לאחר הליך משפטי ממושך, חברות המשקאות משכו השבוע את הערעור שהגישו לבית המשפט העליון נגד החלטת המשרד להגנת הסביבה להטיל עליהן קנס של 48 מיליון ₪ בגין אי עמידה ביעדים של חוק הפיקדון על מכלי משקה.

לפי הודעת המשרד להגנ"ס, החברות החליטו למשוך את הערעור לאחר שהשופטים המליצו להם לעשות כך, שכן הם נוטים לקבל את עמדת המשרד להגנת הסביבה.

בשנת 2018 המשרד הטיל את הקנס על 9 חברות משקאות בגין אי עמידה ביעדי האיסוף והמיחזור של מכלי משקה בשנת 2016. בתגובה לקנס החברות ערערו לבית המשפט השלום. משנדחה ערעורן הן ערערו לעליון, וכעת משכו את הערעור בהמלצת השופטים.

כתבות רלוונטיות:

1. קנסות של 48 מיליון ₪ בגין אי עמידה ביעדי חוק הפיקדון, 15.8.2021
2. יצרני המשקאות ישלמו קנס של 48 מיליון ₪, 28.5.2018
3. עתירה לבג"ץ ומעצר בחשד למרמה, זיוף והלבנת הון, 21.12.2017
4. 100 מיליון ₪ למכונות אוטומטיות לאיסוף בקבוקים, 10.6.2021
5. ההחלטה על פיקדון לבקבוקים גדולים נדחתה, 22.09.2020
6. מידע נוסף על פסולת אריזות | infospot

מדוע יצרני המשקאות קיבלו קנס של 48 מיליון ₪ ?

בהתאם ליעדי האיסוף של מכלי משקה גדולים בחוק הפיקדון שנכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2016, אי עמידה ביעד של 55% תגרום להטלת קנס על היצרן או היבואן בגובה 60 אגורות על כל מכל משקה גדול שלא אסף בהתאם ליעד.

בעת הטלת הקנס (שנת 2018), המשרד להגנת הסביבה הסביר כי בשל חשד בדבר אמינות הנתונים המדווחים הוא החל בהליך ביקורת על היקף איסוף מכלי המשקה של תאגיד אל"ה בשנת 2016.

הביקורת העלתה כי יש פער בין מכלי המשקה שהוכרו על ידי אל"ה לבין הדיווחים של קבלני משנה שאספו מכלים, כפי שנתקבלו ממנה. יש לציין שחלק מממצאי דוח הביקורת התבססו על אומדנים סטטיסטיים. החברות שנקנסו הן החברה המרכזית למשקאות, טמפו, יפאורה תבורי, מי עדן, שופרסל, יקבי חברון, IBBL, גוטגולד ואקו-אלפא.

הפערים בדיווח הציבו את נתוני האיסוף בפועל של אל"ה על חוסר של כ-80 מיליון מכלי משקה בשנת 2016 שבגינן הוטל קנס של 60 אג' לבקבוק, קרי כ-48 מיליון ₪ שכעת יצרני ויבואני המשקאות שהתקשרו עם אל"ה נדרשים לשלם.

החברות ערערו– ונדחו

כאמור, חברות המשקאות ערערו לבית משפט השלום על הקנס שהטיל עליהן המשרד. בית המשפט דחה את הערעור באוגוסט 2021, והשופט אז קבע כי המשרד להגנת הסביבה בחן בצורה מקיפה את טענות היצרנים והיבואנים ובתגובה נימק את עמדתו להטיל עליהם קנסות, וכי המשרד רשאי לבקש אסמכתאות לא רק כשעולה חשד לדיווחים כוזבים אלא באופן שוטף.

השופט אף מתח ביקורת על טענת החברות לפיה יש להכיר באיסוף מכלי משקה שנעשה באופן רטרואקטיבי וקבע כי הדבר יכול להביא לפיתוח תעשייה של רכישת איסוף ומיחזור על ידי גופים אחרים בדיעבד, על ידי מי שלא הצליח לעמוד ביעדים.

כאמור, לאחר מכן החברות עתרו לבית המשפט העליון וכעת משכו את עתירתן.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: "האחריות לאיסוף מכלי המשקה והעברתם למחזור מוטלת על היצרנים והיבואנים, לצד החזרת דמי הפיקדון לציבור. המשרד ממשיך, הן באמצעות פיקוח ואכיפה הן באמצעות פעולות הסברה ופיתוח מנגנונים מתאימים, לפעול ליישום חוק הפיקדון למען רווחת הציבור והסביבה".

חברות לפינוי וטיפול בפסולת