בהמשך לקול הקורא שפורסם בשנת 2021 להקמה ולשדרוג מתקני פסולת בניין, המשרד להגנת הסביבה מפרסם קול קורא דומה לשנים 2025-2023 עם תקציב של כ-120 מיליון ₪ במימון קרן הניקיון, 20 מיליון ₪ מתוכם יוקצו לחברה הערבית, הבדואית והדרוזית.

כלפי שדיווחנו לפני חודשיים, בעשור האחרון חל גידול משמעותי בכמות מתקני הטיפול בפסולת בניין, מ-24 מתקנים בשנת 2015, ל-36 מתקנים כיום. הגידול הנ"ל משפיע על כמות הפסולת הנקלטת באתרי טיפול מורשים ומטופלת כחוק מ-3.3 מיליון טון בשנת 2015 ל-6 מיליון טון בשנת 2021.

הקול הקורא הנוכחי, מיועד מצד אחד להמשיך את הכמות והפרישה הגיאוגרפית של מתקני הטיפול בפסולת בניין, ומצד שני לשדרג אותם על ידי הוספת מערכי מיחזור מתקדמים שישפרו את איכות התוצרים וכך יגדילו את השימושים האפשריים ויגדילו את שיעור המיחזור. בנוסף לכך, תנתן תמיכה לשדרוג תשתיות למניעת זיהום אוויר.

ניתן להגיש בקשה לתמיכה עד לתאריך 31.12.2025. פרטים נוספים על הקול הקורא בקישור בתחתית הידיעה.

כתבות רלוונטיות:

1. 100 מיליון ₪ למתקני טיפול בפסולת בנייה, 11.5.2021
2. פסולת בנייה: גידול במתקני הטיפול ובפסולת המטופלת, 10.05.2023
3. קול קורא להקמת מערכים אזוריים לפסולת בניין, 15.2.2022
4. המחלוקות סביב הצעת חוק פסולת בניין, 13.6.2023
5. למידע נוסף על פסולת | infospot

התנאים לקבלת תמיכה למתקן טיפול בפסולת בניין

תנאי הסף המקצועיים להגשת בקשה במסגרת הקול הקורא כוללים, בין היתר, התייחסות לקיבולת המתקן ולשטחו, פירוט הרכיבים שימומנו כחלק משדרוג מתקן ועוד.

התמיכה הכספית לשדרוג מתקן מיועדת לרכיבים הבאים:

• רכישת ציוד מתקדם אשר ישביח באופן ישיר את איכות החומרים או תוצרי המתקן
• הוספת תשתיות למניעת זיהום אויר, כגון הקמת מבנה סגור ושימוש באמצעים להפחתת זיהום אוויר

לאחר השדרוג או ההקמה, על המתקן להיות מסוגל לקלוט ולטפל ב-500 טונות פסולת בניין ליום לפחות, בשטח מינימאלי של 5 דונם למעט מקרים חריגים כמפורט במסמכי הקול הקורא. לוח הזמנים להשלמת הפרויקט בשני המסלולים הוא 24 חודשים.

תנאי נוסף בקול קורא הוא שתוצרי המתקן יעמדו בתקן חומרים ממוחזרים (תקן ישראלי מס' 1886) וכן ששיעורי הטמנתם יהיו מוגבלים ל-20% מהסך הכול בשנה הראשונה ול-10% בלבד משנה 5 ומעלה.

התמיכה תינתן עבור חלק מהוצאות התכנון והכנת תוכנית הנדסית/לוגיסטית מפורטת להקמה או שדרוג מתקן טיפול בפסולת בניין, עבור הקמה ותכנון תשתיות והנדסה אזרחית ו/או תשתיות קיימות, עבור רכישת מכונות וציוד לטיפול בפסולת ועבור הקמת מבנה המתקן וקירויו.

גובה התמיכה המירבית כדלקמן:

• להקמת מתקן הכולל מערך שטיפה עד 5.6 מיליון ₪ (או עד 50%) הנמוך מבינהם.
• הקמת מתקן ללא מערך שטיפה תהיה עד 4.5 מיליון ₪ (או עד 40%) הנמוך מבינהם.
•  שדרוג מתקנים עד 4.5 מיליון ₪.

על מגישי הבקשה להיות בעלי זכויות רלוונטיות על קרקע של 5 דונם לפחות, ולהתחייב שלא לשנות את ייעוד המבנה ממתקן לטיפול בפסולת בנייה ליעוד אחר, במשך 5 שנים ממועד סיום ההקמה או השדרוג.

האם חוק פסולת בניין יעבור?

הסדרת הטיפול בפסולת בניין נמצא בראש סדר העדיפויות של המשרד להגנ"ס בשנים האחרונות. מלבד הקול הקורא הנוכחי והקודם (שנת 2021) שמיועדים להגדיל את כמות מתקני הטיפול בפסולת בניין, טיוטת חוק פסולת בניין עלתה לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה בחודש שעבר, זאת לאחר שפוצלה מחוק ההסדרים וכעת נמצאת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

לפי ההצעה, יצרן הפסולת יידרש להתקשר עם מתקן קצה מראש ואילו המוביל יקבל את שכרו מאותו מתקן רק לאחר שיגיע אליו עם הפסולת. כך מבקשים למנוע ממובילים שמבקשים לחסוך את עלויות הטיפול בפסולת – לקבל תשלום מיצרן הפסולת ולהשליך את פסולת הבנייה בשטחים פתוחים. בנוסף, העברת האחריות על הפסולת למתקני הטיפול תצמצם את הצורך בפיקוח על כאלף מובילים – משימה בלתי אפשרית עבור הרשויות – שיוכלו להקדיש את משאבי הפיקוח למתקני טיפול מורשים.

אם הצעת החוק אכן תפתור את בעיית השלכת הפסולת בשטחים הפתוחים, כ-1 מיליון טונות פסולת בנייה נוספים תגיע מדי שנה למתקני טיפול מורשים, דבר שיביא לגידול בתעסוקה בענף של מאות עובדים. בנוסף לכך, למשק יחסכו כ- 70 מיליון שח בשנה בגין עלויות ניקוי ושיקום השטחים הפתוחים.

מובילי הפסולת מתנגדים להצעת החוק וטוענים כי החוק יפגע בחופש העיסוק, בתחרות וברווחים של מובילים הפועלים לפי חוק.

בעבר: קול קורא להקמת מערכים אזוריים לפסולת בניין

צעד משמעותי נוסף שהמשרד להגנ"ס ביצע כדי להסדיר את ענף פסולת הבניין, הייתה פרסום קול קורא לתמיכה בהקמת מערכים אזוריים שיתנו מענה לאיסוף, לטיפול ולמיחזור פסולת בנייה – לפני כשנה וחצי. תקציב הקול הקורא היה 50 מיליון ₪ שהוקצו מהקרן לניקיון.

המשרד להגנ"ס הסביר כי הקמת מערכים אזוריים תגביר את הכדאיות הכלכלית של מיחזור פסולת הבנייה, להקטנת עלויות הטיפול לרשויות המקומיות, להתייעלות האיסוף והטיפול בפסולת זו ולשיפור רמת השירות לתושבים.

התמיכה ניתנה עבור רכישת טכנולוגיות ניטור למכולות ו/או ציוד בקרה על זרם פסולת הבנייה במרחב, פעולות הסברה ייעודיות לנושא פסולת הבנייה ולשיפור כלי ואמצעי פיקוח ואכיפה.

---

מסמכים רלוונטיים: