ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, בראשות ח"כ יצחק קרויזר, ממשיכה לקדם את הצעת חוק פסולת בניין ולהכין אותה לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. לשם כך נערכו בשבועות האחרונים כמה דיונים בוועדה שבהם בין היתר נעשו תיקונים בהצעת החוק והוצגו עמדותיהם של בעלי עניין.

עם זאת, עדיין יש כמה נושאים שבמחלוקת בינהם רצון המשרד להגנ"ס להחיל את חובת הרישום והתקנת אמצעי האיכון גם על הובלת פסולת גושית, זהות הגורם המכריע בערעורים על תנאי הרישיון לעסוק בפסולת, ומחלוקת לגבי תנאים לאתרי פסולת בהיתרים במסגרת חוק רישוי משולב.

כזכור, לפני כ-3 חודשים פורסמה לראשונה טיוטת הצעת חוק פסולת בניין, שהנוסח שלה גובש לפי המתווה החדש שהמשרד להגנ"ס הציג לפני כשנתיים המבוסס על פתרונות טכנולוגיים. לפי הצעת החוק, יצרני פסולת בניין (קבלנים, יזמים ומשפצים) יחויבו להתקשר ישירות עם מובילי פסולת ואתרי קצה בעלי רישיון ייעודי, שיהיו רשומים במרשם ממשלתי. לפי המתווה גם התשלום ייעשה דרך מערכת תשלומים ממשלתית בלבד, והכסף יעבור לנותני השירות רק אחרי שאומת שהפסולת אכן הגיעה לאתר הקצה.

במסגרת הדיונים הוצגו עמדות של בעלי העניין השונים, שאת חלקם הצגנו כבר בכתבה קודמת ואת חלקם נציג בכתבה הזו, בהן הצעת פשרה של התאחדות משנעי הפסולת בנוגע למנגנון התשלום הממשלתי ושורה של דרישות של מרכז השלטון המקומי, בין השאר בנוגע לסמכויות פיקוח ואכיפה ודרישה לא לכלול בחוק זרמי פסולת אחרים. גם לקק"ל ולארגונים הירוקים יש הערות לנוסח החוק, וגם להתאחדות הקבלנים, ועוד.

הפרטים בכתבה שלפניכם. קישורים לטיוטת הצעת חוק עדכנית ולניירות העמדה מופיעים בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. הצעת חוק פסולת בניין: בעלי העניין מציגים את עמדותיהם , 24.3.2026
2. פורסם נוסח הצעת חוק פסולת בניין, 16.2.2026
3. הישג מרשים בענף פסולת הבניין: שיעור המיחזור גדל 20.10.2025
4. מתווה חדש להסדרת ענף פסולת בניין, מבוסס טכנולוגיה, 1.4.2024
5. המחלוקות סביב הצעת חוק פסולת בניין, 13.6.2023
6. מידע נוסף בנושא פסולת בניין | infospot

המחלוקות: פסולת גושית, סמכויות ערעורים, וקביעת תנאים בהיתרים אחודים

במסגרת הדיונים שנערכו לאחרונה בוועדת הפנים וההגנ"ס בנושא של הצעת חוק פסולת בניין, והתיקונים שנעשו בטיוטת הצעת החוק, עדיין יש כמה נושאים במחלוקת, בינהם:

1. החלת החוק גם על פסולת גושית: המשרד להגנ"ס מבקש להחיל את חובת הרישיון לעוסקים בפסולת, גם על מובילי פסולת גושית, ולא רק פסולת בניין, ולחייב גם כלי אצירה לפסולת גושית להירשם במרשם הממשלתי ולהתקין אמצעי איכון. בשלטון המקומי ובמשרד הפנים מתנגדים לכך.
2. ערעור על תנאי הרישיון: לפי נוסח החוק העדכני, עוסק בפסולת יכול לערער על תנאים שנקבעו ברישיונו, והגורם הבלעדי המכריע בערעור הוא המשרד להגנ"ס. אלא שאיגודי הערים והיחידות הסביבתיות ברשויות המקומיות, מבקשים לתת גם להם סמכות להשפיע על התנאים ברישיונות לעסוק בפסולת ובערעורים עליהם.
3. היחס להיתר האחוד (אוויר או פליטה): לפי נוסח החוק הנוכחי, אפשר לקבוע בהיתר האחוד תנאים לפי הרישיון לעסוק בפסולת, אלא בהסכמה מפורשת של מנהל תחום הפסולת במשרד להגנ"ס.

הצעת הפשרה של התאחדות משנעי הפסולת

לאורך כל הדרך התאחדות משנעי הפסולת התנגדה להצעת החוק בנוסח הנוכחי שלה. טענתם העיקרית הייתה שהצעת החוק במתכונתה הנוכחית תגביר את הריכוזיות בענף ותוביל לחוסר יעילות, עליית מחירים, ועידוד של טיפול פיראטי בפסולת. כל אלה בגלל הטלת חובה על יצרן הפסולת להתקשר גם עם משנע וגם עם אתר קצה, בלי שיתאפשר להם להתקשר רק עם מוביל הפסולת, שיתקשר עבורם עם אתר קצה.

בנייר עמדה קודם הציעה התאחדות משנעי הפסולת כמה תיקונים לנוסח החוק שמטרתם העיקרית הייתה ליצור הפרדה ברורה בין מקטע השינוע לבין מקטע אתר הקצה.

בשבוע שעבר, ובהמשך לדיון שנערך בוועדת הפנים והגנ"ס, הציעה התאחדות משנעי הפסולת פשרה שעיקרה הקמת מנגנון תשלום מאוחד הכולל התחשבנות פנימית שקופה לרגולטור.

לפי הפשרה המוצעת, המנגנון יאפשר ליצרן הפסולת להעביר תשלום אחד למסלקה הממשלתית, במקום תשלום נפרד למשנע ולאתר הטיפול. התשלום יפוצל במסלקה בין המשנע לאתר הטיפול, כל זה בהנחה שיצרן הפסולת בחר להתקשר גם עם משנע וגם עם אתר.

המנגנון המוצע כולל 4 מרכיבים:

1. יצרן הפסולת יוכל לבחור לרכוש מהמשנע המורשה שירות כולל: הצבת כלי אצירה, פינוי, שינוע, קליטה וטיפול בפסולת באתר מורשה – כפי שמוצע בנוסח האחרון של החוק.
2. מבחינת יצרן הפסולת תהיה עסקה אחת ותשלום אחד במסלקה.
3. אחרי שהפסולת תיקלט ותישקל באתר מורשה, המסלקה תבצע התחשבנות פנימית בין המשנע לבין אתר הטיפול, לפי תנאי ההסכם שנחתם ביניהם ושידווח או יירשם במנגנון התשלומים.
4. חלקו של אתר הטיפול ישולם לו ישירות מהמסלקה, וכך גם חלקו של המשנע.

לטענת התאחדות המשנעים, מנגנון זה מאפשר לשמור על כל האינטרסים: המדינה רואה את מלוא העסקה, אתר הטיפול מקבל תשלום מובטח, התשלום לא משוחרר בלי קליטה ושקילה, נשמרת שקיפות מלאה, ולמשנע יש אפשרות להציע שירות כולל, לרכז כמויות, להתמקח מול אתרי הקצה ולהוזיל את השירות ליצרני הפסולת.

השלטון המקומי: דורשים לתקן שורה של סעיפים קריטיים

גם מרכז השלטון המקומי, פורום ה-15 ומרכז השלטון האזורי הגישו השבוע נייר עמדה לוועדת הפנים והגנ"ס, בו הביעו את אכזבתם מנוסח החוק המוצע והדגישו שהסוגיות שבמחלוקת הן סוגיות קריטיות שיש לתקן אותן כדי לקדם את החוק. עיקרי הדברים:

• הכללת זרמי פסולת אחרים בחוק: בשלטון המקומי דורשים שהחוק יכלול רק פסולת בניין, ולא פסולת גושית או סוגים אחרים, בנימוק שהכללת זרמים אחרים תלווה בעלויות גבוהות שיוטלו על הרשויות המקומיות.
• הטלת חובה על הרשויות לטפל בפסולת שיפוצים עד נפח של 1 טון: במקום סעיף זה השלטון המקומי מציע לאמץ הסדר חלופי.
• הטלת אגרה על הרשויות המקומיות למימון מערך התפעול: הרשויות מתנגדות לסעיף המאפשר להטיל אגרות על הרשויות כדי לממן את מערך התפעול שהמדינה תקים כדי ליישם את החוק.
• עודפי עפר: בשלטון המקומי דורשים שייקבע בחוק שהעברת עודפי עפר לקרקע חקלאית תחויב בהוצאת היתר והיא לא תוחרג במסגרת הגדרתה כ-"עבודה חקלאית על הקרקע".
• אי-מתן סמכויות פיקוח ואכיפה לרשויות המקומיות: השלטון המקומי דורש שהחוק יכלול סמכויות פיקוח ואכיפה הולמות לרשויות המקומית. לטענתו, אין שום ערך לקביעת הוראות שאי-אפשר לאכוף. כמו כן מדגישים שידוע שבמשרד להגנ"ס ו/או במשטרה אין מספיק כוח אדם לאכיפה ולכן יש להתנות את קידום החוק בהסדרת סמכויות פיקוח ואכיפה מאלות לרשויות המקומיות.

היחידות הסביבתיות ואיגודי הערים לאיכות סביבה: כלי האכיפה לא מספיקים

לאחרונה הגישו גם היחידות הסביבתיות ואיגודי הערים לאיכות הסביבה ברשויות המקומיות את עמדתם לנוסח החוק. הערותיהם מתמקדות בעיקר בהרחבת תשתית האכיפה הנדרשת ליישום אפקטיבי של החוק ולמתן סמכויות אכיפה גם לפקחים מטעמן. אלה עיקרי הדברים:

1. הרחבת סמכויות הפיקוח: לפי נוסח החוק הנוכחי אין לפקחי הרשויות המקומיות סמכויות אכיפה, אלא רק לשוטרי המשטרה הירוקה ומפקחי המשרד להגנ"ס. לכן מבקשים באיגודי הערים לעשות 3 שינויים בנוסח החוק:

• הרחבת הסמכות לעכב כלי רכב גם לפקחי השלטון המקומי.
• הרחבת ההגדרה בחוק של רשות מקומית, כך שהיא תכלול גם איגודי ערים שעוסקים בפיקוח, ניטור ואכיפה סביבתית ולא רק איגודים שתפקידם לאסוף ולפנות פסולת.
• מתן גישה לנתוני האיכון: הוספת הוראה המחייבת את המשרד להגנ"ס להעביר נתוני איכון גם לרשויות המקומיות ולאיגודי הערים.

1. הוספת מסלול אכיפה והגדלת גובה העיצומים והקנסות: נכון לעכשיו נוסח הצעת החוק הנוכחי כולל שני מסלולי אכיפה (מסלול פלילי ומסלול עיצומים כספיים). באיגודי הערים מבקשים להוסיף עוד מסלול, עבירות קנס ברירת משפט, שיאפשר לקנוס בקנס מינהלי מיידי (בדומה לדו"ח תנועה), בגובה 5,000-50,000 ₪, בלי הליך פלילי או מינהלי. מסלול זה יאפשר אכיפה מהירה והאפקטיבית יותר מאשר שני המסלולים המופיעים בנוסח החוק.
2. הוראות חסרות בתשתית האכיפה הפלילית: בנושא האכיפה הפלילית, לשנות את הגדרת העבירות כאחריות קפידה (שאינן דורשות הוכחת כוונה פלילית), הוספת סעיף אחריות נושא משרה, הוספת סעיף המחיל באופן מפורש את החקיקה גם על המדינה ורשויותיה כולל גופים וחברות ממשלתיים, הסמכת בית המשפט לשלול רישיון נהיגה של מוביל, לבטל רישיון הרכב ולחלט כלי רכב במקרה של עבירות חוזרות, הקמת "מלשינון" שבו אפשר יהיה למסור מידע על מי שעובר על חוק ולקבל תמריץ אם המדינה גובה ממנו קנס או עיצום כספי.

קק"ל וארגוני הסביבה: הכללת פינוי עודפי עפר במנגנון התשלומים הממשלתי

כפי שדיווחנו לפני כחודשיים, קרן קיימת לישראל (קק"ל) ביקשה שהחוק יתייחס גם לעודפי עפר, והם אכן נכללו בנוסח המתוקן (לצד עוד שינויים) ולאחרונה קק"ל ועוד ארגוני סביבה ("ירוק עכשיו" והחברה להגנת הטבע) פרסמו עמדה מעודכנת בנושא, אלה עיקרי הדברים:

1. הכללת פינוי עודפי העפר במנגנון התשלומים הממשלתי: אף שעודפי עפר נכנסו לנוסח החוק העדכני, הם מוחרגים ממנגנון התשלומים הממשלתי. קק"ל וארגוני הסביבה מבקשים לבטל את ההחרגה, במטרה שהפינוי ייעשה באופן מפוקח ושקוף ובאופן שיאפשר לסגור את המעגל באופן הרמטי ככל האפשר, כדי שלא לתת פתח לגורמים עברייניים לעבור על החוק וכדי לאפשר פיקוח אפקטיבי.
2. פריקת פסולת בשטחי יהודה ושומרון: החלת החוק על כל פסולת שמקורה בישראל או בשטחים אחרים שבהם חל החוק הישראלי. כמו כן יש להחיל את החוק על כל כלי רכב שרשום במרשם הישראלי ושמוביל פסולת בנייה או פסולת אחרת, בלי קשר לזהותו ואזרחותו של בעל הרכב.

התאחדות הקבלנים: להחריג הובלת עודפי עפר בין אתרי בנייה מהיטלים

בניגוד לקק"ל ולארגוני הסביבה, בנייר העמדה שהתאחדות הקבלנים בוני הארץ הגישה למשרד להגנ"ס ולוועדה הפנים והגנ"ס היא מבקשת להחריג מתשלום היטלים ואגרות הובלה של עודפי עפר באותו אתר או בין אתרים.

במכתב מוסבר שעודפי עפר שאינם מעורבבים בפסולת אחרת הם משאב הנדסי, סביבתי וכלכלי חשוב, בייחוד לאור מיזמי הפיתוח והתשתיות הגדולים שמתוכננים להיבנות בישראל בשנים הקרובות ולכן יש להחריג אותם מתשלום אגרות והיטלים.

נוסף על כך, התאחדות הקבלנים מבקשת שאישור המשרד להגנ"ס (כפי שמוגדר בהצעת החוק), שניתן היום לפסולת בניין במסגרת בקשת היתר, יחול גם על עודפי עפר באותה מתכונת. כמו כן, מבקשת התאחדות הקבלנים שהמשרד או הרשות המקומית ינחו את הקבלנים לאיזה אתר מורשה יש להעביר את העפר.

---

מסמכים רלוונטיים: