חלפו כמעט שנתיים ממועד הרחבת חוק הפיקדון למכלי משקה גדולים, אך לפי דברים שעלו בדיון שהתקיים בחודש שעבר בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, החוק לא משיג את מטרותיו בינתיים: הציבור לא מחזיר בהמוניו בקבוקים גדולים תמורת פיקדון, חלק מסניפי רשתות השיווק מקשות על החזרת הבקבוקים, פרישת המכונות אוטומטיות לקבלת בקבוקים לא מספקת (הוצבו כ-500 מכונות מתוך כ-3,000 מכונות נדרשות) וחלק מתאגידי האיסוף שפועלים עבור יצרני ויבואני המשקאות לא ממהרים לפנות מבתי העסק את הבקבוקים שהציבור השיב.

כעת המשרד להגנת הסביבה וגורמים נוספים חושבים על פתרונות. החודש, כפי שדיווחנו, פרסם המשרד הוראות המחייבות את תאגידי האיסוף שפועלים עבור יצרני ויבואני המשקאות לפנות בקבוקים מבתי העסק בתדירות גבוהה יותר.

לפי מה שנאמר בדיון בכנסת, המשרד להגנ"ס גם עובד על תיקון החוק שיכלול בין היתר יעדי מיחזור גבוהים יותר, במטרה לתמרץ את תאגידי האיסוף להתאמץ ולאסוף מנקודות רבות ומרוחקות יותר. בנוסף, המשרד מתכוון לתקצב גם רכישת מכונות אוטומטיות להחזרת בקבוקי פיקדון בנקודות שאינן רשתות שיווק, למשל במרכזים קהילתיים.

גורמים אחרים הציעו בדיון להכפיף את חוק הפיקדון הנוגע למכלי משקה גדולים לחוק האריזות. הפרטים לפניכם.

כתבות רלוונטיות:

1. הוראות תדירות איסוף מכלי פיקדון מהחנויות, 20.7.2023
2. חברות המשקאות משכו את הערעור וישלמו קנס, 8.12.2022
3. המפץ של הרחבת חוק הפיקדון, 19.7.2022
4. קנסות של 48 מיליון ₪ בגין אי עמידה ביעדי חוק הפיקדון, 15.8.2021
5. מידע נוסף על פסולת אריזות | infospot

הנתונים: כמה בקבוקים ממוחזרים כיום?

עד הרחבת חוק הפיקדון למכלי משקה גדולים בדצמבר 2021 היו יעדי איסוף חובה לבקבוקים קטנים ויעדי איסוף וולונטריים לבקבוקים גדולים. היעד לאיסוף בקבוקים קטנים היה 77%, והיעד לאיסוף הבקבוקים הגדולים היה 55%.

עם הרחבת החוק היעדים אוחדו ועומדים על יעד 68% בשנים 2023-2022, יעד 73% ב-2025-2024 ולאחר מכן – 77%.

מאז הרחבת החוק שיעור איסוף הבקבוקים הקטנים עלה מ-78% בשנת 2021 ל-85%, אך שיעור איסוף הבקבוקים הגדולים ירד מ-60% בשנת 2021 ל-49%.

אולם, משקלול הנתונים עולה כי הייתה עמידה ביעד האיסוף המאוחד הנוכחי ואף למעלה מזה. שיעור האיסוף היה 73% - 5% יותר מהיעד.

לפי הערכת המשרד להגנת הסביבה, איסוף מכלי המשקה הגדולים מהציבור הרחב בשנת 2022 עמד על כרבע מהמכלים שנמכרו לו (בעבר, עם המיחזוריות, אחוז האיסוף היה כ-22%).

הבקבוקים נערמים ברשתות השיווק

הרחבת חוק הפיקדון למכלי משקה גודלים בדצמבר 2021 נכנסה לתוקף לאחר תקופת הכנה קצרה שלוותה בחוסר וודאות והשוק לא הספיק להתארגן. עד היום רשתות השיוור טרם הצטיידו בכמות מספקת של מכונות אוטומטיות ו-24,000 כלובי המיחזוריות שהיו פרושות על מדרכות הערים כבר פונו – כך שלציבור אין מספיק אפשרויות להחזרת בקבוקים לפיקדון.

המכונות האוטומטיות אמורות לחסוך לרשתות בכוח אדם ובמקום, אולם עלותן גבוהה (100 אלף ₪ למכונה). כיום בארץ יש כ-500 מכונות בלבד וההערכה שהציג בדיון מרכז המידע והמחקר של הכנסת היא כי יש צורך בכ 3,000 מכונות.

לפי מה שנאמר בדיון בכנסת, בשל בעיות שתיכף נפרט עליהן, הבקבוקים מצטברים אצל רשתות השיווק ובפרט בחנויות המכולת, כאשר תדירות הפינוי של תאגידי האיסוף לא מספיקה, וכתוצאה מכך חלקן מקשות על הציבור להשיב בקבוקים תמורת פיקדון.

חשוב לזכור כי כמויות הבקבוקים המוחזרים לפיקדון גדלה בעקבות הרחבת החוק לבקבוקים גדולים, וגם נפחם של הבקבוקים הגדולים רב יותר מנפח הבקבוקים הקטנים. בנוסף לכך, העובדה שבקבוקים גדולים, בניגוד לקטנים, נצרכים על ידי משפחות בעיקר ולא בנקודות מכירה של עסקי מזון, הופך את  רשתות השיווק לנקודות קליטת בקבוקים לפיקדון. ולבסוף, הבקבוקים נערמים אצל הקמעונאים משום שתאגידי האיסוף שפועלים עבור יצרני המשקאות, מפנים את הבקבוקים שמצטברים בתדירות נמוכה מדי, ובפרט בפריפריה.

גם הציבור מצדו לא מודע מספיק לאפשרות לקבל פיקדון, לאופן קבלתו ולמקומות הרלוונטיים שהוא יכול להשיב אליהם את הבקבוקים. הציבור לא רק לא מודע כי אם גם לא מחונך לכך. עוד לפני הרחבת חוק הפיקדון לבקבוקים גדולים, עיקר הבקבוקים הקטנים שמוחזרו נאספו מבתי עסק ולא מהציבור הרחב. מצב דומה שורר כעת בכל הקשור למכלי משקה גדולים.

בעיה אחרת היא שתאגידי האיסוף איתם התקשרו היבואנים והיצרנים של המשקאות, אוספים בקבוקים מתחנות מעבר, שם הם מעורבבים עם חומרי גלם רטובים ומתלכלכים מהם דבר שמקשה על תהליך המיחזור שלהם, וכל זאת כדי לעמוד ביעדי האיסוף במינימום טרחה, כלומר בלי להתרוצץ בין בתי עסק ברחבי הארץ ולאסוף מהם בקבוקים. מרגע שהיצרניות משיגות את יעד האיסוף שהטיל עליהן המחוקק, הן מורידות הילוך וכך הקמעונאים "נתקעים" עם מאות ואלפי בקבוקים במחסן לזמן ממושך.

הבקבוקים נזרקים לפח הכתום של האריזות

בעיה אחרת שקשורה להרחבת חוק הפיקדון היא השכלה של הבקבוקים בפחים הכתומים של חוק האריזות, בעידן שלאחר הסרת כלובי המיחזור ממדרכות הערים. מדובר בציבור שמודע לאיכות הסביבה ולא רוצה להשליך את הבקבוקים לפח הירוק, אך או שאינו מודע לאפשרות לקבל פיקדון, אאו שנקודות ההשבה של הבקבוקים לא נוחות עבורו.

בכל מקרה, הרשויות המקומיות נושאות בחלק מהנטל של תוספת הבקבוקים הזו לפחים הכתומים על ידי מימון המיון שמחלץ את הבקבוקים מיתר האריזות בפח הכתום, בהסדר שנקרא 'מתמחזרים' וגם אותו המשרד להגנ"ס מממן באופן עקיף דרך קרן הניקיון.

החלת חוק האריזות על מכלי משקה

אחד הפתרונות שהוצג בדיון בכנסת בידי נציגי מרכז המחקר והמידע של הכנסת הוא הכפפת מכלי המשקה הגדולים לחוק האריזות – הפחים הכתומים של תאגיד המיחזור תמיר.

היתרונות של המהלך ברורים: כבר קיים מנגנון איסוף ופינוי בפרישה ארצית של חוק האריזות, הקמעונאים (רשתות השיווק) לא יצטרכו לשאת בנטל האיסוף ומתן הפיקדון, עלויות האיסוף יהיו נמוכות יותר ולא יגבו דמי פיקדון.

אולם הטענה העיקרית שעלתה בדיון הוא שכיום אין די פחים כתומים כדי להכיל את השינוי. לפי הערכה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, כדי שאפשר יהיה להכפיף את מכלי המשקה הגדולים לחוק האריזות יש צורך להגדיל פי 14 את כמות הפחים הכתומים בארץ. כאשר כיום יש פחים כתומים ב-131 מתוך 255 רשויות מקומיות בנפח כולל של 82 מיליון ליטר.

השינוי גם יגרום להורדת איכות חומר הגלם של הבקבוקים. בפחים הכתומים עלולים להצטבר שאריות אוכל שילכלכו אותם ויורידו את איכות המיחזור העתידית שלהן. ובעיקר, השינוי יוסיף אי יציבות לשוק, שכבר סובל משינויי מדיניות או הצעות לשינויים כאלה באופן תכוף, ופוגע בתחושת הוודאות של השחקנים שמשקיעים כספים ומשאבים אדירים כדי להקים תשתית איסוף ומיחזור למכלי המשקה הגדולים.

הגברת תדירות האיסוף ותמיכה בפרישת מכונות

כפי שדיווחנו לפני חודש, המשרד להגנת הסביבה פרסם הוראות תדירות לפינוי בקבוקים מבתי העסק פעם בחודש לפחות, כתלות בכמות הבקבוקים שהצטברה. צעד זה עשוי להקל על בתי העסק, להפחית את העומס במחסניהם ולעודד אותם לקלוט בקבוקים מהציבור, כמתחייב בחוק.

כדי שגם תושבים בפריפריה ובמרחב הכפרי יוכלו להשיב בקבוקים בקלות תמורת פיקדון, השרה להגנת הסביבה עידית סילמן אמרה כי היא מתכוונת לתקצב הוספת מכונות אוטומטיות באזורים אלה בארץ ובמרכזים קהילתיים מגוונים, שיפגשו את האזרחים, ובייחוד את הצעירים שבהם, בכל מיני נקודות ולא רק בתוך סופרמרקטים גדולים.

בעבר כבר אישרה קרן הניקיון תקצוב של 100 אלף ₪ לרכישת מכונות אוטומטיות וסילמן מתכוונת לפרסם קול קורא ולממשו. מטרתה של סילמן כפולה: להגדיל את כמות הבקבוקים המושבים על ידי הציבור ולחנך את הציבור למיחזור באמצעות הצבת מכונות אוטומטיות נוחות ליד ביתו.

תיקוני חקיקה: העלאת יעדי האיסוף, הגדרת מיחזור ועוד

כאמור המשרד להגנ"ס מבקש לבצע עדכון חקיקה לחוק הפיקדון. לפי הדברים שהוצגו בדיון, תיקון חוק הפיקדון יכלול העלאת יעדי האיסוף של מכלי משקה – גדולים וקטנים כאחד – 90% החל משנת 2030. המשרד להגנ"ס מקווה שצעד זה יגרום לתאגידי האיסוף לפנות בקבוקים גם ממקומות שכיום הם לא טורחים לאסוף מהם או מגיעים אליהם לעתים רחוקות.

נושאים נוספים שאמורים להכנס לתיקון החוק הם: איסור איסוף בקבוקים מתחנות מעבר, עדכון הגדרת מיחזור מוכר שלא יתחשב ב'השבה', להכיר רק מיכלים שהופרדו במקור לטובת יעדי האיסוף, הוספת אמצעי אכיפה על אי עמידה בתדירות איסוף, הקלה על בתי עסק קטנים, הטלת חובת איסוף 'קהילתי' ועוד.

---

מסמכים רלוונטיים: