המשרד להגנ"ס פרסם לאחרונה קול קורא בסכום כולל של 8.5 מיליון ₪ לתמיכה בעיריות המבקשות לרכוש מערכות טכנולוגיות לאכיפה דיגיטלית של מפגעי רעש שמקורם בכלי רכב. בהמשך לקול קורא דומה שפורסם לפני כשנה.
התמיכה מיועדת לרשויות מקומיות גדולות המונות יותר מ-50,000 תושבים. סכום התמיכה המרבי עבור מערכת אחת הוא עד 250,000 ₪ ולא יותר מ 70% מעלות המערכת.
כזכור, הקול הקורא הקודם בנושא תמיכה לרכישת מערכות טכנולוגיות לאכיפה של מפגעי רעש מכלי רכב פורסם לפני כשנה ותקציבו הכולל היה 10 מיליון ₪. הוא פורסם אחרי כמה פיילוטים מוצלחים שנערכו בשנים האחרונות בערים שונות בליווי ותמיכה של המשרד להגנ"ס.
מהן אותן מערכות לאכיפה דיגיטלית של מפגעי רעש מכלי רכב? מדובר במערכות המשתמשות בטכנולוגיה חדשה שיודעת 'להפליל' כלי רכב שגרם למפגע רעש חריג בשל שימוש בצופר שלא לצורך, או רעש שמקורו בשינוי שנעשה במפרט הרכב (כמו אגזוז מרעיש ולא תקני), או השמעת מוזיקה חזקה. המערכת מזהה את עוצמת הרעש החריג, מבחינה שמדובר ברעש מכלי רכב ומתעדת את כלי הרכב שאחראי למפגע, כולל את מספר לוחית הרישוי. על סמך הנתונים המערכת מפיקה טיוטת דוח שעוברת לאישור של פקח אנושי. אם הפקח מאשר את הפרטים, המערכת מפיקה דוח שנשלח אוטומטית לבעל הרכב.
לדברי היזם הישראלי שפיתח את הטכנולוגיה היחודית, שחר קינן, אלפי דו"חות כבר חולקו באמצעות המערכת בערים פתח תקוה וקריית אונו, והדבר הביא לירידה של 50% בכמות הצפירות הלא מוצדקות באותן צמתים בהם המערכת מותקנת.
תאריך אחרון להגשה: 5 בנובמבר 2025. קישור לקול הקורא המלא בסוף הכתבה.
כתבות רלוונטיות:
כמו בשנה שעברה, גם הקול הקורא שפורסם כעת מיועד לרשויות מקומיות גדולות בנות יותר מ-50,000 תושבים. נוסף עליהן, גם אשכולות רשויות ואיגודי ערים לאיכות סביבה יכולים להגיש בקשות עבור עיריות שעומדות בתנאי הסף של מספר התושבים.
כמו כן הרשות מתחייבת לרכוש לפחות 3 מערכות שלמות לאכיפה דיגיטלית ובתחומה חייב לפעול מערך פקחים ומנגנון למתן דו"חות מסוגים שונים לכלי רכב.
בדומה לקול הקורא משנת 2024, גם בקול הקורא הזה התמיכה תינתן למערכות שיופעלו לצורכי אכיפה לתקופה מינימלית של 3 שנים. על המערכת לפעול לפחות 90% מהזמן, ועובד מטעם הרשות המקומית חייב לבחון לפחות 70% מהאירועים שהמערכת זיהתה כמפגעי רעש חריגים ולהחליט אם לאכוף אותם או לא.
לפי המפרט המצורף לקול הקורא, על המערכת להיות בעלת יכולת לזהות את מקור הרעש הייחודי מכלי הרכב ולזהות אם מדובר ברעש שמקורו בשינויים שנעשו במערכות הרכב (למשל אגזוז), בצופר שהופעל שלא לצורך או בהשמעת מוזיקה חזקה מכלי הרכב.
יתרה מזו המערכת חייבת לדעת להבחין בין רכב מרעיש לבין כלי הרכב האחרים שצמודים לו ולערוך מדידה אקוסטית של מקור הרעש שמקורו בכלי רכב באמצעות מערך מיקרופונים שמזהים בצורה חד-משמעית את מקור הרעש. המערכת חייבת לכלול לפחות 2 מצלמות לצילום וידאו וסטילס באיכות גבוהה ביום ובלילה שמספקות כיסוי מרבי ומאפשרות זיהוי מלא של לוחית הרישוי.
המפרט המצורף לקול הקורא כולל גם תרחישי חובה שמערכת חייבת לעמוד בהם, כמו למשל תרחיש שבו 3 כלי רכב נוסעים בשעות הלילה ורכב אחד גורם לרעש כשהוא נוסע במקביל לכלי רכב אחר בנתיב הסמוך. כלי רכב שלישי נוסע כ-7 מטרים מאחורי כלי הרכב המרעיש, באותו נתיב. המערכת חייבת לדעת לזהות בוודאות את כלי הרכב המרעיש מבין שלושתם.
המשרד להגנת הסביבה ילווה את הרשויות הזוכות משלב בחירת מיקומי הצבת המצלמות, מעבר וניתוח הנתונים ועד לשלב האכיפה. תחילה תתמקד האכיפה רק בגין צפירות שלא למטרות מניעת סכנה, ולאחר מכן תחל אכיפה גם בגין רעש חזק מכלי רכב שלא לשם הפעלתם התקינה. המשרד מדגיש כי המיזם כולו מקודם על פי ההנחיות שהועברו מהרשות להגנת הפרטיות בנושא פרטיות ואבטחת מידע. על העיריות יהיה לעמוד בהנחיות האלה כדי להבטיח את שיפור איכות חיי התושבים בד בבד עם שמירה על פרטיותם.
כאמור, זהו קול קורא שני בנושא תמיכה ברשויות לרכישת מערכות אכיפה דיגיטליות למפגעי רעש מכלי רכב. הקול הקורא הקודם פורסם בחודש ספטמבר 2024 וסכומו הכולל עמד על 10 מיליון ₪.
בסבב הקודם כל התקציב (10 מיליון ₪) שויך ל-9 רשויות מקומיות שזכו בסכומים שבין 750,000 ₪ ל-2 מיליון ₪, שמיועדים להצבה של 43 מצלמות אכיפה. כלומר סכום ממוצע של כ-230,000 ₪ למצלמה, לפי הרשימה הבאה:
מבין 9 הרשויות המקומיות שזכו בקול הקורא הקודם, רק 2 כבר התקינו מערכות, בערים: פתח תקוה ותל אביב. עיר נוספת, קריית אונו, התקינה מערכת אכיפה ללא תמיכת המשרד להגנ"ס.
בשלושת הרשויות המדוברות, הותקנה המערכת של חברת NOIZE, שהיא חברה ישראלית בעלת פיתוח טכנולוגי ישראלי, שמזהה רעש באמצעות מצלמה אקוסטית ונעזרת באלגרותימים לזהות שימוש בצופר של כלי רכב ולהפריד אותו משאר רעשי הרקע.
בשיחה עם הרוח החיה מאחורי המיזם, שחר קינן, מתברר שהמערכת של חברת NOIZE היא יחידה מסוגה בעולם שפועלת מבצעית ואוכפת באמצעיים דיגיטליים כנגד צפירות לא חוקיות מכלי רכב. לדברי קינן, מעט המערכות המקבילות שיש בעולם, מתמקדות ברעש של אגזוזים לא חוקיים, אלא שבישראל הצפירות מהוות מטרד הרבה יותר נפוץ, מאשר האגזוזים הלא תקניים, ולכן בחברה פיתחו מערכת שמתמקדת בצפירות, אך יכולה לתת מענה גם לנושא של האגזוזים.
לדברי קינן, המערכת שהותקנה לראשונה בפתח תקווה מוכיחה את עצמה וחילקה אלפי דו"חות לצפירות לא חוקיות בצמתים בהן הותקנה בפתח תקווה וקריית אונו. בתל אביב המערכת פעילה אבל עדיין לא מחלקת דוחות. בשורה התחתונה, המערכת השיגה את המטרה – לפי קינן בצמתים שבהם הותקנה המערכת, כמות הצפירות הלא מוצדקות ירדה ב-50%.
במקביל קידם המשרד להגנ"ס חקיקה שתאפשר לרשות מקומית לאכוף ולתת קנסות על מפגעי רעש שתועדו במצלמה אקוסטית. ופני כשנתיים דיווחנו כי הכנסת אישרה צו תקדימי שמקנה לעיריית פתח תקווה את הסמכות להטיל קנסות על מפגעי רעש שתועדו במצלמות אקוסטיות. גובה הקנס שנקבע על שימוש בצופר הרכב שלא לצורך חיוני וגרימת מפגעי רעש עומד על 245 ₪.
בשנה שעברה, גם עיריית תל-אביב עדכנה את סעיף 2 לחוק העזר העירוני לתל-אביב-יפו (מניעת רעש), שאוסר על הפעלת צופר רכב, אלא אם הדבר נדרש למניעת סכנה ובאופן מיידי. העדכון הופך את הצפירה לעבירת קנס ובעל הרכב ייחשב למי שאחראי לעבירה.
---
מסמכים רלוונטיים: