המשרד להגנת הסביבה כינס הבוקר מסיבת עיתונאים להצגת נתוני האיסוף והמיחזור המאומתים של בקבוקי המשקה הגדולים (1.5 ליטר ומעלה) לשנת 2016, ובהתאם לכך הודיע על הטלת על קנס בגובה 48 מיליון ₪ על יצרני המשקאות שעובדים עם תאגיד המיחזור אל"ה.

הנתונים מראים כי נאספו 51.4% מהבקבוקים הגדולים שנמכרו באותה שנה. נתון זה מאפשר לשר להגנת הסביבה להפעיל שיקול דעת בנושא החלת חוק הפקדון על בקבוקי המשקה הגדולים. בהתאם לכך, אלקין הודיע שהוא החליט להשאיר את מצב הדברים כפי שהוא ולא להחיל את מנגנון הפקדון על מכלי המשקה הגדולים.

* לחץ להגדלה. מקור: המשרד להגנ"ס

אלקין החליט: הפקדון לא יחול על הבקבוקים הגדולים בינתיים

ב-1.1.2016 נכנס לתוקף סעיף "סודי" בחוק הפקדון המכונה "הטייס האוטמטי". סעיף זה קובע כי יצרנים ויבואנים של משקאות יחויבו לאסוף מכלי משקה גדולים ששיווקו באותה שנה ולמחזר 90% מהם.  אם  בשנה מסוימת לא הגיע כלל איסוף מכלי המשקה הגדולים ל-55% - אזי שבאופן אוטומטי יחול מנגנון הפקדון גם על המכלים הגדולים (להלן "הטייס האוטומטי"). יש לשר להגנת הסביבה אפשרות להתערב אם הושג יעד מיחזור כללי שנע בין 47%-55%, אחרת רק שינוי חקיקה בכנסת יכול לשנות את המנגנון.

מאחר שלפי נתוני המשרד להגנ"ס יעד איסוף הבקבוקים המצרפי לשנת 2016 עמד על יותר מ-51.4%, הרי שעל פי חוק הפקדון ההחלטה אם להחיל את הפקדון על מכלי המשקה הגדולים נתונה בידי השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, שהחליט שלא להחיל אותו על הבקבוקים הגדולים ולהשאיר את הדברים כפי שהם.

אלקין הסביר את הרציונל שמאחורי החלטתו בכך שהיעד שהושג קרוב ל-55% ולכן מוקדם להספיד את האיסוף הוולונטרי, כי לפי הנתונים לא ברור אם הוא כשל וכי גם נתוני איסוף גולמיים לשנת 2017 מצביעים על מגמה דומה. בנוסף לכך, אלקין ציין כי צריך לראות את השפעת הקנס שהוטל על יצרניות המשקאות, שבוודאי יגדיל את נתוני האיסוף בשנת 2018.

אלקין הוסיף כי מדו"ח שהוכן לפני מספר שנים עבור המשרד להגנ"ס וניתח את איסוף בקבוקי המשקה הקטנים שעליהם חל הפיקדון, עולה כי רק 18% מכספי הפקדון חוזרים לצרכנים, בעוד שהנהנים הגדולים מהם הם הגופים הפרטיים שמשלשלים לכיסם יותר מ-80% מכספי הפקדון - כ-150 מיליון ₪ בשנה היוצאים מכיסי הצרכנים. מגמה דומה במכלי המשקה הגדולים תביא לתוספת של כ-180 מיליון ₪ לאותם גורמים פרטיים, כך לפי נתוני אותו דו"ח. לכן, לדברי אלקין, אין טעם להעביר כסף מהציבור לידיים פרטיות.

ניתוח נתוני האיסוף של אל"ה

* לחץ להגדלה. מקור: המשרד להגנ"ס

אך החלטתו של אלקין לא סותמת את הגולל על סוגיית הפקדון לבקבוקים גדולים, זאת משום שגם בשנה הבאה ובכל שנה לאחר מכן צפויה להיבחן שוב סוגיית העמידה ביעדי המיחזור.

יתרה מכך, אלקין ציין כי המשרד להגנ"ס סבור שיש לקיים דיון ציבורי על המתווה העתידי המועדף למכלי המשקה הגדולים והציג מספר אפשרויות:

• להישאר במצב הקיים. עם האיום של הקנס ומנגנון הטייס האוטומטי.
• שילוב מכלי המשקה הגדולים כזרם מיוחד לחוק האריזות. מהלך שכנראה ידרוש תיקון חקיקה בשל הרצון להימנע מהורדת שיעורי האיסוף הקיימים.
• הגדלת הקנס בגין אי עמידה ביעדי המיחזור בחוק הפקדון שכיום אינו משמעותי דיו היות שהחוק התמקד ביעדי איסוף במקור.

פערים בדיווח מביאים לקנס של 48 מלש"ח

בהתאם ליעדי האיסוף של מכלי משקה גדולים בחוק הפקדון שנכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2016, אי עמידה ביעד של 55% תגרום להטלת קנס על היצרן או היבואן בגובה 60 אגורות על כל מכל משקה גדול שלא אסף בהתאם ליעד.

לדברי המשרד, בשל חשד בדבר אמינות הנתונים המדווחים הוא החל בהליך ביקורת על היקף איסוף מכלי המשקה של תאגיד אל"ה בשנת 2016. הביקורת העלתה כי יש פער בין מכלי המשקה שהוכרו על ידי אל"ה לבין הדיווחים של קבלני משנה שאספו מכלים, כפי שנתקבלו ממנה. יש לציין שחלק מממצאי דו"ח הביקורת התבססו על אומדנים סטטיסטיים.

לדברי המשרד, אל"ה התקשתה להציג תעודות שקילה מגורם שיוחס לו איסוף של אלפי טונות מכלי משקה (רז הנקודה הירוקה). כך יש חוסר באסמכתאות מהימנות לגבי איסופם של 5,000 טונות מכלי משקה. בעקבות פערים אלו דיווחנו לפני כחצי שנה על פתיחה של חקירה נגד 'רז הנקודה הירוקה', שבמסגרתה אף נערכו מעצרים.

הפערים בדיווח הציבו את נתוני האיסוף בפועל של אל"ה על חוסר של כ-80 מיליון מכלי משקה בשנת 2016 שבגינן הוטל קנס של 60 אג' לבקבוק, קרי כ-48 מיליון ₪ שיידרשו לשלם יצרני ויבואני המשקאות שהתקשרו עם אל"ה לטובת עמידה ביעדי המיחזור.

התייחסויות

השר להגנת הסביבה, זאב אלקין: "לאור הנתונים לשנת 2016, הייתה רק עמידה חלקית ביעדים ליצרני ויבואני מכלי המשקה הגדולים ולכן מצד אחד הטלנו קנס כבד על היצרנים כדי לעודד אותם  להגביר את אחוזי האיסוף. הקנסות שהודענו היום כי נפעל להטילם מבהירים ליצרני וליבואני המשקאות כי המשרד רציני ביישום החוק ואכיפתו כמו גם בכל חוקי אחריות היצרן המורחבת.

קיבלתי את המלצת הגורמים המקצועיים, שאינם רואים צורך בהפעלה של חוק הפיקדון על המכלים הגדולים בשלב זה. הטלת הפיקדון על הבקבוקים הגדולים תגרום להעברה של עוד כ-200 מיליון שקל בשנה מכספי הציבור לגורמים שאינם מקדמים את האינטרס הסביבתי והציבורי. כמו כן הטלת חוק הפיקדון על מכלי המשקה הגדולים תתרום להעלאת יוקר המחיה, במיוחד למשפחות חלשות.

לצערנו, חוק הפיקדון במתכונתו הנוכחית הוא כר פורה לפעילות שמזוהה עם גורמים עברייניים, כולל מקרים שבהם גופים שונים מייצרים פסולת של מכלים קטנים רק לצורך הפיקדון. במקרה של המכלים הקטנים רק 18% מהפיקדון מוחזר לציבור וכ-150 מיליון שקל מועברים מהציבור לידיים פרטיות ועלומות."

תאגיד המיחזור אל"ה: "אל"ה השקיע בשמונה השנים האחרונות למעלה מ-100 מיליון ₪ בחינוך הציבור למיחזור וולונטרי של בקבוקים משפחתיים והקמת תשתיות של עשרות אלפי מיחזוריות ברחבי הארץ. זאת, תוך שהוא עומד ביעדים שהוצבו לו ומציג תוצאות יוצאות מהכלל גם בהשוואה למדינות אחרות. התאגיד פועל בשקיפות מלאה ועומד מאחורי כל הדיווחים שהגיש למשרד להגנת הסביבה מאז הקמתו, בהתאם לנהלים שגובשו במהלך השנים עם אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה. אנו שמחים שהמשרד להגנת הסביבה מצא לנכון להמשיך ולהפעיל את שיטת המיחזור הוולונטרי ונותן לה רוח גבית, אך איננו רואים כל הצדקה להחיל עלינו קנס ולכן נערער בבית המשפט".

תאגיד המיחזור אסופתא: "השר אלקין העניק היום מתנה בגובה של כ-200 מיליון ₪ בשנה לחברות המשקאות - מקווים שהחלטתו של השר אלקין אינה קשורה לקשרי הון-שלטון. 

הדו"ח שפורסם היום, אך ורק בעקבות עתירה לבג"צ, מוכיח את מה שהמשרד להגנת הסביבה ניסה להסתיר: תאגיד המיחזור אל"ה נכשל לחלוטין באיסוף בקבוקי המשקה הגדולים.  הכישלון של אל"ה, שהוסווה בקמפיינים עתירי ממון שנועדו למנוע את הרחבת הפיקדון גם לבקבוקים משפחתיים, פוגע בציבור הישראלי ובאיכות הסביבה. החלטתו של השר אלקין שלא להרחיב את חוק הפיקדון היא לא פחות מתמוהה. השר אלקין מעדיף את טובת חברות הענק והטייקונים על פני טובת הציבור ובהחלטתו  מעניק לחברות המשקאות מתנה, בגובה של כ-200 מיליון ₪ בשנה. צר לנו שאלקין רוצה לסיים את תפקידו כשר להגנת הסביבה בחטא נגד הסביבה תוך שהוא מעדיף את הטייקונים על פני הציבור ומעביר החלטה שתלכלך את המרחב הציבורי. 

חלק גדול מדיווחי האיסוף מגיע מתחנות מעבר כ 40% לפחות זה בקבוקים שמקורם ברשות הפלסטינית ואריזות פלסטיק שאינם בקבוקים. אנחנו נפעל לחקירה רצינית של כל הגורמים. המשרד לא ביצע הפחתה והכשיר דיווחים כוזבים לכאורה.  לפי הדוח הסופי איסוף הבקבוקים המצרפי של כלל המשק עומד על כ-  בלבד44%. באופן תמוה, וככל הנראה על מנת להגיע למספר המונע את הרחבת החור, המשרד להגנת הסביבה החליט להכיר גם בתהליך של שריפה בקבוקים ללא אסמכתאות או הוכחות לנתונים."

עו"ד אסף רוזנבלום, מנהל המחלקה המשפטית של אדם טבע ודין: "לפי הודעת השר, יצרני המשקאות לא עמדו ביעד האיסוף במשך שנתיים רצופות. המשמעות היא שעליהם לשלם קנסות בסך כ-40 מיליון ₪. בנוסף, על פי החוק השר מחויב להטיל פיקדון על מכלי המשקה הגדולים, וכעת עליו לקבוע את מועד הטלת הפיקדון. אי קביעת מועד להחלת הפיקדון יגרור צעדים משפטיים מצדה של אדם טבע ודין".

--------

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. המחלוקת על נתוני המיחזור: עתירה לבג"ץ ומעצר בחשד למרמה, זיוף והלבנת הון, 21.12.2017
2. רעידת אדמה בענף מיחזור הבקבוקים: טמפו מתנתקת מאל"ה, 31.07.2017
3. האם נתחיל לשלם פיקדון על מכלי המשקה הגדולים? 22.12.2016
4. מכלי משקה גדולים: חוק האריזות או חוק הפיקדון? 02.06.2016
5. מכלי המשקה הגדולים ייכנסו לחוק האריזות, 10.05.2016
6. מידע נוסף על פסולת אריזות | infospot

--------

מסמכים רלוונטיים:

1. דו"ח הביקורת בחברת אל"ה, המשרד להגנ"ס [pdf]
2. מצגת מיכלי משקה גדולים בחוק הפקדון, המשרד להגנ"ס [pdf]
3. מכתב הממונה אל השר – יעדי מיחזור לשנת 2016, המשרד להגנ"ס [pdf]