ועדת הכלכלה של הכנסת דנה השבוע במועד החלת חוק הפיקדון על בקבוקי 1.5 ליטר ומעלה. בדיון הושמעו שוב טענות בעד ונגד החלת הפיקדון ובסופו הוועדה אישרה את הצו של המשרד להגנת הסביבה להחל חוק הפיקדון על מיכלי המשקה הגדולים החל מ-1 בדצמבר 2021.

החלת חוק הפיקדון על מכלי משקה גדולים אושר לפני כחודש וחצי לאחר שנים של דחיות והתלבטויות מצד המשרד להגנת הסביבה. יישומו צפוי לפעול באופן דומה למנגנון הפיקדון שחל כיום על מיכלי המשקה הקטנים.

לצד הארגונים הירוקים שבירכו על ההחלטה, חברות המשקאות טענו כי ההחלטה תייקר את המשקאות לציבור ותסרבל את תהליך המיחזור וכי היה אפשר להעלות את שיעור המיחזור באמצעים אחרים, זולים ופשוטים יותר.

כתבות רלוונטיות:

1. חוק הפיקדון יחול על מיכלי משקה גדולים, 21.10.2020
2. ההחלטה על פיקדון לבקבוקים גדולים נדחתה, 22.09.2020
3. בג"ץ: מדוע אלקין אינו מחיל את הפיקדון על מיכלים גדולים?, 22.12.2019
4. יצרני המשקאות ישלמו קנס של 48 מיליון ₪, 28.05.2018
5. מידע נוסף על פסולת אריזות | infospot

זמן היערכות של שנה למשק

מכיוון שיישום חוק הפיקדון דורש היערכות מגורמים במשק ועל רקע משבר הקורונה והחשש כי חוק הפיקדון יגרום לעליית מחירי המשקאות (תוספת 30 אג' פיקדון), הוחלט לאפשר תקופת היערכות של שנה, שהיא ארוכה מזו שקובע החוק (60 יום).

בזמן הזה, יידרשו חברות המשקאות לבצע את ההתאמות הנדרשות לצורך יישום החוק: החל מהוספת כיתוב בנושא הפיקדון על גבי מדבקות המוצר ובעיקר לבחון כיצד גם תאגידי המיחזור אל"ה ואסופתא יצטרכו להיערך למצב החדש ולהקים מערך לאיסוף ומיחזור מכלי המשקה הגדולים בהתאם ליעדי האיסוף והמיחזור שקובע החוק.

איך ייראה יישום חוק הפיקדון החדש?

בתום השנה שבה המשק יוכל להיערך ליישום החוק, צפויות להחליף 3,000 מכונות איסוף והחזרת פיקדון אוטומטיות ברחבי הארץ את כלובי המיחזור הפרושים כיום בערים. המכונות יוצבו בסופרמרקטים ובנקודות איסוף מרכזיות. מהפרסום של המשרד לא ברור מי יישא בעלות הרכישה, ההצבה והתפעול של המכונות. כמו כן, לא ברור אם המכונות יוצבו בכל הסופרמרקטים שיהיו מחויבים לקלוט בקבוקים.

המרווחים והמפסידים מחוק הפיקדון

לפי ניתוח כלכלי שפרסם המשרד להגנ"ס סמוך לאישור החוק, החלת הפיקדון צפויה לחסוך לציבור ממחזרי המשקאות כמעט 60 מיליון ₪ בשנה. ניתוח זה מתבסס על ההנחה שהיבואנים והיצרנים של המשקאות יספגו חלק מעלות הפיקדון. אך בניתוח הכלכלי של יצרני המשקאות ותאגיד אל"ה עולה תמונה שונה: עלות יישום מנגנון הפיקדון על מיכלי משקה גדולים נע בין 250-400 מיליון ₪ מדי שנה, שימומנו באמצעות כספי הפיקדון שישלמו הצרכנים, אך לא יחזרו אליהם בפועל, אלא לגורמי איסוף שונים שעוסקים באיסוף בקבוקי המשקה.

מי שצפוי להפסיד מהמהלך הם יצרני המשקאות שיצטרכו לשאת בעלות ההקמה והתפעול של מערך איסוף ומיחזור בקבוקי המשקה הגדולים. מפסידים פוטנציאלים נוספים הם הקמעונאים, זאת בשל כוח האדם והשטח שיוקצו לצורך קליטת הבקבוקים תמורת החזר הפיקדון.

בתגובה לקביעת מועד החלת החוק, השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל אמרה כי "אנחנו מחדדים את המשוואה שלפיה יצרניות הבקבוקים הגדולים ובתי העסק אחראים על הזיהום שהם מייצרים. בזכות חוק הפיקדון נוביל לניקיון המרחב הציבורי, להורדת יוקר המחיה לצרכנים ולרווח ישיר של כ-60 מיליון שקל לצרכנים. אנו רואים את הבקבוקים הגדולים בשמורות הטבע, בנחלים ובמרחבים הפתוחים – החל ב-1 בדצמבר 2021 המצב ישתנה. חוק הפיקדון הוא למען הצרכנים ויש לו תועלות רבות מוכחות – בריאותיות, סביבתיות וכלכליות. כך ישתפר ניקיון השטחים הציבוריים ונצמצם את הפגיעה בסביבה ובחיות הבר".

---

מסמכים רלוונטיים:

1. מצגת: החלת חוק הפיקדון על מכלי משקה גדולים, המשרד להגנ"ס 10.2020
2. חוות דעת כלכלית: חוק הפיקדון למכלי משקה גדולים, המשרד להגנ"ס, 10.2020
3. צו הפיקדון על מכלי משקה (דחיית מועד תחולת החוק על מכלי משקה גדולים(, 12.2020

חברות לפינוי וטיפול בפסולת