק, הצעת החוק מציעה לשפר את מנגנוני האיסוף.

לשם כך יוקם בין היתר מאגר ארצי מקוון של ברקודים שיתעדכן מדי חודש. לפי ההצעה, לפני הכנסת משקה חדש לשוק, יצרנים ויבואנים יחויבו לדווח למשרד להגנ"ס את שם המוצר, את הברקוד שלו ועוד פרטים מזהים כמו סוג החומר של המכל, נפחו, משקלו ועוד. המאגר אמור למנוע דחייה של בקבוקים במכונות החזרת הפיקדון האוטומטיות. נוסף על כך יסייע המאגר למשרד להגנ"ס לקבל עוד מידע על המכלים הנמכרים כדי לפקח על יישום החוק.

כמו באירופה: שילוב חומר ממוחזר בבקבוקי PET

לפי הצעת החוק, בכל מכלי המשקה העשויים פלסטיק מסוג PET, ישולב חומר ממוחזר בשיעורים שמוצעים בעדכון החוק, בדומה לרגולציה באיחוד האירופי. כדי להקל על היצרנים והיבואנים הישראליים, תינתן תקופת היערכות נוספת מעבר לזו שנקבעה במדינות האיחוד. מטרת תיקון זה היא בין היתר להבטיח ביקוש יציב לחומר גלם שניוני ולחזק את תעשיית המיחזור.

הפקקים יחוברו לבקבוקים

עוד תיקון מוצע, גם הוא בהשראת הרגולציה הנהוגה באיחוד האירופי, הוא לחייב יצרני משקאות לחבר את מכסי המכלים העשויים פלסטיק למכלים עצמם כדי למנוע את השלכתם.

לפי תזכיר החוק, סקרים שנערכו בארץ ובעולם מצאו שמכסי מכלי משקה מושלכים לסביבה בשיעור כפול ממכלי המשקה עצמם. כדי לשמור על ניקיון המרחב הציבורי וכדי להגביר את שיעורי המיחזור, הצעת החוק מבקשת לקבוע כי אחרי שנה מאישורה, מכסי פלסטיק יחוברו למכלי המשקה באופן שאי-אפשר יהיה להסיר אותם במהלך שימוש רגיל. תיקון זה מותאם לרגולציה באיחוד האירופי שנכנסה לתוקפה לפני כשנה.

הסדרת הפעילות של תאגידי האיסוף

חוק הפיקדון הוא חוק אחריות יצרן מורחבת, ומעצם היותו כזה, רוב החובות בחוק מוטלות על היצרנים והיבואנים.

היום רוב היצרנים והיבואנים משתמשים בשירותיהם של קבלני משנה ונותני שירות בתחום איסוף ומיחזור מכלי המשקה הריקים, ובפועל יש בשוק כ-3–5 חברות שמעניקות שירותים לכ-95% מהיצרנים והיבואנים. עם זאת, המשרד להגנ"ס מסביר שהפעילות של חברות אלה אינה מוסדרת בחוק ולכן קשה לפקח על פעילותן.

משום כך תיקון חוק הפיקדון מציע להסדיר את מעמדם של תאגידי האיסוף והמיחזור שמתפעלים עבור היצרנים והיבואנים את מערך הפיקדון. לפי התיקון, יצרנים ויבואנים שהתקשרו עם תאגיד איסוף יצטרכו להודיע על כך למשרד להגנ"ס לפי תחילת הפעילות ובסיום ההתקשרות.

יתרה מזו, התיקון קובע שתאגידי האיסוף ימשיכו לפעול מטעמם של היצרנים והיבואנים ולא במקומם, כלומר תאגידי האיסוף לא יהיו גופים מוכרים כמו בחוקי אחריות יצרן מורחבת אחרים (חוק האריזות או החוק לטיפול בציוד חשמלי, אלקטרוני וסוללות). בתוך כך, התיקון לחוק מציע לכלול במרשם של היבואנים והיצרנים גם את תאגידי האיסוף ולחייב אותם להירשם בו.

מוקדי איסוף ביישובים ואיסוף קהילתי

כדי לשפר את מערכי האיסוף הקיימים, וכדי להנגיש עוד יותר את אפשרויות האיסוף לציבור, התיקון לחוק מציע לעגן ולהסדיר מנגנוני איסוף. במשרד להגנ"ס מדגישים שתיקון זה קשור לתיקונים מוצעים נוספים כמו העלאת יעדי האיסוף, קביעת חובות בנושא הפרדה במקור והגדלת שטח בתי העסק המחויבים לקבל מכלי משקה ותשלום הפיקדון בעדם.

התיקון לחוק מציע לחייב את היצרנים והיבואנים להקים ולהפעיל מוקדי איסוף ברשויות מקומיות שיוכלו לקבל מספר גדול של מכלי משקה וישמשו נקודות איסוף נוספות עבור הציבור, לרבות עבור מי המבקשים להשיב כמויות גדולות של מכלים מעבר לכמות המותרת להחזרה בבתי עסק. בהצעת החוק מפורטים כמות המוקדים שיש להפעיל לפי מפתח של מספר תושבים:

• עד 250 אלף תושבים – 2 מוקדי איסוף לפחות
• עד 350 אלף תושבים – 3 מוקדי איסוף לפחות
• עד 450 אלף תושבים – 4 מוקדי איסוף לפחות
• 550 אלף תושבים או יותר – 5 מוקדי איסוף לפחות

עוד מנגנון איסוף שהמשרד להגנ"ס מציע לעגן בחקיקה הוא איסוף קהילתי באמצעות ארגונים קהילתיים כמו מוסדות חינוך ותנועות נוער, שלא רק מגדיל את אפשרויות האיסוף אלא מעודד את הציבור להשתתף בפעילות התורמת לחברה ולסביבה.

לפי ההצעה, איסוף המכלים והשבת דמי הפיקדון בעדם ייעשה באמצעות ארגונים קהילתיים, שהציבור יעביר אליהם את המכלים שברשותו ולמעשה יתרום להם את דמי הפיקדון. הארגונים יהיו זכאים לאיסוף מכלים באופן מרוכז, בלי צורך בשינוע המכלים לבתי עסק או למוקדי איסוף עירוניים.

הרחבת הפטור לבתי עסק קטנים

תיקון החוק מציע לתקן את הסעיף בחוק המעניק לבתי עסק קטנים (ששטח רצפתם קטנה מ-28 מ"ר) פטור מלקבל מכלי משקה ריקים ולשלם את הפקדון בעדם, אלא אם המכל נרכש באותו בית עסק.

ההצעה ממליצה להרחיב את הפטור לבתי עסק ששטח רצפתם קטן מ-120 מ"ר. עם זאת, וכדי לאפשר איסוף מבתי עסק במקומות מבודדים כמו בסיסים צבאיים, גם בתי עסק קטנים מ-120 מ"ר יידרשו לקבל מכלים ריקים אם מכל המשקה נרכש באותו בית עסק.

הסדרת האיסוף מבתי עסק

יוג תיקון מוצע בתזכיר שפורסם הוא לשנות את סעיף החוק הקובע את חובות היצרנים והיבואנים כלפי בתי עסק כמו קמעונאים, מסעדות, אולמות אירועים, בתי מלון ועד.

בתזכיר צוין כי במשרד להגנ"ס התקבלו במהלך השנים תלונות רבות מבתי העסק על כך שמכלי המשקה לא נאספים מהם. בחלק מהמקרים בתי העסק נאלצו למכור את מכלי המשקה לגורמים שונים, לעיתים במחיר נמוך מדמי הפיקדון. במקרים אחרים בתי העסק פשוט ויתרו על דמי הפיקדון ששילמו לצרכנים והשליכו את המכלים הריקים עם פסולת אחרת, מה שהוביל לאיסוף ותשלום דמי פיקדון כפולים על אותם מכלי משקה ריקים.

בתזכיר החוק מסבירים שמצב זה פוגע לא רק בבתי העסק שלא מקבלים בחזרה את דמי הפיקדון ששילמו, אלא גם ביכולת של המשרד להגנ"ס לעקוב אחר מערך הפיקדון. מעקב זה מתבסס על נתונים כלכליים שאמורים לשקף את כמות המכלים שנאספו ולדווח עליה כדי לדעת אם עמדו ביעדי האיסוף. 

לכן המשרד להגנ"ס מציע לחייב יצרנים ויבואנים למסור לבתי העסק עוד בזמן מכירת המכלים המלאים, פרטי קשר של הנציג האחראי לאיסוף מטעם היצרנים והיבואנים לצד עוד פרטים כדי למנוע מחלוקות.

כמו כן, וכדי למנוע הצטברות של מכלי משקה ריקים בבתי עסק, מציע התיקון לקבוע את התדירות שבה היצרן או היבואן יחוייבו לאסוף את מכלי המשקה הריקים מבית העסק, לפי גודל בית העסק ואופן האיסוף.

העלאת יעדי האיסוף ל-90%

יעדי האיסוף הקבועים כיום בחוק הם יעד איסוף שנתי של לפחות 77% ויעד איסוף ממוצע לשנתיים של לפחות 73%. התיקון לחוק מציע לבטל את יעד האיסוף הדו-שנתי ולקבוע יעדים שנתיים חלופיים מדורגים, כאשר אחוזי האיסוף יעלו עד שיגיעו ל-90% מסך מיכלי המשקה ששווקו באותה שנה, בשנת 2029.

נוסף על כך, כדי להבטיח את יכולת המיחזור של המכלים שנאספו, מוצע לקבוע כי החל משנת 2030 יעד האיסוף יחול רק על מכלים שהופרדו במקור, ולא על מיכלים שחולצו מתחנות מעבר ולכן מלולכלכים ומקשים על מיחזור.

התיקון לחוק מציע גם לחייב עמידה בשיעורי איסוף מבתי עסק וארגונים קהילתיים. לפי דיווחים מיצרנים ויבואנים והערכות מבוססות עובדות של המשרד להגנ"ס, שיעור האיסוף באמצעות בתי העסק אינו מספק. הסיבות לכך הן, בין היתר, רמת שירות נמוכה לציבור ולבתי העסק ושיעור השתתפות נמוך של הציבור בקבלת דמי פיקדון ולכן דמי פיקדון רבים אינם מושבים לצרכנים ומוצאים את דרכם לגורמים שונים, כולל גורמים עברייניים.

הגבלות על ייצוא מכלי משקה למיחזור

התיקון לחוק מציע להגביל לעד 20% את כמות הפסולת שמיוצאת למיחזור או השבה ושהמשרד מכיר בה לצרוך עמידה ביעדי המיחזור, בדומה להגבלה על הייצוא בחוק האריזות.

כיום הרוב המוחלט של מכלי המשקה הריקים מאלומיניום וזכוכית מיוצאים למיחזור, ושיעור לא מבוטל של מכלי הפלסטיק מיוצאים גם הם. מטרת ההגבלה היא לצמצם את ההשפעות הסביבתיות השליליות הקשורות בשינוע בינלאומי של פסולת ולמנוע את הגעתה למדינות מתפתחות. כמו כן תחזק ההגבלה את תעשיית המיחזור המקומית שנסמכת היום בין היתר על ייבוא פסולת ממדינות אחרות. לפי ההצעה, מועד התיקון, אם יאושר, יחול על מכלים מאלומיניום וזכוכית 3 שנים מיום אישורו.

הגדרת רשימת ההפרות שעליהן יוטלו עיצומים כספיים

הצעת החוק מבקשת לעדכן את סכומי הקנסות והעיצומים הכספיים שניתן להטיל בגין הפרות שונות של חוק הפיקדון, עד לסכום של 360 אלף ₪.

חוק אחריות היצרן המורחבת הוותיק בישראל

מכלי המשקה מהווים רק כ-0.5% ממשקל הפסולת בישראל, וכ- 3% ממשקל פסולת הפלסטיק, אך הם זכו להיות הראשונים בישראל (שנת 1999) לקבל חוק אחריות יצרן ייעודי עבורם – חוק הפיקדון, שזוכה לתשומת לב ציבורית רבה.

חוק הפיקדון על מכלי משקה, 1999, מטיל על יצרנים ויבואנים של מכלי משקה חובות איסוף ומיחזור של מכלים ריקים לפי היעדים הקבועים בחוק, על בסיס עיקרון "המזהם משלם". ההצעה לתיקון החוק היא חלק מקידום מדיניות המשרד להגנ"ס שמטרתה לצמצם את כמות הפסולת המועברת להטמנה ולהגדיל את סך המיחזור והשימוש המושכל בחומרי גלם ובמשאבי טבע. ככל שהסדרי הפרדת הפסולת יהיו טובים יותר ומכלי המשקה הריקים יאספו בנפרד מיתר זרמי הפסולת, כך חומר הגלם שיגיע למיחזור יהיה איכותי יותר, יקדם מחזור עילי וכלכלה מעגלית.

מנגנון הפיקדון נועד לעודד את הציבור להחזיר מכלי משקה ריקים, באופן שיאפשר את מיחזורם ובכך להפחית את כמות הפסולת בישראל. במסגרת החוק, נגבים דמי פיקדון על בקבוקים ופחיות, שמוחזרים לצרכן כאשר הוא מחזיר אותם לבית העסק או למכונה ייעודית. מנגנון זה יוצר תמריץ כלכלי למיחזור ומסייע לשמירה על ניקיון המרחב הציבורי, תוך שימוש חוזר במשאבים.

התייחסויות

עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה: "אנו מפרסמים להערות הציבור את התיקון לחוק הפיקדון, זוהי בשורה לצרכנים ומהלך משמעותי לשיפור השירות, החזר דמי הפיקדון לציבור ושמירה על ישראל נקייה וסביבתית יותר.

על רקע קשיים במציאות הנוכחית בהחזרת המכלים ומתן דמי הפיקדון חזרה לציבור התיקון החדש מציע מערכים נוספים ורחבים יותר לאיסוף מכלי משקה וכן מנגנונים לאיסוף מארגונים קהילתיים כמו מוסדות חינוך ותנועות נוער שלא מחויבים היום בחוק. פרסום התזכיר הוא צעד נוסף לעמידה ביעדי המיחזור לפי אסטרטגיית הפסולת של המשרד לשנת 2030".

---

מסמכים רלוונטיים: