המשרד להגנת הסביבה באמצעות קרן הניקיון מחמם מנועים לקראת הכניסה לתוקף של חוק הפיקדון - גם על מכלי השתייה הגדולים בנפח 1.5 ליטר ומעלה. בתוך כך, אישרה הקרן תקציב בגובה 100 מיליון ₪ לטובת הצטיידות של הרשויות מקומיות וגופים ציבוריים במכונות אוטומטיות לאיסוף המכלים, שיחליפו את כ-24 אלף המיחזוריות המפוזרות בארץ.

התקציב לא מיועד לתמיכה ברשתות השיווק, שלפי התוכנית הכלכלית של המשרד להגנ"ס יש להן כדאיות כלכלית להצבת מכונות אוטמטיות לאיסוף המיכלים בשטחן, אלא להצבה של כ-2,000 מכונות לאיסוף בקבוקים גדולים והחזרת פיקדון שיוצבו באתרים שאינם ברשתות השיווק במטרה לתת מענה לכלל הציבור.

כתבות רלוונטיות:

1. קמפיין הסברה על הרחבת חוק הפיקדון, 21.4.2021
2. חוק הפיקדון על הבקבוקים הגדולים ייכנס לתוקף, 03.12.2020
3. ההחלטה על פיקדון לבקבוקים גדולים נדחתה, 22.09.2020
4. יצרני המשקאות ישלמו קנס של 48 מיליון ₪, 28.05.2018
5. מידע נוסף על פסולת אריזות | infospot

לרשתות השיווק הגדולות יש כדאיות כלכלית להציב מכונות אוטומטיות

לדברי המשרד להגנ"ס, לפי המודל הכלכלי של יישום חוק הפיקדון למכלי משקה גדולים, לבתי העסק הגדולים ורשתות השיווק משתלם כלכלית להציב בתחומם כ-2,000 מכונות אוטומטיות לקבלת מכלי משקה, שיחסכו מקום וכוח אדם בהשוואה לקליטה הידנית המתבצעת כיום.

בזמן הקרוב יידרשו יצרני הבקבוקים להשלים את הכנותיהם לכניסה לחוק, שכוללות גם הוספת סימון של זכאות להחזר פיקדון על כלל המוצרים. היצרנים והיבואנים הם המממנים של איסוף ומיחזור המכלים במנגנון "המזהם משלם".

כזכור, באוקטובר 2020 קבעה השרה להגנ"ס, גילה גמליאל, כי יצרני המשקאות לא עמדו ביעד האיסוף של מכלי משקה גדולים בנפח שמעל 1.5 ליטר לשנת הדיווח 2016, ולכן החל מדצמבר 2021 יוטל פיקדון גם על 750 מיליון מכלים גדולים, הנמכרים מדי שנה בישראל. הרחבת חוק הפיקדון לבקבוקים גדולים אושר לאחר שנים של דחיות והתלבטויות מצד המשרד להגנ"ס.

המרווחים והמפסידים מחוק הפיקדון

לפי ניתוח כלכלי שפרסם המשרד להגנ"ס ששימש בתהליך קבלת ההחלטות על הרחבת הפיקדון, החלת הפיקדון צפויה לחסוך לציבור ממחזרי המשקאות כמעט 60 מיליון ₪ בשנה. ניתוח זה מתבסס על ההנחה שהיבואנים והיצרנים של המשקאות יספגו חלק מעלות הפיקדון.

אך מהניתוח הכלכלי של יצרני המשקאות ותאגיד אל"ה עולה תמונה שונה: עלות יישום מנגנון הפיקדון על מכלי משקה גדולים ינוע בין 250-400 מיליון ₪ מדי שנה. המנגנון ימומן באמצעות כספי הפיקדון שישלמו הצרכנים אך הכסף לא יחזור אליהם בפועל אלא יגיע לגורמי איסוף שונים שעוסקים באיסוף בקבוקי המשקה.

מי שצפוי להפסיד מהמהלך הם יצרני המשקאות שנדרשים לשאת בעלות ההקמה והתפעול של מערך איסוף ומיחזור בקבוקי המשקה הגדולים. מפסידים פוטנציאלים נוספים הם הקמעונאים, זאת בשל הצורך לממן את מכונות האיסוף האוטמטיות ו/או להקצות כוח האדם ושטח לצורך קליטת הבקבוקים תמורת החזר הפיקדון.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "עם הרחבת חוק הפיקדון גם על מכלי משקה גדולים, יש חובה להצעיד גם את איסוף מכלי המשקה למאה ה-21 ולהנגיש את המכונות האוטומטיות למרבית הציבור בישראל. ההחלטה שקיבלתי תחולל שינוי אדיר בהרגלי המיחזור של אזרחי ישראל, ויחד נביא לחיסכון של מיליוני שקלים למשק בשנה. הציבור הרחב יוכל להחזיר את מכלי המשקה ולקבל את דמי הפיקדון בסטנדרט גבוה, כפי שנהוג במדינות המתקדמות בעולם".

---

מסמכים רלוונטיים: