הישג מרשים בענף פסולת הבניין. שיעור המיחזור של פסולת בניין השלים עלייה מרשימה ב-7 שנים, מכמות של 2.5 מיליון טון פסולת בניין שמוחזרה בשנת 2018 וייצגה 51% מיחזור מהפסולת שנקלטה באתרים המורשים, ל-6.3 מיליון טון בשנת 2023 שייצגה 90% בשנת 2023. כך לפי דוח של המשרד להגנ"ס שפורסם לאחרונה.

למרות שמדובר על מגמה רב שנתית, חלק ניכר מהגידול התרחש באופן חריג ובלתי צפוי בשנה אחת – מ-4.5 מיליון טון שמוחזרו בשנת 2022 וייצגו 72% מיחזור, ל-6.3 מיליון טון שמוחזרו בשנת 2023 וייצגו 90% מיחזור. שיעור המיחזור הגבוה נשמר גם בשנת 2024 עם 91%.

אלא שהכמויות הגדולות של החומר הממוחזר שנוצרות, גורמות לכך שאתרי המיחזור לא מצליחים למכור את הכל, ומתחילים להצטבר אצלם עודפים. לפי נתוני הדוח נרשמה ירידה חדה מ-98% שיווק של החומר הממוחזר בשנת 2022, ל- 77% בשנת 2024.

לכן המשרד להגנ"ס מבקש לשנות את המיקוד של המדיניות שלו בנושא פסולת בניין, ולהתמקד בשיפור איכות המיחזור, ושדרוג השימושים שנעשים בחומר הממוחזר, לצד שמירה על שיעורי המיחזור הגבוהים.

מה היו הצעדים שגרמו להעלאת שיעורי המיחזור של פסולת בניין? האם הגידול במיחזור פותר את בעיית השלכת פסולת בניין בשטחים פתוחים? האם יש צורך להמשיך לקדם את הצעת חוק פסולת בניין שנועדה להסדיר את הענף? מה אפשר ללמוד מההצלחה בפסולת בניין, כדי לקדם את המיחזור של פסולת עירונית שתקוע כבר יותר מעשור על פחות מ-30%? נעסוק בנושאים אלה ונוספים בכתבה שלפניכם.

קישור לדוח המלא בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. קפיצה של 80% ב-4 שנים בכמות פסולת הבניין הממוחזרת, 28.3.2024
2. פסולת בנייה: גידול במתקני הטיפול ובפסולת המטופלת כחוק, 10.5.2023
3. מתווה חדש להסדרת ענף פסולת בניין, מבוסס טכנולוגיה, 1.4.2024
4. עדכון של יעדי ההטמנה והמיחזור, ועדכוני חקיקה נוספים, 21.5.2025
5. מידע נוסף בנושא פסולת בניין | infospot

כמה פסולת בניין נוצרת מדי שנה? יש בעיית נתונים

לפי הדוח של המשרד להגנ"ס שסוקר את נתוני ענף פסולת הבניין עד שנת 2024, יש מגמת גידול רב שנתית בכמות פסולת הבניין שנוצרת בישראל מדי שנה, מכמות של 5.6 מיליון טון בשנת 2015 ועד כמות של 7.6 מיליון טון בשנת 2023. בשנת 2024 נרשמה ירידה עקב ההאטה בבנייה בגלל המלחמה.

אלא שהנתונים האלה הם הערכה חישובית והם לא מבוססים על מדידה של כמות הפסולת בפועל, ולכן לא מדובר בנתונים מדויקים ולא ידוע עד כמה הם תואמים את המציאות.

איך עובד החישוב? למשל, מעריכים (לפי מחקר של הטכניון) כי משקל הפסולת שנוצרת מבנייה חדשה בישראל עומדת על כ-20 טון ל-100 מ"ר, ואז בכל שנה לוקחים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את שטחי הבנייה החדשים, ומכפילים לפי המקדם שלעיל. במקרה של שיפוצים של מבנה קיים, ההערכה עוד פחות מדויקת, היא מוערכת ב-0.8 ק"ג לנפש ליום בממוצע, ומכפילים את זה בכמות האוכלוסייה בישראל. וכן הלאה שיטות הערכה שונות לקטגוריות הבנייה השונות.

האם נפתרה הבעייה של השלכת פסולת בניין באופן לא חוקי?

נתוני השלכת פסולת בניין באופן לא חוקי נגזרים מנתוני פסולת הבניין שנוצרת מדי שנה, ולכן סובלים מאותה בעיית מהימנות. הם מחושבים לפי ההפרש בין ההערכה של כמות פסולת הבניין שנוצרת, לבין כמות הפסולת שנקלטה באתרים מורשים (שמבוסס על שקילת המשאיות ולכן יותר מדויק).

הדוח מציג שיפור ניכר: משיעור של 40% השלכה לא חוקית של פסולת בנייה בשנת 2015 לשיעור של 7% בשנת 2024. לכאורה שיפור משמעותי, אך כאמור הנתונים אינם מהימנים ולכן קשה להתייחס אליהם.

בדוח מציינים שהשיפור נובעת ממדיניות המשרד להגנ"ס שכללה כמה אמצעים שהופעלו במקביל ובהם הגדלת מספר אתרי הטיפול, הגברת הפיקוח והאכיפה והתניית קבלת אישור אכלוס (טופס 4) בהצגת אישורי פינוי פסלת כחוק.

כמות פסולת הבניין שנקלטה באתרי הטיפול ללא שינוי

לעומת כמות פסולת הבנייה שנוצרת מדי שנה וכמות הפסולת שהושלכה באופן לא חוקי, נתוני פסולת הבניין שנקלטה באתרים המורשים היא נתון יותר מדויק ומהימן שמבוסס על שקילה של המשאיות בכניסה לכל אתר, ודיווח למשרד להגנ"ס.

לפי הדוח, משנת 2019 ועד שנת 2024 כמות פסולת הבניין שנקלטה באתרים מורשים הייתה בין 6 ל-7 מיליון טון בשנה, עם תנודיות בין השנים. כלומר לא נרשם שינוי מגמה משמעותי בנושא הזה.

קפיצה במספר אתרי הטיפול לפסולת בניין

אחד מהמאמצים העיקריים של המשרד להגנ"ס בתחום פסולת הבניין בעשור האחרון היה להגדיל את כמות האתרים המורשים. לצורך כך המשרד יצא בכמה סבבים של תמיכה בהקמה ושדרוג של אתרי טיפול בפסולת בניין – האחרון שבהם לשנים 2023-2025 בתקציב של 120 מיליון ₪.

בהתאם לכך, לפי הדוח, נרשמה מגמת גידול מתמשכת של כמות אתרי הטיפול בפסולת בניין, מ-24 מתקנים בשנת 2015 ועד כ-50 אתרים נכון להיום. קפיצה משמעותית הייתה בין שנת 2022 אז היו 37 אתרים, לכ-50 אתרים בשנת 2024.

שיעור המיחזור: זינוק של 25% בין 2022 ל-2023

כמו נתוני כמות פסולת הבניין שנקלטה באתרי הטיפול, גם כמות הפסולת שמוחזרה היא נתון שמבוסס על שקילות ודיווחים של אתרי הטיפול למשרד להגנ"ס ולכן מדובר בנתון מהימן. הדוח מציג נתונים מרשימים בתחום זה:

בין שנת 2022 לשנת 2023 שיעור המיחזור זינק ב-25% – משיעור מיחזור של 72% בשנת 2022 לשיעור מיחזור של 90% בשנת 2023. בשנת 2024 שיעור המיחזור עלה עוד והגיע לשיא של 91%.

כשבוחנים את המספרים האבסולוטיים, התמונה מעט מורכבת יותר: כמות פסולת הבנייה הממוחזרת עלתה מכ-4.5 טון בשנת 2022 לכ-6.3 טון ב־2023, אך בשנת 2024 כמות הפסולת הממוחזרת ירדה לכ-5.7 טון, ככל הנראה משום שכמות הפסולת שנוצרה ב-2024 הייתה נמוכה יותר, בגלל ההאטה בענף הבנייה בשל המלחמה.

תרשים: כמות פסולת בניין שנקלטה באתרי טיפול וכמות שעברה מיחזור [מליון טון]

האתגר: גישור בין הפער בין מיחזור לשימוש בפועל

לפי הדוח, ההצלחה בהעלאת שיעור המיחזור יוצרת אתגר חדש: שיווק ושימוש בחומרים הממוחזרים, שכעת נוצרים בכמות גדולה יותר.

לפי נתוני הדוח בשנת 2024 הועברו למיחזור 5.76 מיליון טון של חומרי בניין, אבל בפועל שווקו רק 4.19 מיליון טון שהם 73% בלבד מהחומרים הממוחזרים. זוהי ירידה מ-77% בשנת 2023 וצניחה של ממש מ-98% בשנת 2022. כלומר, המצב החדש יוצר עודפי חומרים ממוחזרים באתרי המיחזור המורשים, וגם מבחינה סביבתית המעגל לא נסגר, כלומר החומרים מוחזרו אבל לא נעשה בהם שימוש בפועל.

בדוח מסבירים שהבעיה העיקרית היא התאמה של איכות תהליכי המיחזור, לצורכי ענף הבנייה, ועמידה בתקנים שונים.

הפתרונות: רכש ציבורי ירוק, תמריצים כלכליים, תקינה ודרכון חומרים דיגיטלי

כדי לצמצמם את הפער שנוצר, המשרד להגנ"ס מציע לאמץ 3 צעדי מדיניות המתמקדים בביקוש, כפי שהוצעו או אומצו במדינות אירופה:

1. יצירת ביקוש באמצעות רכש ציבורי ירוק (GPP): קביעת יעדים מחייבים לשימוש בחומרים ממוחזרים בכל מיזם תשתיות לאומי.
2. תמריצים כלכליים: למי שישתמש בחומרים ממוחזרים, כמו למשל החלת שיעור מע"מ מופחת על מוצרים המכילים חומרים ממוחזרים.
3. תקנים ומידע – תקינה מחמירה ופיתוח דרכון חומרים דיגיטלי (Digital Product Passport) לבניינים.

היעדים החדשים: שמירה על ההישגים ושיפור איכות המיחזור

בהמשך לכך הדוח מציג את היעדים האסטרטגיים של המשרד להגנ"ס בתחום הטיפול בפסולת לשנים 2025–2030:

1. שמירה על שיעור טיפול מוסדר של יותר מ-95%.
2. שיפור איכות המיחזור: שמירה על שיעור מיחזור כולל של יותר מ-92% והוספת יעד איכות חדש: השגת יעד של 25% מיחזור בערך גבוה עד שנת 2027.
3. עדכון יעד השיווק מיעד כמותי פשוט (80%) ליעד דינמי: העלאת שיעור הניצול של חומרים ממוחזרים ל-85% עד שנת 2027.
4. השלמת חוק פסולת בניין .
5. עד 2028: השקת תוכנית לאומית לרכש ציבורי ירוק (GPP) הכוללת יעדי חובה.

היכן עומד חוק פסולת בניין?

כזכור, המשרד להגנ"ס מנסה משנת 2018, ואף קודם לכן, לקדם הצעת חוק להסדרת ענף הטיפול בפסולת בניין. בדוח מדגישים שקידום החקיקה בנושא פסולת בנייה הוא אבן יסוד מרכזית בהסדרה מלאה של השוק.

המתווה שהמשרד ניסה לקדם מ-2018 הסתמך על חובת התקשרות של יצרני הפסולת עם אתרי הקצה. בכך יצרנו הפסולת למעשה מדגלים על המובילים שהיו אמורים לפעול תחת אתרי הקצה.

ואולם, כפי שדיווחנו לפני כשנתיים, המתווה עורר התנגדות רבה מצד מובילי פסולת, שטענו שחופש העיסוק שלהם ייפגע בשל כמות קטנה של מובילי פסולת שפועלים באופן פיראטי. כמו כן נטען שהמתווה מעניק כוח רב לאתריי הקצה המעטים יחסית והתוצאה תהיה היווצרות של שוק ריכוזי.

בשל התנגדותם של המובילים, נאלץ המשרד להגנ"ס לגבש מתווה חדש שהוצג לציבור לפני כשנה וחצי וכולל בין השאר מרשם עוסקים בפסולת ומנגנון תשלומים ממשלתי דיגיטלי.

בדיון שהתקיים לפני כחודש בועדת הפנים והגנ"ס של הכנסת, אמרו נציגי המשרד להגנ"ס כי רוב המחלוקות והחסמים שמונעים את קידום הצעת החוק הוסרו, אף שנותרו עוד כמה מחלוקות עם משרד האוצר.

כפי שדיווחנו לפני כשנה וחצי, נוסח החוק מבוסס על 5 עקרונות:

1. רישוי ומרשם לעוסקים בפסולת: כל מי שעוסק בתחום יהיה חייב להיות רשום במרשם ממשלתי.
2. מנגנוני בקרה דיגיטליים על הובלת פסולת: מערכת איכון שתותקן בכל משאיות ושמאפשרת לדעת בכל רגע נתון היכן נמצא המוביל, אם כלי האצירה מלא או ריק ומה מצב הרכינה של כלי האצירה, כולל מצלמה אחורית.
3. מגנון תשלומים ממשלתי לשירותי פסולת בניין: רק דרכה מובילי הפסולת יוכלו לקבל את התשלום ורק אחרי שהפסולת הגיעה למתקן הטיפול המורשה.
4. חובות על יצרני פסולת בניין – כלכלה מעגלית.
5. תוספת של כלי אכיפה ופיקוח והחמרת הענישה.

מדוע שיעור המיחזור בפסולת בניין גבוה לעומת פסולת עירונית?

כמות פסולת הבניין שנוצרת מדי שנה היא בסדר גודל דומה לכמות הפסולת העירונית המעורבת שנוצרת מדי שנה, כ-6 מיליון טון. אך בעוד שבפסולת בניין הצליחו לעלות מ-50% מיחזור בשנת 2018 ל-90% בשנת 2023, בפסולת עירונית משקיעים תקציבים ומאמצים רבים יותר, אך כבר למעלה מעשור ששיעור המיחזור נמוך מ-30%.

יש מספר הבדלים בין פסולת בניין לפסולת עירונית, בין היתר, פסולת בנייה היא בעלת היתכנות מיחזור גבוהה בהרבה משל פסולת מעורבת, ואפשר להשתמש כמעט בכולה. כמו כן פסולת בניין היא פסולת יבשה, שיותר זול וקל לאסוף, לאחסן ולמחזר.

למרות זאת, ייתכן שיש משהו שניתן ללמוד מענף פסולת הבניין – והוא שהגדלה משמעותית של כמות אתרי המיחזור בפריסה ארצית, מגדילה את שיעור המיחזור.

---

מסמכים רלוונטיים: